בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה זיכה לאחרונה שלושה חברים בקבוצת רכישה מאישומים בעבירות בנייה שבוצעו בפרויקט תמ"א 38 בעיר. השופטת ג'אדה בסול קבעה כי המדינה ביצעה אכיפה בררנית, כיוון שהגישה כתבי אישום נגד חלק קטן בלבד מחברי הקבוצה, מבלי לערוך חקירה מעמיקה ולברר את העובדות מול יתר בעלי הזכויות בפרויקט - הקבלן ואנשי המקצוע שביצעו אותו.
בכתב האישום שהוגש נגד השלושה ב-2018 נטען כי בקומות הרביעית והחמישית בפרויקט שברחוב אהרון רוזנפלד בחיפה, נבנו מרפסות גדולות מהמידות שאושרו בהיתר הבנייה.
הנאשמים טענו להגנתם כי כלל לא היו מודעים לכך שבוצעו בפרויקט עבירות בנייה. הם ציינו כי היו חברים בקבוצת רכישה ומי שביצע את הפרויקט היו אדריכל, חברה קבלנית ומנהל פרויקט והם כלל לא היו מעורבים בו. הם הדגישו כי הם מתגוררים במרכז הארץ ולא היו מודעים למה שמתרחש באתר הבנייה.
לדבריהם, בפרויקט יש 19 דירות כך שהם לא היחידים שקשורים לבנייה אבל המדינה החליטה להגיש את כתב האישום נגדם, מבלי לבדוק את בעלי הזכויות האחרים ומבלי לחקור את בעלי המקצוע שהיו אחראים לבנייה בפועל.
השופטת ג'אדה בסול קיבלה את טענותיהם והחליטה לזכות אותם מהמיוחס להם. היא קבעה כי כלל לא היה מקום להגיש כתב אישום נגד אחד מהם, כיוון שבמועדים הרלוונטיים הוא מכר את הזכויות שלו ולא הייתה לו זיקה לנכס.
באשר ליתר הנאשמים היא שוכנעה שהם אכן לא היו מודעים ולא יכלו גם לדעת על עבירות הבנייה. בהקשר הזה צוין שקבוצת הרכישה שכרה שירותים של אנשי מקצוע לצורך ביצוע הבנייה ומנהל הפרויקט הצהיר בעדותו שהם כלל לא ידעו על המתרחש באתר.
השופטת הוסיפה כי דווקא מנהל הפרויקט לא נחקר והמאשימה לא גבתה את גרסתו לפני שהחליטה להגיש את כתב האישום, מה גם שלא כל הנאשמים קיבלו מכתבי התראה.
עו"ד יצחק נטוביץשי בן אפריםדווקא כשמדובר בקבוצת רכישה שמורכבת מחברים שאינם גרים בחיפה ולא מטפלים בעצמם בפרויקט, קבעה, המאשימה הייתה צריכה לוודא שכל הגורמים הרלוונטיים מוסרים את הגרסה ומודעים לכך שבוצעה עבירת בנייה. עצם העובדה שלא בוצעו חקירות נאותות מול כל הגורמים רק מחזקת את המסקנה שהנאשמים לא היו מודעים לביצוע העבירות.
מעבר לכך, הוסיפה השופטת, כי אי ביצוע החקירה מהווה בסיס לטענת הנאשמים לאכיפה סלקטיבית שכן המדינה לא חקרה בעלי זכויות נוספים בבניין.
"במקרה דנן, 'שורש הרע' הוא בכך שהמאשימה בחרה בדרך הקלה", כתבה, וציינה שהמדינה החליטה להגיש כתב אישום נגד מי שהזכויות כבר נרשמו על שמו מבלי לבדוק מיהם יתר חברי הקבוצה שנרשמו על שמם הערות אזהרה בלבד ולברר מהי המעורבות שלהם בנעשה.
"כפי שניתן לראות מהראיות שהוגשו, המאשימה לא ביצעה חקירה מקיפה ועמוקה דיה", כתבה השופטת וקבעה כי קיצורי הדרך בהם בחרה המדינה "פגעו פגיעה לא מידתית בזכויותיהם של הנאשמים".
• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות עורכי הדין המייצגים לא צוינו בהכרעת הדין
• עו"ד יצחק נטוביץ עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
