רכשה מנוי לסטודיו C ולא מקבלת החזר: "מרגישה מרומה, עקצו אותי"
(צילום: משה מזרחי)
נאמני רשת סטודיו סי פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לפעול לביצוע של הליך מהיר לקבלת הצעות למכירת הרשת, פעילותה או נכסיה. הנאמנים ציינו במסגרת בקשתם כי "מהתמונה הראשונית נראה כי בקופת החברה סכומים זעומים, אם קיימים בכלל. עוד נראה כי כל הפעלה של החברה במצב הנוכחי צפויה להיות גירעונית".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד ציינו הנאמנים, עו"ד איל אייכל ממשרד יגאל ארנון בירושלים ורואה חשבון דרור אברהם אטיאס ממשרד רואי חשבון ברזלי ושות', כי "הנאמנים פנו למספר גורמים במטרה לנסות לאתר גורם שיסכים לממן את ההפעלה הזמנית, אולם עד עתה לא התקבלה תשובה חיובית מאף אחד מגורמים אלו. בעלי המניות מסרו לנאמנים כי אין ביכולתם לממן הפעלה, ולו זמנית".
הנאמנים ציינו כי לפיכך, במקביל להמשך הניסיונות לאתר משקיע למימון הפעלה זמנית, יש לקדם ולבחון הליכים מהירים למכירת החברה. עוד ציינו הם פועלים בניסיון לאתר פתרון זמני ללקוחות החברה לתקופת הביניים.
עו"ד אופיר רונןצילום: נדיה פונכץבית המשפט המחוזי בירושלים הוציא אתמול צו לפתיחת הליכים לרשת סטודיו סי ומינה לרשת שני נאמנים. הרשת מעסיקה 237 עובדים, שחלקם מיוצגים על ידי עו"ד אופיר רונן, שרון סעדיה-מילגרום ויקיר אלב.
השופט אביגדור דורות הסמיך את הנאמנים למצוא משקיע שיזרים כספים לשם המשך הפעלתה הזמנית של החברה וכן על מנת לבחון את הטענות שהועלו נגד הרשת על ידי נציגי מנויים, וכן על מנת לבחון את בקשת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להורות על השבת כספי מנויים בעסקאות שבוטלו תוך 14 ימים.
כמו כן הורה השופט להעביר לנאמנים את הכספים שנשמרו עד כה בכספת הרשת ושגוייסו לאחרונה במבצע שיווק של מנוי שנתי בהנחה, כדי שאלה יפתחו חשבון בנק לצורך שמירתם.
"היה כאן עוקץ"
בדיון שנערך אתמול נכחו נציגי מאות מנויים זועמים שחשים כי "הרשת עקצה אותם". הרשות להגנת הצרכן טענה שסטודיו סי לא יכולה לערוך מבצע הצטרפות בתשלום אחד רגע לפני שהיא קורסת ואז לא להחזיר את הכסף לצרכנים בטענה שהיא בדרך לפירוק.
עו"ד איל אייכלצילום: יורם שרףעו"ד אסנת שי מהלשכה המשפטית של הרשות להגנת הצרכן אמרה ל-ynet כי "ביקשנו מבית-המשפט להוציא מקופת הפירוק את כל הצרכנים שהצטרפו לסטודיו סי במסגרת המבצע שהרשת ערכה לאחרונה: שלמו על כל השנה בתשלום אחד. כי אם היו יודעים את הפרט המהותי בעסקה, שהרשת תחדל להתקיים בקרוב, אזי הכסף לא היה נכנס לקופת הנשייה. אם יכניסו את הכסף שלהם לקופת הפירוק בכל מקרה, יש פה זכות עיכבון בכספים האלה וגם מכוח זה הם בעצם קודמים לכל הנושים האחרים".
בדרך כלל העובדים והבנקים הם הנושים הראשונים ולצרכנים לא מוחזר כספם, אלא אם הרשת נרכשת על-ידי משקיע. חלק מהצרכנים יכולים לעצור תשלומים בהוראת קבע או אצל חברות האשראי. מי שהצטרף במבצע האחרון של תשלום אחד לשנה - לא יקבל את כספו בחזרה לכאורה, אלא אם ביהמ"ש יקבל את טענות הרשות.
הרשות להגנת הצרכן טענה כי יש דרך נוספת להחזיר לצרכנים אלה את כספם: "על עסקאות שנעשו בתשלומים מול חברות האשראי חל חוק שירותי תשלום. לפי סעיף 18 לחוק כשמוגשת בקשה מטעם חברה לפתוח בהליך פירוק, חברות האשראי צריכות לעצור באופן מיידי את הסליקה. במידה וביהמ"ש מחליט על פירוק הן צריכות להשיב את הכסף ישירות לצרכנים. יש כרגע כסף שמוחזק על-ידי חברות האשראי ולא הגיע לצרכנים ולא יכול להיכלל בפירוק.
"כמו כן, יש לצרכנים אפשרות לבטל עסקה תוך 14 יום אם לא ניתנה תמורה בעדה. ביקשנו שביהמ"ש יורה להעביר רשימה של הלקוחות האלה שהצטרפו במבצע האחרון, לחברות האשראי ושהחברות ישיבו את הכסף לצרכנים, במקום שכל צרכן וצרכן יצטרך לפנות באופן פרטני לחברת האשראי ויכול להיות שלא כולם מודעים לזה.
