שתי ההבטחות העיקריות לצמצום ההוצאות בתקציב המדינה החדש שמובא היום (ראשון) לאישור הממשלה – נעדרות מהמסמך הסופי שיוצג לשרים: קיצוץ 2.5 מיליארד שקלים בלבד מההסכמים הקואליציוניים שהיקפם כ-8 מיליארד שקלים נדחה למועד מאוחר יותר וצפוי עוד להשתנות ואולי אף להצטמצם עוד. סגירת לפחות שישה משרדי ממשלה, שהציע אגף התקציבים, לא נכללת כלל בתוכנית הכלכלית של הממשלה, שתישאר עם 33 משרדי ממשלה ו-38 שרים, מספר שיא בכל הזמנים ועוד בעת מלחמה.
על פי ההצעה הסופית של אגף התקציבים במשרד האוצר שהונחה על שולחן הממשלה - יקוצצו מכל משרדי הממשלה 3% מהתקציב, שיעור גבוה לאחר שקוצצו כבר 1.5% מהתקציב רק לפני ימים אחדים.
על פי התחזית של משרד האוצר יסתכם הגירעון התקציב בכ-6.5%, אולם בשל וויתורים שצפויים שרים לדרוש בעת ישיבת הממשלה, תוך איום להצביע נגד התקציב או להימנע, צופה גורם בכיר באוצר שהגירעון יגיע בסופו של דבר לכ-7%.
גירעון בשיעור כה גבוה עלול לקדם הורדת דירוג אשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות, שחבריהן יגיעו השבוע לישראל ויבחנו מקרוב את מצב המשק הישראלי על רקע המלחמה שנכנסה היום ליומה ה-100. החשש הוא שהחוב של ישראל יגדל תוך חודשים מכ-60% לכ-68%-70% מהתוצר, נתון שיוביל בוודאות לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
המשמעות: תהיה עליית ריבית גבוהה עבור הלוואות שתיטול ממשלת ישראל שתגרור גם עליית ריבית לחברות,למגזר העסקי ולמשקי הבית.
חרף התנגדותו הנמרצת של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעלאות מיסים, כלולה במסמך הסופי הצעת האוצר להעלות ב-1 בינואר 2025 את שיעור המע"מ בישראל ב-1% ל-18%, אך יצוין שהעלאה כזאת צפויה לגרום לעלייה של כ-0.6% בשיעור האינפלציה השנתי בשנה הבאה ולמנוע כנראה, או להאט באופן משמעותי כבר השנה, את התהליך שהחל החודש של הפחתות ריבית שיכול היה להמשיך ולהתבצע בחודשים הבאים.
העלאת המע"מ תגדיל בשנה הבאה בכ-7 מיליארד שקלים את הכנסות המדינה ממיסים. הפשרה בנושא זה היא שבחודשים נובמבר ודצמבר השנה יתקיים דיון נוסף בין ראש הממשלה ושר האוצר בנושא ויוחלט סופית אם אכן יהיה צורך בהעלאת שיעור מס ערך מוסף בישראל, שהופחת מ-18% ל-17% על ידי שר האוצר לשעבר משה כחלון בשנת 2015.
כפי שנודע, אף שלא שותף כלל בדיונים, נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, תומך בהעלאת המיסים, כפי שאף התבטא במסיבת העיתונאים האחרונה בעת שהודיע על הפחתת הריבית הבסיסית הראשונה מזה קרוב לארבע שנים ל-4.5% ובמכתב דחוף ששיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע האחרון.
תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 יעלה בכ-69 מילארד שקלים מעבר לזה שאושר בתקציב הדו שנתי בחודש מאי האחרון ויסתכם ב-585 מיליארד שקלים – תקציב המדינה הגדול אי פעם בישראל. יצוין שעלות המלחמה המוערכת כעת היא 217 מיליארד שקלים, אך היא צפויה לעלות ככל שהמלחמה תתארך וחלילה תורחב גם בזירה הצפונית.
נתניהו: "דורש מכולם להיכנס מתחת לאלונקה"
בפתיחת הישיבה התייחס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקיצוצים שיצטרכו להתבצע במשרדי הממשלה: "אנחנו עוסקים כאן קודם כל בצעד של השגת הביטחון המיידי, אבל אנחנו גם מניחים את היסודות לביטחון לדורות. כאן אני אומר - כולנו חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. כשאני אומר "כולנו" אני מדבר על כל משרדי הממשלה. כשאני אומר "כולנו" אני מדבר על כל משרדי הממשלה. כך עושה גם משרדי. אני כן דורש מכולם להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את הסיוע המתבקש".
עוד אמר נתניהו: "יש דברים שאני אומר לכם שאני לא התפשרתי עליהם: למשל, נקודות הזיכוי במס להורים של ילדים מ-0 עד 3, משום שהדבר הזה משרת את האנשים הללו. זה בד"כ אנשים בני 30-40, הם משרתים עכשיו, זה סיוע למשרתים. גם אמרתי, שלא יהיה מע"מ בשנה הזאת.
"בדרך כלל אנחנו לא מעלים מיסים. נדמה לי שהמיסים היחידים שאנחנו מביאים בתקציב הזה ובשנה הזו הוא על רווחי הבנקים. יש גם מס על הסיגריות. זה מחייב את מה שהם קוראים לו "התאמות" - זו מילה מכובסת לקיצוצים. זאת האמת, וככה זה נדרש. עם זאת תהיה כאן הגדלת גירעון, כי המימון לגידול כזה גדול בתקציב הביטחון יבוא גם כתוצאה מזה שאנחנו מגדילים את הגירעון באופן זמני לשנה הזו, משום שיש לנו כלכלה מאוד חזקה, שבנינו כאן יחד ב-20 השנים האחרונות, אחת מהכלכלות המפוארות בעולם".
הנגיד: "סך ההוצאות של המלחמה צפויות לעמוד על 220 מיליארד שקל"
במהלך ישיבת הממשלה, נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, התייחס להשפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית והגירעון בתקציב: "עפ"י אומדנים של בנק ישראל, הסך הכולל של הוצאות המלחמה בין 2023 ל-2025 צפוי לעמוד על כ-220 מיליארד שקל".
ירון טען כי הצעדים בהם נוקטת הממשלה כדי להקטין את הגרעון אינם מספקים: כפי שאמרתי מספר פעמים בשבועות האחרונים, יש להחליט כבר בתקציב הנוכחי באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות מקיפות, שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות והגדלת הכנסות בתקציב 2024 ובתקציב 2025, וליישם חלק מהותי מהן באופן מיידי.
"קשה לראות כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות כגון העלאת מע"מ, וצעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף מספק. משום כך חשוב לאמץ צעדים כאלה כבר עם התקציב הנוכחי כדי לשכנע את הציבור והשווקים בנחישות הממשלה לשמר תוואי פיסקלי אמין. יתסך ההרה מזאת, בהינתן סדרי הגודל העדכניים של ההתאמות הנדרשות נכון היה אף להקדים את היישום של חלק מההתאמות בצד ההכנסות כגון מע"מ לשנת 2024 וודאי שחשוב ליישמן לכל המאוחר עד תחילת 2025".
לסיכום אמר הנגיד: "אדגיש שוב, כדי שהשווקים יגלו סובלנות כלפי הגירעון הגדול בשנת 2024 חשוב שהחלטות הממשלה בתחום התקציב יוליכו לכך שישראל לא תצעד לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך".
פורסם לראשונה: 09:23, 14.01.24
