התפטרותו המהדהדת של מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל לפני שבוע היא עוד לבנה שנפלה מהחומה הרעועה של השירות הציבורי בישראל. היא מצטרפת לרצף של פיטורים פוליטיים, עזיבות בטריקת דלת או תפקידים בכירים שלא זוכים לאיוש בשל שורת החלטות לא מקצועיות של הממשלה הנוכחית. צלאל, מינוי אישי של השר יואב קיש, כתב לעובדיו שלא יכול היה להמשיך בתפקידו לאור המשבר החברתי וזכה לאור הזרקורים. כך גם פיטורים פוליטיים כדוגמת הפיטורים של מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה איילת רזין בית-אור או יו"ר הדואר מישאל וקנין.
אבל האמת היא שההתפוררות הדרמטית בשירות המדינה מתרחשת בשקט-בשקט, בתהליכים שהציבור כלל לא מודע אליהם, בחדרי החדרים של המשרדים השונים. שם רואים בצורה מובהקת איך מי שנחשבים לכוכבים העולים של השירות הציבורי בוחרים לעזוב, כמה קשה למצוא מועמדים מתאימים למשרות בכירות ואיך הביקוש לכל משרה הולך ופוחת. הדילמה הגדולה שעומדת לפתחם של הבכירים היא אם להיצמד לתפקידם ולנסות לעשות את הטוב ביותר בתת-תנאים או לצאת אל השוק הפרטי ולוותר על אתוס השירות הציבורי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"ירידה משמעותית ברמת המתמודדים"
הנתונים שמתפרסמים פה לראשונה חושפים תמונת מצב עגומה במיוחד: ירידה של כ-30 אחוז במספר המועמדים לכל משרה בתוך משרדי הממשלה, וזינוק של פי שניים בתת-איוש של משרות - 20 אחוז מהתקנים לא מאוישים לעומת 10 אחוז בעבר.
"גם בקרב אלו שכן בוחרים לגשת למכרזים, רואים ירידה משמעותית ברמת המועמדים. אנשים בעלי שיעור קומה כבר לא מנסים את מזלם", אומר גורם בכיר בתוך השירות הציבורי. "יש לזה הרבה סיבות, אבל הסיבה המרכזית היא שהם יודעים שסך הכישורים או הרקורד שלהם לא יספיקו בשביל לקבל מינוי בכיר. בממשלה הנוכחית יש מספר עצום של תפקידים שאוישו על ידי ממלאי מקום או במינויים זמניים, שהוא הליך עוקף מכרז ומאפשר מינוי מקורבים. הקדנציות שלהם הולכות ומתארכות, והמסר לכל המערכת הוא מסר עקום: מי שנמצא במינוי זמני או כממלא מקום יודע שכל הזמן מונחת חרב על צווארו, והוא לא יכול לפעול עצמאית אלא בנאמנות מלאה לממנה שלו. אנשים מוצלחים שירצו להתמודד לתפקידים הללו יתייאשו בסופו של דבר, כי הם לא יכולים 'להתייבש על הקווים' לאורך זמן".
על פי הנתונים מנציבות שירות המדינה, 71 תפקידים בכירים מאוישים במילוי מקום או במינוי זמני. 268 משרות לא מאוישות כלל, כאשר 152 נמצאות בהליך מכרזי. כך הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמזון פועל במילוי מקום, וכך גם ראש רשות שוק ההון עמית גל, ראש הרשות להגנת הצרכן מיכאל אטלן וראש רשות המסים ערן יעקב, שמקבל שוב ושוב הארכות כיוון שהתפקיד לא מאויש.
דרך נוספת של שרים למנות מועמדים שאינם עומדים בתנאי הסף לתפקיד מנכ"לים היא למנות אותם כסמנכ"לים ממלאי מקום, ואז לקדם אותם אוטומטי. כך קרה במשרד התחבורה, כשלאחר מאבק מונה משה בן זקן, מקורבה של מירי רגב, מסמנכ"ל במינוי זמני למנכ"ל. היום המשרד במצב קשה מאוד, וסובל מגל עזיבות של אנשי מקצוע מעולים בשל טענות שלהם על חוסר מקצועיות במשרד. גם במשרד התקשורת הלכו על אותו מודל - עם המינוי של עו"ד אלעד מלכא לממלא מקום סמנכ"ל ואז קידומו למנכ"ל. "איך ייתכן שאדם שלא כשיר להיות מנכ"ל ולא ניהל כלום מעולם הופך לכשיר אחרי חצי שנה, ועוד במשרד שדורש התמחויות ספציפיות? זה פוילעשטיק, וכל מי שעובד תחתיו מרגיש את זה", אומרת בכירה שעזבה לאחרונה את משרד התחבורה.
המשבר בשירות המדינה לא התחיל עם הממשלה הזו. השירות סובל שנים ארוכות מתדמית בעייתית של פקידים שהעט נופל להם בשעה 15:00, השכר נשחק וקשה למשוך אנשים טובים. מאמצים רבים הושקעו בניסיון לייצר תפקידים שייחשבו ליוקרתיים יותר או כאלו שיהוו מקפצה בשוק הפרטי לאחר מכן. אבל מאז סחרחרת הבחירות שהחלה ב-2018 השחיקה גברה מאוד. בשנה האחרונה היא הגיעה לשיא, בין היתר בגלל התנהלות השרים, השתלחות בוטה של נבחרי ציבור בעובדי מדינה, התכתשויות פומביות, מינויים פוליטיים ויחס משפיל לדרג המקצועי.
את המחיר רואים שחור על גבי לבן בשתי ספינות הדגל של השירות הציבורי: קורס "צוערים לשירות המדינה" ואיוש כלכלנים באגף תקציבים באוצר. לקורסי הצוערים מגישים בכל שנה מועמדות מאות רבות של אנשים ונשים מעולים. בקורס הנוכחי חלה ירידה של כ-40 אחוז במספר המועמדים. תפקיד "נערי האוצר" באגף תקציבים הוא מהנחשקים ביותר עבור צעירים שרוצים להשתלב בעולם הכלכלה, ומעולם לא נערך אליו גיוס אקטיבי. כעת משרד האוצר יצא בסדרה של פניות ופרסומים כדי למשוך קהל רלוונטי. "זה כמו שיגידו עכשיו שאין ביקוש לקורס טיס וסיירת מטכ"ל", אומר הבכיר. "באגף התקציבים אנשים עומדים בתור ורבים על כל תקן, מגיעים לשם המעולים שבמעולים - ממתי מגייסים שם אקטיבית? אנשים באים לשלוש שנים רק בשביל הניסיון והיוקרה, אם אפילו את זה לא שווה להם להשקיע - זה מעיד עד כמה המצב קשה".
"השירות הציבורי במצוקה לא מהיום, אבל מה שקורה עכשיו פירק את העסק"
את הנתונים אספנו בקפדנות והם אומתו מספר פעמים, כל האנשים ששוחחנו איתם הם דמויות בכירות מתוך המערכת, שעובדות בה שנים בתפקידים היוקרתיים ביותר - רוב מוחלט של הזמן תחת ממשלות נתניהו. חלקם מדברים לראשונה עם התקשורת אך ורק מתוך הדאגה האמיתית שמדובר בנזקים שקשה יהיה לשקם.
"יש שרים טובים יותר או פחות בכל המפלגות. זה לא העניין. וגם השירות הציבורי במצוקה לא מהיום. אבל הפירוק וההרכבה מחדש של משרדי הממשלה, שארכו חודשים, לצד מינויים בעייתיים ואווירה ציבורית שמתודלקת על ידי פוליטיקאים ולפיה למקצועיות אין ערך - פשוט פירקו את העסק", אומרת בכירה אחרת. "יש פה משבר דרמטי כי לעובדים אין כמעט למי לשאת עיניים. אין כמעט דמויות מופת לרוץ אחריהן. וכל עובד ציבור יודע שהוא יכול להיות מותקף רק בגלל שזה משרת מישהו פוליטית או לקבל בקשות לא לגיטימיות. המינויים בשירות המדינה הם כמו מסמר בלי ראש, אחרי שמכניסים קשה להוציא. ברגע שבחרת באדם הלא מתאים יהיה מאוד קשה לתקן את זה, ואת המחיר משלמים שנים.
"אני תמיד המלצתי בחום לכל אדם מוכשר וחרוץ להיכנס תחת האלונקה הזו. מבחינתי זו שליחות לא פחות משירות בצבא למשל, אבל היום אני כבר מתקשה להמליץ. ההתלבטות אם לעזוב או להתעקש נוכחת בכל מסדרון. אלה שהולכים עושים זאת בלב כבד, ואלה שנשארים מרגישים גם קצת כמו פראיירים שימושיים".
"העובדים מבינים שאין לממשלה אינטרס למנות גורם מקצועי, שישנה תרבות זובור בשביל לגרום לאנשים ללכת. השאלה המרכזית היא למי היום חשוב השירות הציבורי. אפשר לבקר אותו, אפשר לומר שצריך לשנות אותו מהיסוד, אבל אי-אפשר רק לפרק, חייבים לבנות מדיניות, אופק, תמריצים. מתישהו הממשלה תתחלף, אבל זה הסטנדרט שנוצר - שהמינויים הם עוד כלי פוליטי. היום שאלת ההתאמה איננה פונקציה אלא רק הנאמנות לממנה, אפילו לא לממשלה", אומר גורם אחר.
מבין המשרדים, משרד התחבורה נמצא במשבר העמוק ביותר, אבל גם במשרד ראש הממשלה, שאגפיו השונים חולקו בין שרים שונים המצב קשה, בעוד במשרד החקלאות, במשרד להגנת הסביבה, במשרד המשפטים ובנגב והגליל שומעים קולות דומים. במשרד הבריאות, למשל, המצב יחסית יציב - בין היתר בגלל מנכ"ל מאוד מנוסה - משה בר סימן טוב, ושר מוערך - משה ארבל.
גם בכל הקשור למינוי נשים המצב עגום. "לאורך שנים רבות השקענו באיתור ועידוד נשים מצטיינות, ולצערנו היום זה חסר ערך. ישנם משרדים שלמים שסגורים בפניהן הרמטית - במשרדים של ש"ס, יהדות התורה וגם בחלק גדול מהמשרדים של הציונות הדתית כמעט ולא תראי מינויים של נשים בכירות. אז למה להן לנסות בכלל לגשת אם אין להן סיכוי? כל אחת שעוזבת זו אבידה של שנים לשירות הציבורי", מתארת עובדת בכירה.
המילה "ממלכתיות" נשחקה עד דק בשנים האחרונות וכל אחד משתמש בה לצרכיו, אבל הממלכה היא המוסדות השקופים שאמורים לאפשר לאזרחים לנהל את חייהם בקלות, בביטחון ובנוחות. אלו הפקידים שסופגים השמצות ובזכותם יש מדיניות רווחה, כבישים סלולים או מורות בכיתות. כל התודעה של אותם אנשים היא תודעת שירות שנבנית לאורך שנים ארוכות.
הרגע המשברי שאנו בתוכו חסר תקדים והוא חוצה מערכות. רק השבוע שוב פנתה מנהלת רשות החברות עו"ד מיכל רוזנבוים ישירות לראש הממשלה וביקשה לתאר בפני השרים את "הנזקים העצומים הנגרמים לחברות הממשלתיות" בשל "ואקום מקצועי" שמותיר השר הממונה דודי אמסלם, לאחר שזה מתעלם לחלוטין מבקשותיה ומשתלח בה ובקולגות שלה במכתבים מיזוגיניים או בנאומי שטנה. שרים בכירים בממשלה מבינים את עומקו של המשבר וטענו כי התנהלותו של השר "בריונית וילדותית".
המצב בשירות המדינה כיום נראה כמו קריסה של ממש, אבל קולו של הנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ לא נשמע. לא בעיצוב מדיניות, לא בגיבוי לעובדים ולא במתיחת קווים אדומים. הקרחונים הגדולים שנושאים את החיים האזרחיים מתמוססים לאיטם, ויהיה קשה מאוד להשיב את הגלגל לאחור. הנתונים הללו הם קריאת השכמה בהולה.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "הטיפול במשרות לא בכירות מואצל למשרדים. פרסום המשרות והליכי הגיוס אינם מבוצעים על ידי הנציבות אלא על ידי המשרדים, ולכן להם יש נתונים מדויקים. תוכנית "צוערים לשירות המדינה" נמצאת בימים אלה במיונים למחזור העשירי שלה. לאורך השנים נרשמו שינויים גדולים בכמות המועמדים שמוסברים על ידי משתנים רבים. לפיכך לא ניתן לאבחן מגמה של ירידה או עלייה בכמות המועמדים.
"בנוגע לאגף תקציבים: הנציבות מעודדת גיוסים אקטיביים. כך אישרה למשרד האוצר גיוס אקטיבי, כפי שהיא מאשרת למשרדים שונים במשרות קשות איוש. בנוגע לתת-איוש: בחוק התקציב מאושרות 74,028 משרות. האיוש בפועל עומד על 74,169, דהיינו אין משרות לא מאוישות. ישנן משרות עודפות שלא תוקצבו בשל קיצוצים או שינויים ארגוניים. נציבות שירות המדינה הנחתה את המשרדים למחוק את המשרות העודפות".
יש לציין שנתוני הנציבות לגבי תת-איוש נוגדים את הנתונים שבידנו.
