אחרי שהבנק עולמי חתך אתמול בחדות את תחזית הצמיחה הגלובלית לרמה של כ-3%, היום (רביעי) הגיע תורו של ארגון המדינות המפותחות - ה-OECD.
בתחזית הצמיחה הגלובלית המעודכנת שהתפרסמה לפני זמן קצר, כלכלני הארגון חתכו בשליש את תחזית הצמיחה הקודמת שעמדה על 4.5% - לרמה של 3% בלבד לשנה הנוכחית.
בשנת 2023 ההאטה צפויה להחריף - תחזית הצמיחה לשנה זו הורדה לרמה של 2.75%, נמוכה יותר אפילו מהתחזית של הבנק העולמי. ב-OECD ציינו כי ההשלכות של החרם על מוצרי האנרגיה הרוסיים (נפט ופחם) על כלכלת אירופה כבר נכללו בתוך התחזית הפסימית הזו.
"העולם עלול לשלם מחיר יקר על מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה", נכתב במסמך של הארגון. "מכיוון שרוסיה ואוקראינה הן יצואניות סחורות גדולות, המלחמה גרמה לזינוק במחירי האנרגיה והמזון, ומקשה מאוד על הרבה אנשים ברחבי העולם. הפגיעה בצמיחה והמשך הזינוק באינפלציה יהיו תלויים בהתפתחות המלחמה, אבל ברור שהעניים ביותר הם אלו שייפגעו הכי קשה".
ב-OECD מבהירים כי יש סיכוי גבוה יותר שהתחזיות יעודכנו שוב כלפי מטה מאשר כלפי מעלה. כלכלני הארגון גם חתכו בחדות את תחזית הצמיחה של חברות ה-OECD, הנחשבות לכלכלות המפותחות בעולם: מ-3.9% ל-2.7% השנה, ומ-2.5% ל-1.6% בלבד בשנה הבאה.
עוד מציינים בארגון כי ב-2022 האינפלציה צפויה להישאר גבוהה, הן בממוצע הכלכלות המתקדמות הגדולות בעולם (5.5%) והן ב-OECD בכלל (8.5%). רק ב-2023 הלחץ על שרשראות האספקה ועל מחירי הסחורות ירד וההשפעה של העלאות הריבית והצמצום הומניטרי (הפסקת רכישת אג"ח על ידי בנקים מרכזיים) תתחיל להיות מורגשת. על אף שהתמתנה, אינפלציית הליבה (האינפלציה ללא מזון וללא אנרגיה) צפויה להישאר מעל יעדי יציבות המחירים בכלכלות מרכזיות רבות עד סוף 2023 (תחזית האינפלציה למדינות ה-OECD בשנה הבאה עומדת על 6%).
ומה בישראל?
ישנו גם חלק חיובי בדו"ח, לפחות עבור כלכלת ישראל: ה-OECD הותיר כמעט ללא שינוי את תחזית הצמיחה למשק, ברמה של 4.8% (לעומת 4.9% בתחזית הקודמת), מה שממקם אותה בשלישייה הפותחת בשיעור הצמיחה לשנה הנוכחית (אחרי קולומביה ופורטוגל) והרבה מעבר לממוצע במערב. יתרה מזו, גם התחזית לשנת 2023 נותרה גבוהה מאוד יחסית לממוצע ב-OECD ועומדת על 3.4% (לעומת 4% בתחזית של דצמבר 2021).
"כוחו של ההיי-טק הישראלי יימשך, כשהיצוא וההשקעות ימשיכו לגדול בקצב חזק, אם כי מתון יותר", נכתב בדו"ח. "ההתאוששות החזקה בשוק העבודה תתמוך בצמיחת הצריכה הפרטית". כלכלני הארגון סבורים כי האבטלה תמשיך לרדת הן השנה והן בשנה הבאה.
לגבי האינפלציה כותבים ב-OECD כי היא אמורה להאט בהדרגה, אך עדיין לחרוג מעט מהגבול העליון של טווח יעד יציבות המחירים של בנק ישראל גם בשנת 2023 ולהגיע לרמה של 3.3%.
בדומה לתחזית הגלובלית, גם לתחזית של המשק הישראלי הסיכונים מוטים לצד השלילי והם כמובן קשורים בראש ובראשונה להמשך המלחמה באוקראינה. למרות זאת, בארגון מדגישים כי השפעתה של המלחמה על הכלכלה הישראלית מוגבלת להשפעות עקיפות בלבד בצורה של התייקרות מוצרי אנרגיה ומזון בעולם וירידה בביקושים משותפות הסחר שלה. אולם, התחזיות עשויות גם להיות מושפעות מגלים נוספים של קורונה ומ"אי-ודאות פוליטית פנימית והתעצמות של אירועים ביטחוניים".
ב-OECD מברכים על "הנורמליזציה ההדרגתית ומבוססת נתונים" של המדיניות המוניטרית בישראל, בכלל זה העלאות הריבית האחרונות והפסקת רכישות האג"ח, שלדבריהם, "חייבת להימשך על מנת להביא את האינפלציה חזרה לטווח היעד".
אלא שלגבי המדיניות התקציבית היו לארגון כמה השגות. למרות שכלכלני הארגון סבורים כי המדיניות הפיסקאלית חייבת להיות ממוקדת במשקי הבית הפגיעים ביותר מהאינפלציה, הם הוסיפו כי "הביטול של הבלו על הפחם והפחתת הבלו על דלק אינם ממוקדים היטב וחייבים להיות צעדים זמניים כמתוכנן. זאת, כדי לא לפגוע ביעדים הסביבתיים".
עוד ציינו ב-OECD כי העובדה שקצב הכנסות ממיסים יוצאי דופן יתמתן בקרוב "דורשת מאמצים נוספים להגברת יעילות, כולל על ידי דיגיטציה נוספת של שירותי הממשלה והגדלת ההכנסות ממיסים, לרבות על ידי הרחבת בסיס המס וביטול הטבות מס ופטורים ממס".
