ועדת השרים לחקיקה אישרה הערב (א') במשאל טלפוני בין השרים את תיקוני החקיקה שסוכמו במסגרת עסקת החבילה במשק. בין היתר במסגרת התוכנית, יעלה שכר המינימום בהדרגה ל-6,000 שקל עד סוף שנת 2025 בחמש פעימות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך, ב-1 באפריל השנה יעלה שכר המינימום בישראל ל-5,400 שקל. העלייה היא בשיעור נמוך מ-2%, בעוד שבשנת 2021 נמדדה בישראל אינפלציה של 2.8% ומאז נרשמו בראשית השנה עוד התייקרויות כמו במיסי הארנונה, בדלק ובחשמל. הפעימה הבאה בעוד 100 שקל בלבד, שיהיו שוב בשיעור נמוך מ-2%, תבוצע באפריל 2023. באפריל 2024 יעלה שכר המינימום ל-5,700 שקל. באפריל 2025 ל-5,800 שקל ובדצמבר 2025 ל-6,000 שקל.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי היא שהביאה את עסקת החבילה לאישור הערב. יצוין שהנושא לא תוכנן כלל לעלות היום בוועדת השרים ונוסף ברגע האחרון כדי שלמקומות העבודה יהיה די זמן להתארגנות לשינוי שכר המינימום החל בחודש אפריל וליישום שאר סעיפי ההסכם. החוק צריך עוד להיות מאושר בכנסת.
בחודש נובמבר האחרון סיכמו שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ונשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד"ר רון תומר על עסקת החבילה במשק הכוללת בנוסף להעלת שכר המינימום גם מתן גמישות בהעסקת עובדים וכלים להמרצת המשק, וכן, יצירת ודאות ביחסי עבודה במגזר הציבורי הכוללים דחיית הסכם המסגרת במגזר הציבורי ל-2023 ומתן תקציב לפתרון בעיות.
תיקוני החקיקה הכלולים בעסקת החבילה הם:
• תיקון חוק שכר מינימום: העלאת שכר המינימום במשק תוך התחשבות במצב שוק העבודה והאילוצים התקציבים. שכר המינימום יעלה בצורה מדורגת, "תוך דגש על צמצום פערים וחיזוק מעמדם של העובדים בעלי השכר הנמוך וזאת עד ל-6,000 שקל".
עם זאת, חוק העלאת שכר המינימום עשוי לעבור שינויים בכנסת. הוועדה שנקבעה לדון בחוק היא ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן-מרום ממפלגת העבודה, שבעצמה הביעה הסתייגות מחלק מסעיפי עסקת החבילה ובראשם ההעלאה רק ב-100 שקל בשכר המינימום בעוד חודשיים. ח"כ נעמה לזימי (העבודה) טענה היום כי מדובר בצעד שישחק את שכר מקבלי השכר הנמוך במשק ויש לתקן את המעוות בחוק.
• תיקון חוק חופשה שנתית - תוספת יום חופשה לעובד המועסק עד 5 שנים במקום העבודה (13 במקום 12 ימי מינימום היום).
• תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה - סעיף שהוא למעשה לרעת העובדים. בתיקון יש חישוב של השעות הנוספות שמטרתו העסקה גמישה של עובדים עבור המעסיק ואיזון בית-עבודה טוב יותר עבור העובד. המשמעות היא שעובד שהחסיר שעות עבודה במשך החודש לא יקבל שעות נוספות עד שיצטבר מספר השעות שהחסיר (שאינן יום עבודה שלם). יצוין כי שיטה זו מקובלת במרבית מדינות ה-OECD. ההסבר בהסכם עסקת החבילה: "הצדדים סיכמו על חישוב שעות נוספות המביא לידי ביטוי את הגמישות הנדרשת לצורך איזון בין עבודה ופנאי ומתן מענה לתקופה המאתגרת שבפניה אנחנו ניצבים".
ההסתדרות הלאומית פנתה לשרי הממשלה לקראת הדיון בדרישה להעביר את עסקת החבילה עם הגדלה של שכר המינימום ל-7,000 שקל. "החלטה שכזאת מרחיקה יותר ממיליון שכירים מחלום לדירה, ותביא תוך חמש שנים, למצב בו השכירים יצטרכו לבחור בין חשמל, דלק, ומזון".
תנועת עומדים ביחד המובילה את קמפיין "מינימום 40" להעלאת שכר המינימום מסרה בתגובה למתווה שאושר: "במקום להקשיב לביקורת הציבורית על התוכנית הכלכלית של הממשלה, שעולה גם מהקואליציה, שר האוצר בוחר להביא לממשלה עדכון מעליב של 54 אגורות לשעה לשכר המינימום. האם זה פתרון לעליות המחירים? האם זה יחלץ עובדים מעוני? לא. מדובר בלעג לרש ובמהלך ציני ומעליב של הממשלה".
