בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר לקבלת מחצית מהרכוש של זוגתו לשעבר, לרבות דירתה, אחרי שהתברר שהוא הסתיר ממנה כי הוא שקוע בחובות של יותר משמונה מיליון שקל. השופטת ענת אלפסי קבעה כי בשל כך מתעורר קושי להכיר בשניים כידועים בציבור ולהחיל לגביהם את הלכת השיתוף.
השניים הכירו ב-2012 וניהלו זוגיות שנמשכה כשנתיים וחצי. בשלב ראשון הם התגוררו בדירתה השכורה של האישה ומאוחר יותר נרכשה הדירה מושא התביעה בעלות של כמיליון שקל, והם עברו לגור בה. הדירה נרשמה על שם האישה אך הצדדים חלוקים בשאלה מי מימן את רכישתה. בסוף 2014 יחסיהם נקלעו למשבר והגבר עזב את הדירה.
חמש שנים לאחר מכן הוא הגיש את התביעה שבה טען שמחצית מרכושה של זוגתו לשעבר – לרבות הדירה והמכונית שלה – שייכת לו מכוח הלכת השיתוף. הוא סיפר כי השתתף במימון רכישת הדירה באמצעות כספים מעסק הבנייה שבבעלותו, ואף נשא בחלק מעלויות השיפוץ והריהוט. לדבריו הם גם רכשו יחד מכונית מסוג קאיה פיקנטו. לשיטתו, החיים הזוגיים לצד הרכישות המשותפות מזכים אותו במחצית מהרכוש.
לעומתו טענה האישה שמערכת היחסים הייתה קצרה ביותר כך שאין להכיר בו כידוע בציבור שלה. היא ציינה שהדירה והמכונית נרכשו על ידה בלבד בעוד כספי העסק שלו שימשו רק אותו, על רקע חובותיו הכבדים.
עו"ד ספיר בן אליהוהשופטת אלפסי הסבירה שעל מנת לדון בהחלת הלכת השיתוף על הצדדים, תחילה יש לברר אם הם במעמד של ידועים בציבור. מסקנתה הייתה שהם לא עונים להגדרת המעמד הייחודי שכן מדובר בתקופת זוגיות קצרה שכללה מגורים משותפים של כשלושה חודשים בלבד. היא ציינה שכדי לקבל מעמד של ידועים בציבור יש להוכיח קיום משק בית משותף תחת קורת גג אחת למשך תקופה ממושכת בת שנים ארוכות, בדומה לבני זוג נשואים, וזה לא ממש המקרה של הצדדים שלפניה.
בפסק הדין צוין כי התובע שקוע בחובות של מיליוני שקלים, והוא הוליך את זוגתו שולל באופן מניפולטיבי כדי לרכוש את אמונו. במצב דברים זה, נכתב, ספק רב אם הצדדים עונים להגדרת ידועים בציבור באופן המחיל עליהם את הלכת השיתוף.
מכל מקום, השופטת בחנה לגופן את הטענות הרכושיות שהעלה התובע, ודחתה אותן אחת לאחת. אשר לדירה היא קיבלה את גרסת האישה לפיה נשאה בעצמה בעלויות רכישתה. האישה העידה שהן הסכום הראשוני לקניית הדירה והן תשלומי המשכנתה שולמו מכספה בלבד.
השופטת ציינה שהגבר הצהיר בהליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו כי אין לו נכסים כלשהם, באופן המונע ממנו לטעון אחרת בהליך הנוכחי (השתק שיפוטי). גם ביחס למכונית קבעה השופטת שהיא שייכת לנתבעת בלבד, בהעדר אינדיקציה לכך שהיא נרכשה יחד או שחלה לגביה כוונת שיתוף. בסופו של דבר התביעה כולה נדחתה והגבר חויב בהוצאות הנתבעת ושכר טרחת עורכת הדין שלה בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אייל אלמשלי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד טלי רונן
• עו"ד ספיר בן אליהו עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
