בלי מדבקות מחיר - יותר בלבול לצרכן: בפעם השלישית לפחות, המדינה מתגייסת לסייע לקמעונאים ברשתות המזון כדי לחסוך להם הדבקת מדבקות מחיר על כל מוצר ומוצר, כדי שהצרכנים יוכלו להשוות בין מחיר המדף למחיר בקופה. האם הלחץ של רשתות השיווק על המדינה יישא הפעם פרי? נראה שהגופים שאמורים להגן על הצרכנים שוכנעו שמדובר בבשורה טכנולוגית. ההצעה עוד אמורה לעבור את הכנסת ואין ערובה שתתקבל.
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מבקשת לבטל את מדבקות המחיר בטענה ש"אימצה את המלצת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בנושא מעבר לצג אלקטרוני. במקום הצגת מדבקת המחיר על גבי כל מוצר תינתן אפשרות להצגת המחיר על גבי צג אלקטרוני על המדף ובאמצעות עזרים נלווים המאפשרים צרכנות נבונה".
הצרכן יהפוך לסדרן
ביטול מדבקות המחיר ומעבר למדפים ממוחשבים שצג המחיר שלהם ממוחשב ועל כן משתנה תדיר, ייתן שליטה רבה לקמעונאים לשנות מחיר במדף מהרגע להרגע, מהקופה הראשית או מהמחשב הראשי ובכך לבלבל צרכנים. צרכנים יגיעו לקופות ולכאורה לא תהיה להם הוכחה בדמות מדבקת מחיר על גבי המוצר והם יאלצו לקבל את המחיר שנקבע להם בקופה. בכך נפתח כאן פתח לתעתועים רבים בצרכנים.
אין ספק שדיגיטציה היא העתיד, אבל אין פה תועלת לצרכן כל עוד המחיר שהוא רואה מתקבע על גבי המוצר ותואם למחיר בקופה ומשמש כהוכחה למחיר שהצרכן ראה עת התכוון לרכוש את המוצר. את הדבר הזה עושות כיום רק מדבקות המחיר, לואו טק ככל שיהיו. הצרכן גם יכול להתבונן במדבקת המחיר בבית, על גבי המוצר ולזכור את מחירו לקראת הפעם הבאה בה הוא רוצה לחזור לסופר ובכך להשוות מחירים.
ברשות להגנת הצרכן מסבירים כי כבר היום יש פערים חוזרים בין המחיר על גבי המדף למחיר בקופה (43% מהצרכנים בסקר שנערך אמרו כי הם מוצאים פערים כאלה). בשיטה הדיגיטלית יהיה פיקוח חכם יותר על הרשתות, שמחויבות לשדר למאגר המחירים המקוון וייאסר עליהם להעלות מחיר במהלך יום העבודה. אבל הפיקוח יהיה בדיעבד. כמו כן מדגישים ברשות כי החנויות הגדולות יידרשו לאפשר לצרכנים לסרוק בעצמם את המחיר באמצעות סורק שאף ינפיק מדבקות מחיר עבורם, לבחירתם. בכך מתגלגלת עבודת הסדרנים אל הצרכן, שייאלץ להנפיק מדבקות כדי לוודא שהמחיר נשמר בקופה. בנוסף, לא כל הצרכנים ירצו להתעסק בכך.
עגלות חכמות? אין קשר לתצוגה דיגיטלית של מחיר
קמעונאים אמרו לרשות להגנת הצרכן שמעבר לתצוגת מחיר דיגיטלית יקדם כניסה של עגלות חכמות לרשתות, אך ברשתות מסוימות כמו אושר עד, פיילוט כזה או אחר פועל למעלה משנה. הכניסה של העגלות לא קשורה כלל להצגת המחירים במדבקות מחיר, אלא בסריקה של ברקודים באופן ידני או על-ידי חיישנים. כלומר, המיחשוב של המחירים מאפשר גם הפעלת עגלות חכמות וגם הצגת מחירים דיגיטלית, אבל הצגת המחירים הדיגיטלית היא לא זאת שמאפשרת הפעלת עגלות חכמות. ולראייה: במדינות רבות באירופה יש הצגת מחירים דיגיטלית על גבי המדף כבר שנים רבות, אבל אין שם עגלות חכמות.
הסיבה שאין בכל סניף בישראל עגלות חכמות היא אותה סיבה שבצרפת או בארה"ב אין בכל סניף עגלות חכמות: מדובר בטכנולוגיה שנמצאת עוד בחיתוליה, רגע לפני פריצה, היא עדיין לא בטוחה דיה ועדיין יקרה מאוד. אין ספק שקמעונאים יחסכו כסף אם יבטלו את חובת הדבקת מדבקות המחיר על גבי מוצרים אבל החיסכון הזה לא בהכרח יתגלגל לצרכן ולא בהכרח יעזור לצרכן.
הרשות: נשמור על הצרכנים
מהרשות נמסר, כי "החובה להציג על גבי כל מוצר או על גבי אריזתו את מחירו הכולל נכנסה לתוקף ב-1998. חובה זו נתפסת כאחת מהזכויות הצרכניות החשובות במדינת ישראל. לאור התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות בשוק קמעונאות המזון, בחנה הרשות להגנת הצרכן בעבודה מקיפה, האם יש בטכנולוגיות אלה כדי לתת מענה להצגת מחירים על מוצרים בתחום המזון באופן שישמור על ההגנות שהחובה הקיימת היום מעניקה לצרכן, לצד תועלות נוספות שטכנולוגיות אלה עשויות להעניק לו".
ברשות ממליצים כי "שימוש בסל הטכנולוגיות הקיימות בשוק להצגת מחיר וניהול הקניה עשוי, בתנאים מסוימים, לשמור על התועלות הקיימות לצרכן מהשיטה הנהוגה כיום ואף להיטיב עם הצרכן. לפיכך, יש לאפשר לקמעונאי מזון להציג את מחירי המוצרים בחנות בשיטה אלקטרונית, כאשר ההצעה מותנית בקבלת כל מרכיביה:
- "למשך תקופה של 4 שנים, במסגרת הוראת שעה אשר תפוג מאליה אם לא תחודש או תחוקק להוראת קבע, כל חנות שתבחר (אם מסווגת כקמעונאית מזון) תהיה רשאית לבחור בהתאמה לגודלה, בחלופה טכנולוגית להצגת מחירים במקום הצגה על כל מוצר (מדבקות).
- "חנויות אלו יחויבו בצג מחירים אלקטרונים על המדף, אשר מחובר בתקשורת לקופות, וככל שהחנות גדולה יותר (החל מ-300 מ"ר), היא תידרש לעזרים נוספים.
- חנות שתסווג כגדולה תחויב בנוסף לצג מחיר אלקטרוני על המדף ובהצבת סורקים נייחים המאפשרים להוציא תווית מחיר דביקה, בפריסה ברחבי החנות גם להנגיש לצרכנים טכנולוגיה המאפשרת להם במהלך כל הקנייה, באופן נייד, לסרוק את המוצר על מנת לאפשר הצגת מחירו ומחיר ליחידת מידה, לראות את צבירת סכום הקנייה המצטבר וכו'.
- "חנות שתסווג כבינונית (בין 120 ל-300 מ"ר) תחויב בנוסף לצג מחיר אלקטרוני על המדף גם בסורקים נייחים בחנות המאפשרים להוציא תווית מחיר בת הדבקה בכל מעבר בין שורות.
- "חנות שתסווג כקטנה (מתחת ל-120 מ"ר), תחויב בצג מחיר בצגים אלקטרוני על המדף ללא עזרים נוספים.
- "על כל חנות שתבחר בחלופה להצגת מחיר אלקטרוני - יחול איסור להעלות מחירים במהלך יום עסקים.
- "שיטת האכיפה של הרשות בשווקים תתמקד בשלושה מישורים: תקינות ופריסת המכשור האלקטרוני; הסדר על המדפים (על המוצרים להיות מסודרים מתחת לצגים האלקטרונים המתאימים להם); ובאי העלאת המחיר במהלך יום העסקים".
לטענת הרשות, "יתאפשר דיוק במחירים, שליטה בתקציב הצרכן (אין קשר לתצוגת המחיר אלא לסריקת ברקודים באפליקציה - מ.ק), שיפור השירות וחווית הקנייה וקבלת חשבונית דיגיטלית (מתקבלת גם היום, בלי קשר לתצוגת המחיר - מ.ק)".
בארגוני הצרכנות מתנגדים לכוונה לבטל את חובת מדבקות המחיר.
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות: "ממה שהתפרסם עד כה, ניתן להצביע על קשיים בהצעה שעלולים לפגוע בצרכן, כגון קושי באכיפה ובפיקוח על הפעלת האמצעים האלקטרוניים בחנויות, פגיעה אפשרית באוכלוסיות כגון קשישים ואחרות, שאינן שולטות באמצעים טכנולוגיים דיגיטליים, ופגיעה ביכולות ההשוואה. יש גם ספק אם השיטה האלקטרונית תביא בכלל לירידת מחירים של המוצרים. כולנו בעד קידמה טכנולוגית להגנת הצרכן ולשיפור הליכי ותנאי הקנייה, אך לפעמים מדבקה קטנה וישנה יכולה להגן על הצרכן יותר מצג אלקטרוני חדיש ומבריק. לכן, כל שינוי של שיטת הסימון הנהוגה כיום צריך להתבצע בזהירות ובהדרגתיות רבה".
