ועדת הכלכלה בכנסת נגד הרפורמה בחניה. בלטו בהיעדרותן מהדיון היום (ה'): מנכ"לית משרד התחבורה, מיכל פרנק, ושרת התחבורה, מרב מיכאלי. הרפורמה שהוצעה על ידי משרד התחבורה והאוצר נועדה לקבוע מערכת רגולטורית שונה בכל הנוגע לחניות הכחול-לבן בערים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדיון שנערך הבוקר יו"ר הוועדה, מיכאל ביטון, הזכיר כי חלוקת הרשויות לאזורי חניה ומתן חניה חינם לתושב רק באזור מגוריו מקובלת על ראשי הרשויות. אך בסיכום הדיון קבע כי הוועדה תקבע עקרונות שיובאו להצבעה בשבוע הבא ובמסגרתם הציע לתת לראשי הערים, שמספר התושבים בהן גדול מ-40 אלף, שנתיים לקביעת הסדרי חניה.
ח"כ גינזבורג הזכיר כי בעוד שנתיים מתקיימות בחירות ברשויות המקומיות. לכן, הציעו השניים לאפשר לרשויות תקופה של שלוש שנים להסדיר אזורי חניה, ומי שלא יעשה זאת לא יוכל בתום התקופה לגבות כסף עבור חניה.
עוד אמר היו"ר ביטון כי הרשות תצטרך לקבוע שלושה אזורים לפחות. במהלך התקופה תתקין שרת התחבורה תקנות, בהתייעצות עם שרת הפנים ובאישור ועדת הכלכלה, שיחולו רק על רשויות שלא הסדירו אזורי חניה. היו"ר ביטון איים כי אם העקרונות מקובלים על הממשלה, ניתן יהיה להביא את ההצעה להצבעה כבר בשבוע הבא, ואם לא - אז ניתן יהיה להוציא את הנושא מחוק ההסדרים.
במשרד התחבורה הובילו משא ומתן בראשות המנכ"לית לפני הישיבה מול יו"ר ועדת הכלכלה כדי לנסות ולהגיע להסכמות, אך כפי שנראה בדיון היום הסכמות כאלו לא הושגו ובמשרד התחבורה יצטרכו לשקול מהלכים נוספים כדי לקדם פתרונות לניהול חניה גם במסגרת הזמן שתחלוף - 3 שנים כפי שהציע היום יו"ר הוועדה.
כיום, ברבות מהרשויות המקומיות תו חניה לתושבים מקנה זכות לחנות בחינם בכל חניה המסומנת בכחול-לבן בעיר. עבור מי שכן משלם, המדינה הגבילה את מחירה המקסימלי ל-6.30 שקלים לשעה, כשרשויות עדיין יוכלו לסמן חניות באפור ובהן החניה בחינם גם ככה. במסגרת חוק ההסדרים, התכוונו במשרדי הממשלה לחלק את הערים לאזורים וחניה חינם כזו בחניות כחול-לבן תותר רק לתושבי אותו אזור. הוצע גם לבטל את תקרת המקסימום, כך שכל רשות תוכל לגבות סכומים גבוהים יותר על שעת חניה בכחול-לבן.
הרציונאל הוא לנהל באופן חכם יותר את החניה שהיא משאב ציבורי ולא פרטי והיא משאב מוגבל שגם כך משתלט על שטחים ציבוריים ענקיים, וכן לנוכח הביקושים העצומים למרות זאת ולהכווין את הישראלים להשתמש בתחבורה הציבורית ולא לגדוש את הערים בחיפוש אחר חניה זולה או חינמית ובמשך זמן ארוך. אותו היגיון שהוביל את משרדי הממשלה נוסח במחקרים רבים ובספרות ענפה, אך ראשי רשויות והשלטון המקומי התנגד באופן נחרץ להתערבות הממשלה בחניות, אלא שהתערבות כזו נחוצה במיוחד ברשויות מקומיות שכן ראשיהן נבחרים על ידי התושבים שחוששים לשלם יותר על מקומות החניה.
למעשה, ועדת הכלכלה מנסה לאיין את מטרת החוק, לדחות את כניסתו לתוקף ולהחילו באופן מצומצם. במהלך הדיונים, חברי הוועדה שהיו קודם לכן ראשי רשויות מקומיות כמו ח"כ איתן גינזבורג ששימש ראש עיריית רעננה והיו"ר מיכאל ביטון ששימש ראש המועצה המקומית ירוחם, התעקשו לרכך את הצעת משרדי הממשלה.
בדיון הקודם, ח"כ ביטון טען כי החוק צריך לחול רק על ערים גדולות כפי שהציע גם בסיכום ישיבה זו, אלא שכבר אז ענה שי קדם, מנהל האגף לתכנון תחבורתי, כי גודל העיר הוא לא הקריטריון המשפיע אלא עומסי התנועה, צפיפות, הקרבה למטרופולין ומצאי התשתית התחבורתית. כך למשל, נקב בעיר גבעתיים שקיימת בה מצוקת חניה קריטית והיא נחשבת לעיר קטנה יחסית. בדיונים קודמים, ח"כ גינזבורג הציע לבטל לחלוטין את התקנות בטענה שראשי הרשויות מכירים הכי טוב את הערים ואת התושבים.
הרפורמה בחנייה היתה רפורמת דגל של משרד התחבורה. גם כשבמשרד התנגדו להחלת אגרות גודש, טענו שם שעל פי הידע המקצועי הוכח שהגבלות על חניה יכולות לסייע להעביר אנשים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית באופן יעיל יותר מאגרות הגודש, אך דווקא את הרפורמה הזו מצליחה ועדת הכלכלה לעצור, לרוקן מתוכן ולדחות את יישומה לעוד שנים רבות כשבנתיים ברבות מהרשויות המקומיות שורר כאוס בנוגע לחניה ואכיפתה.
