בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בקשת ערעור שהגישו בעלות דירות בעיר, שדרשו לבטל תעודת גמר שהעניקה העירייה לבניין שלהן בסיום עבודות תמ"א 38. הן טענו שבבניין יש ליקויים רבים המהווים סכנת חיים, אבל השופטת לובנה שלאעטה חלאילה חשבה אחרת.
שתי המערערות הן בעלות דירות בבניין בסמטת יהודה רחל שבחיפה. ביולי 2019 הן התקשרו עם יזם בהסכם תמ"א 38, וביוני האחרון נתנה העירייה תעודת גמר לבניין, ובכך למעשה אישרה בכובעה כוועדה המקומית לתכנון ובנייה שעבודות התמ"א הסתיימו בהצלחה, וכי הבניין תקין וראוי למגורים.
פחות מחודש לאחר מכן פנו השתיים לבית משפט השלום על מנת לקבל סעד זמני שעניינו ביטול תעודת הגמר. הן סיפרו שהבניין משמש אתר בנייה לכל דבר, עבודות החיפוי לא הושלמו, החשמל בחדר המדרגות אינו עומד בתקן והממ"ד של אחת מהן אינו תקני (במקביל הן מנהלות נגד היזם תביעה נזיקית של יותר משני מיליון שקל בטענה לליקויים והפרת הסכם נטענים).
שופטת השלום סיגלית מצא דחתה אותן הן מטעמים טכניים כדוגמת היעדר סמכות עניינית ואי-צירוף בעלי דין נדרשים, והן מנימוקים מהותיים שמקורם בעדות מנהל מחלקת הפיקוח בעירייה, שלדבריו לא נפל פגם בהליך הוצאת תעודת הגמר.
בבקשת הערעור שהגישו למחוזי טענו השתיים שבית המשפט התעלם מחוות הדעת שהגישו ולפיה בבניין ובדירתן קיימים ליקויים המהווים בחלקם סכנת חיים ועבודות בניגוד לתקן, שאינן תואמות את היתר הבנייה. בשל כך הן חזרו על דרישתן לבטל את תעודת הגמר שניתנה.
העירייה, מנגד, חזרה על טענתה כי התעודה הונפקה רק לאחר שהבניין נבדק על ידי הגורמים המוסמכים ונמצא שהוא נבנה בהתאם להיתר, והינו תקין וראוי לשימוש.
ואכן, השופטת שלאעטה חלאילה אשררה את החלטת השלום. היא הסבירה שמדובר במקרה שאינו מצדיק התערבות, ואף רחוק מלהיות כזה: "החלטת בית המשפט קמא הינה החלטה מנומקת כדבעי, שניתנה על בסיס התשתית הרלוונטית ולפי העקרונות הכלליים של תורת הסעדים הזמניים".
היא הוסיפה כי צודקת העירייה בטענתה שכלל הגורמים הרלוונטיים אישרו שהבניין תקין וראוי למגורים. לדבריה, הוגשו לעירייה בין היתר אישורים של יועץ בטיחות לאכלוס, אישור מורשה נגישות, אישור רשות הכבאות, אישור תאגיד המים העירוני וכן אישורים נוספים המלמדים כולם שהבניין עומד בקריטריונים הנדרשים לקבלת תעודת גמר.
בפסק הדין נקבע שבעלות הדירות לא התמודדו כראוי עם נימוקי דחיית הסף שהביא השלום בהחלטתו, ספציפית בקשר לאי-צירוף היזם ושאר בעלי הדירות כמשיבים לבקשה.
"המדובר בצדדים שעלולים להיפגע מהסעדים המבוקשים וצירופם הכרחי בנסיבות; ברור שלא ניתן היה להורות על ביטול תעודת הגמר, אילו הייתה הצדקה לכך, ללא צירופם של אלה", כתבה השופטת והורתה על דחיית הערעור תוך חיוב השתיים בהוצאות משפט של 7,500 שקל לטובת העירייה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשות: עו"ד א. בר-און
• ב"כ המשיבה: עו"ד ק. גולדשמידט
• עו"ד מירב לוי עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
