בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שעיריית טירת כרמל תפצה בכ-120 שקל אישה שנפצעה כששקעה בבור ברחוב כתוצאה מחוסר באבן משתלבת. השופטת נסרין עדוי-ח'דר ייחסה לאישה אשם תורם של 20% מאחר שהודתה כי לא שמה לב לדרך.
התובעת (64) סיפרה שבמרץ 2018 הלכה בעיר בדרכה לגן של נכדיה, כשהיא דוחפת עגלת תינוק ביד אחת, ואוחזת תינוק אחר ביד השנייה. רגלה הימנית שקעה בבור שנוצר בשל חסר באבן משתלבת והיא נפגעה. היא צירפה חוות דעת שלפיה היא נותרה עם נכות של 10% עקב שבר בבוהן.
העירייה הכחישה את התאונה והפנתה לפער זמנים שלפיו האישה טענה כי נפגעה בשעות הבוקר המוקדמות, בעוד מכתב השחרור מקופת חולים מכבי מצביע ששעת הקבלה היא 14:06 בצהריים. העירייה הוסיפה שהתובעת הייתה צריכה לשים לב לדרך והכחישה שהיא נותרה עם נכות.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט ציין כי האישה סבלה משבר של מפרק הבוהן הגדולה. כתוצאה ממנו התפתחו שינויים ניווניים, שאינם בולטים במיוחד אך בהחלט ברורים וגורמים לכאב, ואלה גורמים לצליעה אופיינית להפרעה זו. בנסיבות אלה קבע כי התובעת נותרה עם נכות של 10%.
השופטת נסרין עדוי-ח'דר ציינה שהתובעת הותירה בה רושם אמין ביותר. היא הוסיפה כי אמינותה ניכרה גם במהלך בדיקתה אצל המומחה הממונה מטעם בית המשפט, שציין במפורש, כי "בהעדר כאב ולוּ הייתה רוצה הנבדקת להציג צליעה, מן הסתם הייתה מציגה צליעה מסוג אחר".
בפסק הדין צוין כי האישה הסבירה את פער הזמנים וציינה כי ממקום התאונה הלכה ברגל לבית בנה, שם לקח זמן עד שהתאוששה ורק אז הזמינה מונית לקופת חולים. משם עברה במונית נוספת למרכז טיפול אחר וכשהגיעה לקחה מספר והמתינה עד לקבלתה.
לאור זאת קבעה השופטת כי יש לקבל את התביעה על יסוד עדותה היחידה של האישה. היא ציינה כי העירייה לא הביאה אף לא בדל ראיה אחת שתלמד על הפעולות שננקטו על ידה לתחזוקת המדרכה ולמניעת הסכנה.
בנוגע לאשם התורם כתבה השופטת כי התובעת ברוב הגינותה הודתה כי לא הסתכלה על המדרכה. בנסיבות ניתן לייחס לה אשם תורם בשיעור של 20%. בניכוי תגמולי ביטוח לאומי חויבה הנתבעת לפצות את התובעת ב-106 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 23.4% והוצאות בסך 5,756 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד גסאן אגברייה ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד איל מגן
• עו"ד אלי זילכה עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין