רפורמת המדבקות האדומות עזרה לישראלים לבחור במזונות שנחשבים מזיקים פחות - כך מראה מחקר של הכלכלנית הראשית באוצר. נמצא קשר מובהק בין הרפורמה לבין ירידה בצריכה של חלק מהמזונות עתירי הסוכר, המלח והשומן הרווי, באופן שהביא לירידה בנתח השוק שלהם. יחד עם זאת, אם מוציאים מהבדיקה משקאות ממותקים - נראה שהמזונות האלה בכל זאת במגמת עלייה בצריכה. כמו כן, קשה להוכיח קשר סיבתי בין הרפורמה לבין הירידה בצריכה בחלק מהמוצרים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מ-1 בינואר 2020 חויבו חברות המזון לסמן מוצרים בעלי כמויות גבוהות של סוכר, מלח, או שומן במדבקה אדומה בחזית אריזת המוצר, כחלק ממהלך רחב יותר שמטרתו שיפור בריאותי בתזונת הציבור.
המחקר המתבסס על נתוני חברת סטורנקסט, שאוספת נתוני קופות מרשתות השיווק ומכסה כ-80% מהשוק המבורקד (ועורכת אקסטרפולציה לשאר הרשתות, אך לא מקיפה נקודות מכירה מחוץ לרשתות) בדק את השפעת הרפורמה והגדיר אותה כ"הפרש בין המכר בפועל לבין התחזית המבוססת על המגמה טרום הרפורמה".
כלומר עורכי המחקר העריכו מכירות כמותיות מסוימות לפי נתח השוק שהיה למוצרים המסומנים לפני הרפורמה ובדקו האם הצפי הזה התגשם. הם טוענים שמצאו כי "לאחר הרפורמה נרשמה ירידה מובהקת בנתח השוק של מוצרים עם סימון תזונתי אדום. מבחינה אבסולוטית משמעות שינוי זה הוא מעבר ממוצרים מסומנים למוצרים לא מסומנים בהיקף של כ-33 אלף טון/ליטר בשנה".
ניתן לראות ירידה בנתח השוק של המוצרים המסומנים באדום לפי המכר החזוי החל מ-2019 מ-15% ל-14.5% נתח שוק ועלייה לקראת 2021 באופן שמתקרב למכר החזוי. כלומר, יש מגמה של ירידה בצריכה, שהחלה לפני הרפורמה.
עקב השינוי במיסוי משקאות ממותקים החל מינואר 2022, הניתוח לגבי 2022 מתייחס לשוק בניכוי קטגוריה זו. כשמוציאים משקאות מהבדיקה, רואים שהמגמה נמשכת, כלומר נתח השוק לא חזר לעצמו בהשוואה לנתחי שוק של מוצרים שלא מסומנים באדום, אבל הצריכה של המוצרים המסומנים נמצאת בכל זאת בעלייה.
נטען כי נמצאה ירידה מובהקת במכירות הכמותיות של בשר ועוף קפוא, גלידות ושלגונים, דגנים ודגנים מיוחדים, חטיפי דגנים ופירות, חטיפים מלוחים, מאפים מתוקים ומלוחים, מוצרי בצק קפוא, מזון מקורר ארוז, סוכריות, פיצוחים ופירות יבשים ארוזים, רטבים וממרחים, שוקולד טבלאות ושימורים.
נקודות התורפה של המחקר הן שלהרבה מהירידות האלה בנתחי השוק הכמותיים יש הסברים חלופיים. למשל: יש ירידה מתמשכת, מובהקת וברורה במכירות בשר ועוף קפוא בשנים האחרונות בלי קשר לרפורמה, בשל מעבר למוצרים טריים שנתפסים איכותיים וטעימים יותר. עורכי המחקר טוענים שהיא מובהקת יותר מאז החלה הרפורמה אבל זה עדיין לא מוכיח קשר סיבתי, מה גם שגם בשר ועוף טריים – מוכשרים – מלאים במלח הם פשוט לא מסומנים ככאלה.
דוגמה נוספת: קנייה של גלידות ושלגונים נעשית כיום גם בחנויות מתמחות בגלידה (לא גלידריות). כמו כן מדידת מכירות כמותיות היא בעייתית ביותר שכן לעיתים מודדים כמות ביחידה, לעיתים בנפח ולעיתים במשקל.
למשל, אם יש מעבר של צרכנים לגלידות פרימיום שנמדדות בק"ג או גרמים (משקל), זה יראה ירידה במכירות כלל קטגוריית הגלידה שנמדדת לפי ליטר או מ"ל (נפח) משום שנפחן של גלידות הפרימיום קטן יותר.
עוד דוגמה: ירידה במכירות פיצוחים מומלחים יכולה להיות מוסברת בשינוי טרנד – הדור הוותיק יותר נהג לפצח פיצוחים בעוד שהצעירים מפצחים פחות. ייתכן שהסימון האדום חיזק מגמה קיימת: פיצוחים נתפסים כיום פחות כחטיף ויותר כמזון בריאות שיש לצרוך במתינות ובגרסה לא ממולחת.
3 צפייה בגלריה
ירידה במכירות פיצוחים מומלחים יכולה להיות מוסברת דווקא בשינוי טרנד
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר)
לגבי טבלאות שוקולד: יש ירידה בצריכתן, אך נראה שהסיבה לכך היא עלייה בצריכת חטיפים מתוקים ובונבוניירות. כלומר ניתן להניח שהירידה בצריכת טבלאות שוקולד מוסברת בעלייה בפופולריות של תחליפים שגם הם מסומנים באדום: הצרכנים מעדיפים חטיפים אישיים ולא טבלת שוקולד. אין לירידה בצריכה קשר לרפורמה.
כן יש לקחת בחשבון את הצריכה הגוברת של ממתקים ברשתות ממתקים שפורחות ברחבי הארץ, שמפעילות חנויות של ממתקי יבוא שכולם מסומנים בסימנים אדומים והצריכה שלהם לא נמדדת על-ידי סטורנקסט.
בנוסף, לא תמיד ירידה במכירות קשורה ברפורמה: ניתן לראות ירידה במכירות במוצרים שאינם בהכרח מסומנים כמו קפה – מכאן ניתן להסיק שירידה במכירות במקביל להשקת הרפורמה - לא בהכרח מעידה על קשר סיבתי לרפורמה.
לגבי חטיפים, דגני בוקר ממותקים ומאפים קפואים – המגמה של ירידה בצריכתם החלה עוד לפני הסימון האדום וניתן אכן להניח שהסימון חיזק את מגמת הירידה בצריכה שלהם.
הסבר אלטרנטיבי נוסף לירידה בנתח השוק של מוצרים עם סימון אדום הוא שינוי במחירים היחסיים. בשנת 2020 נרשמה עלייה במחירים היחסיים של המוצרים עם סימון תזונתי אדום, בהשוואה למחירי שאר מוצרי המזון. יחד עם זאת, עלייה זו במחירים היחסיים לא הייתה חריגה מאוד ביחס לשנים שקדמו לה והייתה הדרגתית וחדה פחות מהירידה בנתח השוק הכמותי.
בחברה החרדית אגב, הצריכה הכמותית של מוצרים מסומנים באדום ירדה במקביל לרפורמה וכעת היא בעלייה אפילו מעבר לתחזית. כלומר נתח השוק שלהם דווקא עלה מאוד ובעצם במגזר החרדי, בניגוד לכללי, יש ממש היפוך מגמה.
