עלות דירה ממוצעת בקרב חרדים עומדת על 1.39 מיליון שקל, זאת לעומת מחיר ממוצע של 1.85 מיליון שקל עבור דירה שנרכשת על ידי משקי בית מהציבור הכללי, כך שלמעשה חרדים רוכשים דירות זולות יותר מאשר יהודים שאינם חרדים. כך עולה ממחקר שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות, שעוסק בין היתר בהרגלי הדיור של הציבור החרדי.
על פי המחקר, שנערך על ידי ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי מהמכון לקראת כנס בנושא "מנתונים למדיניות" שמתקיים היום (ה') בירושלים, עלות דירה בקרב חרדים עומדת על כ-75% בממוצע מעלות דירה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. יחס זה נותר יציב לאורך השנים, כאשר בעשורים האחרונים צנח שיעור רכישת הדירות על ידי חרדים באזור המרכז מ-35% ל-20%. במחוזות הדרום, הצפון וחיפה עלה שיעור הרכישות מ-20% ל-40%, ובמחוז ירושלים נותר על 30%.
מהנתונים עולה כי מספר הדירות שנרכשו על ידי משקי בית בציבור החרדי בין השנים 2018-2021 עומד על 8,602 דירות בבית שמש; 8,414 דירות בירושלים; 5,663 דירות בבני ברק; 2,777 דירות באשדוד; ו-1,825 דירות בחיפה. עוד עולה מהמחקר כי 68% מהחרדים הם בעלי דירות, לעומת 62% בקרב יהודים שאינם חרדים ו-73% בקרב ערבים. בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה בשיעור בעלי הדירות בחברה החרדית – מ-69% ב-2014 ל-62% ב-2021.
40% ממשקי הבית החרדיים נוטלים משכנתא. על פי המחקר, חרדים נוטלים יותר משכנתאות ממשקי הבית בציבור הכללי, שכן על פי הנתונים, ל-28% מהיהודים שאינם יהודים יש משכנתא. ב-5 השנים האחרונות חלה ירידה קלה בשיעור משקי הבית החרדיים הנוטלים משכנתא – מ-45% לכ-40%, רמה דומה לזו שנצפה ב-2014.
במשקי בית יהודיים שאינם חרדים, שיעור משקי הבית שנוטלים משכנתא ירד בהדרגה מ-33% בשנת 2014 ל-28% בשנת 2021. הסכום החודשי שמשלמים החרדים מדי חודש על משכנתא עומד על 3,455 שקל. על פי המחקר, חרדים משלמים משכנתא ממוצעת נמוכה ממשקי הבית בציבור הכללי: גובה המשכנתא של יהודים שאינם חרדים הוא 4,158 שקל בחודש.
משלמים שכר דירה נמוך יותר
החרדים גם משלמים שכר דירה נמוך יותר מאשר משקי בית בציבור הכללי. על פי הנתונים, גובה שכר הדירה הממוצע עומד על כ-3,340 שקל בחודש, זאת לעומת שכר הדירה הממוצע שמשלמים משקי בית מהציבור הכללי מדי חודש – כ-3,550 שקל.
אשר לגיל הרוכשים, ב-5 הערים המרכזיות ברכישת דירות בקרב חרדים - בית שמש, ירושלים, בני ברק, אשדוד וחיפה - הגיל הממוצע עומד על כ-27. רוכשי הדירות בחיפה הם הצעירים ביותר - בני 25 בממוצע – ובירושלים המבוגרים ביותר, בני 31 בממוצע. החרדים רוכשים דירה בגיל צעיר יותר – הגיל החציוני של רוכשי הדירות החרדים עומד על 29.2 ואילו הגיל החציוני של יהודים שאינם חרדים עומד על 41.4.
גיל הדירה החציוני של דירות שנרכשות על ידי חרדים עומד על 29 שנים, כך שלמעשה הדירות שהחרדים רוכשים ישנות יותר. הגיל החציוני של דירה שנרכשת על ידי משקי בית מהציבור הכללי עומד על 15 שנים. השטח הממוצע של דירה שנרכשת על ידי חרדים עומד על 80 מ"ר, כך שלמעשה החרדים רוכשים דירות קטנות יותר. רוכשים יהודים שאינם חרדים רוכשים דירות בשטח ממוצע של 97 מ"ר.
כמו שטח הדירות, גם מספר החדרים הממוצע בדירות שרוכשים חרדים קטן ממספר החדרים הממוצע בדירות שרוכשים יהודים שאינם חרדים. בשנת 2021 עמד מספר החדרים הממוצע בדירות שרכשו חרדים על 3.7 לעומת 4 בקרב יהודים שאינם חרדים. פער זה אינו גדול מאוד, אך בהתחשב במספר הנפשות הממוצע במשק הבית החרדי, הגבוה בהרבה מאשר במשק הבית היהודי שאינו חרדי, ניתן להסיק כי חרדים שמתגוררים בדירות שרכשו חיים בצפיפות גבוהה באופן ניכר.
המשפחה מסייעת לזוג הצעיר החרדי לרכוש דירה
"סוגיית הדיור היא אחד הנושאים הכלכליים-הבוערים והמשמעותיים בחברה הישראלית. עליית מחירי הדירות והמחסור ביחידות דיור פנויות באזורי ביקוש הולידו אפקט אדווה, שהכריח אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, לרבות חרדים, להגר לשכונות וליישובים הסמוכים לאזורי הביקוש בחיפוש אחר דיור זמין ובר-השגה", כותבים עורכי המחקר.
לדבריהם, "החברה החרדית מייחסת חשיבות רבה לבית המגורים, וכן למרחב שהוא ממוקם בו. רכישת דירה נעשית בדרך כלל בעת הנישואים, ובכל מקרה בשלבים מוקדמים יחסית של חיי הזוג. רכישת דירה בסיוע רב של המשפחה לזוג הצעיר היא חלק ממוסכמות חברתיות נפוצות בחברה החרדית. רקע זה מסביר מדוע שיעור הבעלות על דירה בחברה החרדית גבוה ביחס לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, וכן את הגיל הממוצע של רוכשי דירות בחברה החרדית הנמוך בהרבה מהממוצע בחברה הכללית".
עוד מסבירים עורכי המחקר כי בשל מצבו החברתי-כלכלי של הציבור החרדי, חרדים נכונים לרכוש דירות ישנות וקטנות יותר מאלו הנרכשות בחברה הכללית. "מצוקת הדיור השפיעה גם היא על מאפייני הדיור בחברה החרדית, ובשנים האחרונות ניכרת מגמה רחבה יותר של רכישת דירות לזוגות צעירים חרדים בפריפריה, בדגש על אזור חיפה וצפון הארץ. עם זאת, היציאה אל מחוץ לערי הראשה וערי הלוויין החרדיות מותנית בקיומם של מוסדות חברתיים וקהילתיים התואמים את מאפייני החברה החרדית, ובפרט את הזרם המסוים שאליו משתייכים רוכשי הדיור. מסיבה זו רכישות הדיור החרדיות בפריפריה מתמקדות בערים חיפה, עפולה ונוף הגליל, שבהן הוקמו בשנים האחרונות תשתיות קהילתיות חרדיות".