אי-אפשר היה לברור מילים ברורות יותר מאלה שבהן הבהירו היום (שני) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ובכירי הבנק המרכזי, את הקשר ההדוק והמדאיג בין חקיקת הרפורמה המשפטית, המכונה גם ההפיכה המשטרית, לבין המשק הישראלי. על פי תחזית בנק ישראל, במקרה שהרפורמה תחוקק במלואה, הנזק למשק יהיה עצום: 2.8% אובדן תוצר בשנה למשך שלוש שנים, והמשמעות במספרים היא מדהימה: אובדן תוצר של כ-150 מיליארד שקל בסך הכל עד סוף שנת 2025.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
כדי להבין את משמעות הסכום העצום הזה, די להבהיר שמדובר בסכום שווה לשנתיים של תקציב הביטחון ולתקציב בריאות של חמש שנים. אילו הוכנסו כל התרופות שנדרשו בדיונים השנה לסל הבריאות, המדובר היה בעלות של עוד שני מיליארד שקלים, דהיינו שאובדן התוצר בשנה הוא פי 25 מהחוסר בתקציב לסל מציל חיים.
בבנק ישראל המתינו למועד הקבוע - אחת לרבעון - כדי לפרסם התחזית החדשה, כולל השפעת המהפכה המשטרית, על מנת לא ליצור פניקה. גורמים בבנק המרכזי חששו שאמירה פתאומית שלא במועד הקבוע עלולה ליצור פאניקה בציבור, ואת זה ביקשו למנוע בבנק המרכזי.
עוד סיבה לעיתוי קשורה בתחילת המגעים בניסיון להגיע לפשרה. הנגיד ירון הסביר בתשובה לשאלת ynet כי עצם העובדה ששני הצדדים דנים כעת ברפורמה מהווה הזדמנות למנוע אישור של צעדים שעלולים להזיק יותר למשק. במילים ברורות ביותר הבהיר הנגיד ירון את המחיר הכבד שהמשק ישלם, אפילו אם הרפורמה תהיה חלקית בלבד, תעלה באובדן תוצר של 0.8% בשנה, השווים קרוב ל-15 מיליארד שקל (כל אחוז תוצר הוא כ-17 מיליארד שקל).
הנתונים האלה חמורים אפילו מהתחזית הקודרת של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, שאת תחזיתה כינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' "תחזית שניתנה מפוזיציה אידאולוגית". גם את האזהרות של מאות הכלכלנים בארץ ובעולם ושל מנכ"לי משרדים ממשלתיים לשעבר יש מי ש"מסמסו". האם ראש הממשלה ושר האוצר יאשימו כעת את נגיד בנק ישראל כממציא תחזיות מסיבות אידאולוגיות?
ולעניין תחזיות בנק ישראל. המשק הישראלי כיום, כדברי הנגיד במסיבת העיתונאים, מציג נתונים טובים, הגם שניתן להבחין כבר מעט בהאטה במשק, אולם שוק העבודה עודנו נראה חזק ורחוק ממשבר. המשק יצמח השנה ב-2.5% ובשנת 2024 ב-3.5%. האינפלציה השנה עדיין תחרוג מהיעד (1% עד 3%) ותגיע ל-3.9%, מצב שעלול לחייב עוד העלאות ריבית. לעומת זאת, בשנת 2024 הנגיד צופה את ירידת האינפלציה לשיעור של 2.3% בלבד, בתוך היעד.
התחזיות האלה תומכות בתחזית נוספת של בנק ישראל לפיה הריבית הבסיסית כאן תגיע בשנה הבאה רק ל-4.75%, דהיינו רק ברבע אחוז יותר מאשר כעת. אולם, הנגיד לא יכול היה להתחייב על כך שהריבית בינתיים לא תעלה מעבר לשיעור הזה השנה ובהמשך, בשנה הבאה אולי, תתחיל לרדת לכיוון של 4.75%.
משמעות התחזיות היא ברורה: בלי רפורמה משפטית המשק הישראלי נמצא על קרקע בטוחה. אם תהיה רפורמה חלקית - המשק הישראלי יינזק. אם הרפורמה המלאה תאושר, כיוון שלא תושג פשרה במגעים בבית הנשיא, הקרקע במשק הישראלי תרעד והמצב יהיה מדאיג.
