הפלישה הרוסית המתהווה לאוקראינה צפויה להאיץ את הרכישות של מדינות מזרח אירופה מהתעשיות הביטחוניות בישראל, כך מעריכים גורמים בתעשיות, כל זאת, כל עוד משרד הביטחון לא ימנע עסקאות כאלה מחשש לזעם רוסי, שיפגע בחופש התנועה של חיל האוויר בסוריה ובמאבק בתוכנית הגרעין של איראן.
ההערכות האלה מתבססות על רצף העסקאות שנולדו מאז פלשה רוסיה לחצי האי קרים ב-2014 וסיפחה אותו מאוקראינה. בשש השנים שחלפו מאז, רכשו מדינות מזרח אירופה מערכות נשק ישראליות בשווי של יותר ממיליארד דולר. מדובר בהיקפים שמעולם לא נראו בעבר. מחשש לתגובה רוסית ולסכנה של נפילת המערכת לידי מוסקבה, מנע משרד הביטחון עסקאות עם אוקראינה, וישראל ביקשה מארה"ב שלא להציב באוקראינה כפי שתכננה שתי סוללות כיפת ברזל שרכשה מישראל.
כך למשל רכשה צ'כיה לראשונה אי פעם מערכת הגנה אווירית ישראלית, הספיידר של רפאל, תמורת 630 מיליון דולר. העסקה נחתמה בשנה שעברה, וקדמה לה ב-2019 עסקה שבה רכשה צ'כיה מהתעשייה האווירית 8 מכ"מי MMR, המשמשים גם את מערכת כיפת ברזל, תמורת 125 מיליון דולר. הונגריה השכנה רכשה שנה אחר כך מכ"מים זהים, בעסקה שסכומה לא פורסם רשמית, אך מוערכת בכ-200 מיליון דולר.
פולין רכשה ב-2016 טילי ספייק מרפאל בשווי 150 מיליון דולר, אבל זו הייתה עסקת המשך לשילוב הטיל הישראלי בצבא המקומי, שהחל עוד ב-2002. מאז הפלישה לקרים האיצה גם פולין את שדרוג צבאה; היא חתמה למשל על עסקת ענק בשווי 4.75 מיליארד דולר לרכישת מערכות פטריוט מארה"ב, ובשלב השני שטרם נחתם אמורה להוסיף להן את המיירט של מערכת קלע דוד, שמיוצר בשיתוף בין רפאל לריית'און האמריקאית, יצרנית הפטריוט. חלקה של רפאל לכשתחתם העסקה צפוי להגיע למיליארד דולר. הפולנים מבקשים לחזק גם את יכולת איסוף המודיעין שלהם, ואלביט והתעשייה האווירית הן בין המתמודדות כיום על מכרז מל"טים מקומי גדול בשווי מאות מיליוני דולרים.
הצורך לשדרג את כוחותיה מול האיום הרוסי הביא גם את גרמניה לסדרת עסקאות שנחתמו בשנים האחרונות לרכישת מכ"מים של התעשייה האווירית בשווי של יותר מחצי מיליארד דולר. מדובר בשלוש עסקאות שכללו מכ"מי הגנה אווירית לספינות, ליחידות הבקרה האווירית ומכ"מים טקטיים לצבא היבשה.
אולם רצף העסקאות עם התעשיות הביטחוניות מישראל בשנים האחרונות נשען גם על ההתרחקות של אירופה מארה"ב בימי הנשיא דונלד טראמפ. הנשיא ג'ו ביידן מנסה להתקרב בחזרה ליבשת, והגדיל בשבועות האחרונים את פריסת הכוחות האמריקאים במזרחה. המשך ההתקרבות עשוי להביא גם לדרישה של וושינגטון לתעדף את התעשיות הביטחוניות האמריקאיות בתכניות הרכש הבאות.
