בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה גרושה וקבע שהדירה שרשומה על בעלה לשעבר שייכת למעשה לה: השופטת עפרה גיא קיבלה את טענתה שלפיה רשמה את הנכס בנאמנות על שם בעלה משיקולי מס.
בני הזוג התחתנו בנישואים אזרחיים ב-2002 והתגרשו ב-2008. שנה לאחר מכן הם שבו לחיות יחד ואף הביאו לעולם שני ילדים. ב-2018 היחסים עלו שוב על שרטון והם נפרדו. הבעל טס לקנדה עם הילדים והם שוהים עמו שם.
התובעת סיפרה שהכירה את בעלה כששהה בארץ על תקן תייר, ללא מקצוע או הכשרה מקצועית, עובד מזדמן ולא חוקי. לדבריה, במשך שנות הנישואים הוא בקושי עבד ולא היו לו מקורות הכנסה או מימון שיאפשר רכישת נכסים כלשהם. היא ציינה שהכנסותיה עלו עשרות מונים על הכנסתו הדלה והמקוטעת, בין היתר מעסק שהיה בבעלותה של סלון ספא ומסאג'. לדבריה, היא זו שמימנה את הוצאות המחיה והכלכלה של המשפחה והבעל, הלכה למעשה, חי במשך שנים על חשבונה.
האישה הוסיפה שב-2012 היא מימשה חסכונות גדולים שהיו לה ורכשה את הדירה כהשקעה תמורת 650 אלף שקל. כדי לקבל פטור ממס רכישה היא ביקשה מבן זוגה שהזכויות בנכס יירשמו על שמו בנאמנות עבורה. היא הוסיפה שהיא סובלת מסרטן וכדי להבטיח שהדירה תיוותר בבעלות הילדים לאחר מותה, החתימה אותו על צוואה שלפיה הדירה תעבור על שם בתם.
הבעל לשעבר טען מנגד כי התביעה מופרכת וכי חוזה המכר והרישום מוכיחים שהוא בעל הנכס. הוא הכחיש שלא עבד וטען כי לאורך כל השנים הועסק בספא של זוגתו ודווקא היא זו שלא עבדה בין השנים 2006-2001.
אבל השופטת עפרה גיא הגיעה למסקנה שהתובעת עמדה בנטל המוגבר לסתור את המרשם, והוכיחה בראיות ממשיות כי מלוא הכספים ששימשו לרכישת הדירה מקורם ברווחים שהניב העסק שניהלה ושממנו השתכרה סכומים גבוהים מאוד במזומן.
נקבע שגם גרסתה שלפיה ביקשה שלא לרשום את הזכויות בדירה על שמה לצורך התחמקות מרשויות המס הוכחה כאמינה. בפסק הדין צוין שמחומר הראיות עלה שהאישה היא זו שפנתה למתווך לצורך חיפוש דירה מתאימה; היא שדאגה לביצוע כל התשלומים לצורך רכישתה; היא זו שנשאה ונתנה עם כלל הגורמים הרלוונטיים בעסקת המכר ואף העבירה בפועל את הכספים שנדרשו לצורך השתכללות העסקה.
השופטת פסקה כי גרסת הבעל לשעבר התמוטטה אל מול תצהיר שהגיש בהליך משפטי המתנהל בין הצדדים בקנדה, שבו ציין כי במהלך החיים המשותפים לא הייתה לו הכנסה משמעותית או חסכונות והתובעת הייתה המפרנסת העיקרית. הוא ציין שם שהיה בבעלות זוגתו עסק לעיסוי ארוטי שהרווח הנקי ממנו עמד על 2.5 מיליון דולר, וכך נרכשה הדירה המדוברת ודירה נוספת.
לבסוף נקבע שבין הצדדים השתכלל הסכם בעל פה שלפיו הדירה תירשם על שם הבעל בנאמנות לטובת האישה. השופטת קיבלה את התביעה והורתה לרשום את האישה כבעלת מלוא הזכויות. הבעל לשעבר חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל. השופטת הורתה להעביר את פסק הדין לרשות המסים לנוכח הצהרת האישה כי התנהלותה נבעה משאיפה "לא להעיר את רשויות המס".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אחסאן יאסין
• ב"כ הנתבע: עו"ד שלומי לוי, עו"ד גרגורי יעקובוב
• עו"ד מעיין סבג עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
