נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, תובע מהממשלה לבצע צעדים משמעותיים מאוד בתקציב שנת 2025 כדי למנוע גלישה לגירעון בלתי נשלט ולמצב כלכלי מדאיג שעלול להתקבל בשלילה אצל חברות דירוג האשראי. פרופ' ירון, התייחס היום (א') בישיבת הממשלה לסוגיית נתוני "הנומרטור" שהציג הכלכלן הראשי באוצר בשבוע שעבר.
נזכיר כי הגירעון בתקציב המדינה כבר גבוה בשיעור ניכר מזה שאושר בחוק התקציב לכל שנת 2024. מהנתונים שפרסם היום (ראשון) החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, עולה כי הגירעון גדל בחודש מאי לשיעור שנתי של 7.2%, לעומת גירעון חזוי של 6.6% בלבד שאושר בממשלה ובכנסת במסגרת חוק התקציב.
הנגיד שהזהיר באופן ברור וחד משמעי מחזרה אל מסלול הכספים הקואליציוניים, ציין, כי פרסום הנומרטור הוא מרכיב חשוב בתהליך הכנת תקציב 2025 שכן הוא נותן פרספקטיבה לגבי ההתפתחויות הצפויות של ההוצאות וההכנסות לטווח של מספר שנים.
לדבריו, "איתנות פיסקלית, שהכרחית ליציבות המשק, אינה נמדדת על-פני שנה אחת, אלא על ידי תכנון ויישום למספר שנים קדימה. תכנון זה חשוב לקבלת ההחלטות התקציביות במיוחד בתקופה שמאופיינת בחוסר ודאות גבוהה, כמו הנוכחית".
עוד ציין הנגיד בפני השרים, כי "הסביבה המקרו כלכלית והפיסקלית הנוכחית מורכבת. סביבת האינפלציה והריבית הנוכחית, צרכים תקציביים משמעותיים בשל המלחמה ואי-ודאות כלכלית רבה לאור המלחמה לצד אי-ודאות לגבי משך המלחמה והשפעותיה. אלו באים לידי ביטוי גם במחיר החוב של ישראל בשווקים, שעלה מתחילת המלחמה".
הנגיד הבהיר, כי "בתנאים אלו נדרשת מדיניות של אחריות ושמרנות פיסקלית מפני שהשווקים וחברות דירוג האשראי הבינ"ל בוחנים אותנו מקרוב. כפי שהדגשנו במסגרת דיוני התקציב המעודכן ל-2024, אנו סבורים שמדיניות אחראית צריכה להתבטא לכל הפחות בתוואי יציב של יחס החוב לתוצר, אחרי נסיקתו בשל הוצאות המלחמה הגבוהות בתחילתה".
עוד ציין הנגיד, כי "הנומרטור, כפי שמובא על ידי משרד האוצר, מחדד שיידרשו צעדי התאמה משמעותיים לקראת בניית תקציב 2025 כדי להתכנס לפחות לייצוב יחס החוב לתוצר בשנים הקרובות".
לפי ההערכות המובאות במסמך הנומרטור הגירעון בתקציב במהלך השנים 2027-2025 צפוי לרדת בהדרגה מ-5.2 אחוזי תוצר ל-3.7 אחוזי תוצר, זאת בהנחה שהסיכונים המפורטים במסמך לא יתממשו. אולם, לדברי פרופ' ירון, גדלים אלה אינם עקביים אפילו עם יציבות לאורך זמן ביחס החוב לתוצר.
אמנם במסגרת תיקון תקציב 2024 נעשו צעדי התאמה לא מבוטלים, ובפרט ההחלטה הנכונה להעלות את שיעור המע"מ, "אך כפי שהצבענו כבר אז, רבים מהצעדים האחרים לא שיקפו התאמות מבניות ומתמשכות, ולכן נדרש לצעדים נוספים בתקציבים הקרובים", הדגיש הנגיד.
הנגיד חזר יותר מפעם אחת בפני השרים ובכירי משרד האוצר על כך ש"מסמך הנומרטור מחדד את הצורך בצעדי התאמה משמעותיים בתקציב 2025 על מנת להתכנס ליציבות ביחס החוב לתוצר בשנים הקרובות. ההתאמות הללו צריכות להיעשות בצורה מושכלת ומדודה, תוך הימנעות מפגיעה במנועי צמיחה חשובים למשק".
הנגיד רמז שאין להעדיף את החינוך החרדי על החינוך האחר בארץ והטעים כי יש לבצע "השקעה בחינוך איכותי לכלל המגזרים ופיתוח תשתיות איכותיות, בדגש על תחבורה ציבורית. השקעות אלו הן בעלות פוטנציאל להגדיל את הפריון, להעלות את רמת ההון האנושי במשק ולתרום לצמיחה בת-קיימא בטווח הארוך".
יתרה מכך, אמר, "יש לקחת בחשבון כי הנומרטור אינו כולל חלק מהתקציבים הקואליציוניים, שהפכו לסכומים לא מבוטלים המופנים לנושאים שאינם בהכרח מעודדי צמיחה. ככל שהממשלה תשאף לחדש את התקציבים האלה הדבר עלול להגדיל את האתגר בביצוע ההתאמות הנדרשות ולהצריך צעדים נוספים מעבר למה שמוצג במסמך הנומרטור".
"הימשכות המלחמה עלולה להוליך לפגיעה משמעותית יותר בתוצר בטווח הביניים"
הנגיד הזהיר כי "מעבר לתרחיש הבסיס שמובא בנומרטור, המסמך מציג מספר סיכונים בולטים שעלולים להחריף את תמונת המצב הפיסקלית. ראשית, יש סיכון תקציבי הנובע מהתרחבות המלחמה לגזרות נוספות ועצימות יותר. שנית, הגם שתחזית הצמיחה שברקע מסמך הנומרטור סבירה תחת ההנחות שצוינו בו, יש סיכון שהימשכות מצב המלחמה הנוכחי, על כל משמעויותיו הכלכליות, המדיניות והחברתיות, תוליך לפגיעה משמעותית יותר בתוצר בטווח הביניים. לבסוף, שוררת אי-ודאות לגבי הוצאות הביטחון לאור המלחמה – גם לזו הנובעת ישירות מעלות הלחימה, שעלולה להיות גבוהה יותר מהנחות האוצר, וגם לזו הנובעת מההחלטות שיתקבלו לגבי ההתעצמות ארוכת הטווח של צה"ל. מאזן סיכונים זה מחדד את הצורך לנקוט באחריות פיסקלית בתקופה הנוכחית".
הנגיד ניצל את ההזדמנות ואמר בעניין ועדת תקציב הביטחון, כי "בהזדמנות זאת ראוי לציין את החשיבות שבהתקדמות בהקמת הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון, כפי שהמליץ הבנק לעשות כבר בחודש ינואר. לגבי עבודת הוועדה - עלויות המלחמה הביטחוניות והאזרחיות מסתכמות במאות מיליארדי שקלים, ותקציב הביטחון העתידי צפוי לגדול באופן פרמננטי. לכן, ראוי שהוועדה תבחן תהליכים אלו בראיה רב שנתית כוללת, תוך בחינת הרכב התקציב ודרישה מתמדת ממערכת הביטחון להתייעל. הוועדה תצטרך לגבש המלצות המאזנות נכונה בין הצרכים הביטחוניים לבין האתגרים התקציביים וצרכי המשק השונים. כלכלה משגשגת זקוקה לביטחון והביטחון צריך כלכלה משגשגת".
