נינה של יהודי שעזבה את הארץ זמן קצר לאחר עלייתה מאוקראינה וחזרה רק לאחרונה תקבל מעמד בישראל – כך קבע לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. השופט רון שפירא קבע כי יש לפרש את נוהל מתן מעמד לנין של יהודי בראי המציאות של ימינו, המאפשרת קיום קשרים משפחתיים גם מרחוק.
מדובר במשפחה שנכנסה לישראל לראשונה במאי 2018. אבי המשפחה הוא נכד ליהודי, ולכן הוא ואשתו קיבלו מעמד מכוח חוק השבות. בתם, לעומת זאת, נחשבת לנינה של יהודי אשר זכאית למעמד בישראל רק בהינתן תנאים מסוימים המעידים על השתקעות בארץ לאורך זמן.
ואולם הנערה עזבה חזרה לאוקראינה שלושה חודשים אחרי עלייתה. היא חזרה לישראל אחרי כ-4.5 שנים וביקשה באמצעות הוריה להסדיר את מעמדה, אלא שאז היא נתקלה בחומה בצורה. הן רשות האוכלוסין וההגירה והן בית הדין לעררים קבעו כי לנוכח עזיבתה את ישראל ושהייתה הממושכת מחוץ למדינה ללא הוריה – אין אפשרות להסדיר את מעמדה.
המשפחה והגישה באוקטובר האחרון את הערעור לבית המשפט. לטענתם, הנערה חוותה קשיי התאקלמות קשים ולכן חזרה לגור זמנית עם סבתה באוקראינה, תוך שמירה על קשר מרחוק, עד שהוריה יתבססו בישראל עם דירה ועבודה. אלא שאז פרצו מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה מה שגרם לעיכוב בחזרתה ארצה.
עו"ד אליהו עטראיתי סבילטענת ההורים, הם לא ידעו שהוצאת בתם מישראל תסכל קבלת מעמד עבורה, ובנסיבות אלה ראוי להתחשב בהם ולקבל את העתירה על מנת שלא לקרוע לגזרים את המשפחה. מנגד טען משרד הפנים כי ההחלטות שניתנו נכונות ואין להתערב בהן. הוא הפנה את המשפחה לנסות ולהסדיר את מעמד הבת מטעמים הומניטריים.
השופט שפירא כתב כי ההחלטה שלא להעניק מעמד לנערה לא מביאה לידי ביטוי את ערך שמירת התא המשפחתי במציאות של היום, שבה ניתן לשמור על קשר גם מרחוק. הוא הדגיש שאין מחלוקת כי הקשר בין בני המשפחה לא נותק בשום שלב, גם כשהבת שהתה באוקראינה, וההורים המשיכו בתקופה זו להכין את הקרקע לאיחוד העתידי באמצעות חיפוש אחר בית ועבודה. באותה תקופה הם גם שלחו כספים לבתם ואף ביקרו באוקראינה באופן זמני עד שיתאפשר להם לחיות כמשפחה בישראל.
על רקע זה כתב השופט כי ההחלטה שלא לתת מעמד לבת "מהווה בפועל סנקציה לא מידתית (שלא לומר בלתי אנושית) למשפחה". הוא קבע שהליך הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים אינו מהווה חלופה ראויה ואינו מרפא את הפגם שנפל בהחלטת משרד הפנים.
בפסק הדין צוין ששיקול הדעת הנתון למשרד הפנים בהענקת רישיונות לישיבת קבע הינו רחב. בנוסף, הזכות לחיי משפחה הוכרה בפסיקה כזכות יסוד חוקתית הקשורה לכבוד האדם. בנסיבות אלה נקבע שיש לפרש את נוהל מתן מעמד לנין של יהודי באופן שיתאים למציאות החיים כיום ואין לאלץ נכדים של יהודים, שהינם זכאי שבות, להיפרד מילדיהם כתנאי לעלייתם ארצה. השופט קיבל את הערעור וקבע שהנערה תקבל מעמד בישראל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המשפחה: עו"ד נעמי קסל
• ב"כ משרד הפנים לא צוין/ה
• עו"ד אליהו עטר עוסק באזרחויות ואשרות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
