"מזג האוויר בתל אביב ממש נעים, בניו יורק כבר ממש קר", אומרת סיון תהילה עם הגיעה לישראל לביקור קצר בן יומיים וחצי אחריהם היא תחזור למנהטן, מקום מגוריה ועבודתה בשלוש השנים האחרונות. סיוון מכהנת כראשת הפקולטה ללימודי סייבר בבית הספר למדעים ולבריאות ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק, וכמנכ"לית חברת הסייבר אוניקסיה, סטארט-אפ אותו ייסדה לפני פחות משנה.
היא רק בת 35, וכבר נחשבת כמומחית עולמית בהגנת סייבר ואבטחת מידע ובעלת הספק מרשים בתחום. לדוגמה, האתר SC Media, שמתמקד בתחום הסייבר, בחר בה כאחת מ-25 הנשים המשפיעות בארה"ב באבטחת מידע לשנת 2020.
מה עושה אוניקסיה?
"אוניקסיה היא סטארט-אפ, שמטרתו לאפשר לחברות, ארגונים וספקיות אבטחה, לקבל תובנות באופן רציף ובזמן אמת לגבי רמת האבטחה, העמידות והביצועים של מערכות החברה, ולהציע אסטרטגיות לניהול התחום בחברה".
אגב, את השם אוניקסיה, שלפני כחודש גייסה חמישה מיליון דולר ומועסקים בה 11 עובדים בת"א ובמנהטן, לקחה תהילה מהמשחק World Of Warcraft. "זו הדמות האהובה עליי במשחק", היא מסבירה. "יש לה יכולת מדהימה להשתנות מצורתה הדרקונית לצורת אדם בהתאם לסביבה משתנה, וזה מתחבר לאסטרטגיה ולתובנות של המוצר שפיתחנו", ומחייכת, כשאני שואלת מאיפה המבטא האמריקני השזור בשפתה. "הרבה שואלים אותי את השאלה. לא תאמיני, אבל אחד הפחדים הכי גדולים שהיו לי כשהגעתי לפה, היה איך אלמד סטודנטים ואעמוד על במות ואנהל פקולטה עם אנגלית, שאינה שפת האם שלי. למדתי אנגלית ב'פאבליק ספיקינג ג'ים', שזה כמו חדר כושר לאנגלית, וזו התוצאה".
"גם ראש האולפנה תמך לאורך כל הדרך"
היא נולדה וגדלה בירושלים כבת בכורה מבין ארבעה. בגיל 12, לאחר מותו של אביה, עברה המשפחה למושב צוריאל שבגליל המערבי, שם למדה באולפנת צביה במעלות. "הייתי התלמידה היחידה בשכבה שהתגייסה, ולא עשתה שירות לאומי", היא מספרת. "אמנם לא הלכתי במיינסטרים, אבל זו הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. אבי שירת שנים רבות בצבא קבע, דבר שהיה ברקע והיה חשוב לי".
נתקלת בהתנגדות מצד המשפחה או החברה הדתית?
"ממש לא. אני לא מגיעה ממשפחה מאוד אדוקה, אלא מסורתית, ואמי תמיד דחפה אותנו לקחת את החופש להחליט מה נכון לנו, בתנאי שזה לאחר בדיקה ומחשבה. גם ראש האולפנה שלי, הרב יוסף ארליך, תמך בי לאורך כל הדרך. הוא עצמו משרת במילואים, הוא אישיות מדהימה".
את השירות הצבאי שלה החלה במחלקת אבטחת מידע בפיקוד צפון ודרום, ואת הדרך לסייבר בקורס קצינות. עשר שנים שירתה בשירות קבע, כששני התפקידים האחרונים שלה היו מנהלת אבטחה בחטיבת המחקר באגף מודיעין, וראשת מדור אבטחת מידע של חיל המודיעין. ב-2015 השתחררה בדרגת סרן, כשתחומי ההתמחות שלה הם ניהול סיכונים, ביטחון ובקרת תהליכים.
"בשנה הזו ילדתי את בתי, ארבל, והחלטתי שהצבא לא מתאים לי יותר. השתחררתי כדי לקחת זמן לחשוב מה לעשות הלאה. לאחר שמונה חודשים בבית התגעגעתי לאדרנלין סביב עולם הסייבר, ובמשך שנתיים וחצי עבדתי ברפאל, שמפתחת ומייצרת מערכות הגנה. כשהבנתי שזה די דומה לצבא, עזבתי - והפכתי להיות יועצת עצמאית בתחום. אחד הדברים הגדולים שהובלתי היה ייעוץ להקמת יחידה ללוחמה בסייבר של רכבת ישראל. והצטרפתי לחברת פרימטר 81, שהפכה באחרונה לחד קרן, כמנהלת ארכיטקטורת פתרונות סייבר. זו אחת החוויות הראשונות שלי בעולם הסטארטאפ, חוויתי מה זה אומר להיות חלק מחברה שצומחת מקומץ קטן של אנשים ליוניקורן בתוך שנתיים. למעשה, את הצמיחה והקפיצה הגדולה עשינו בקורונה, כי המוצר שפיתחנו, הגנה על עובדים מרחוק, היה נכון מבחינת הטיימינג".
ב-2019 עברה להתגורר בניו יורק בעקבות בעלה, חוקר מוח, שנסע לעשות שם את הפוסט דוקטורט שלו. ב-2021 עזבה את פרימטר 81 והקימה את אוניקסיה, ובמקביל, כאמור, נבחרה לתפקיד ראשת פקולטת הסייבר בישיבה יוניברסיטי. "האוניברסיטה מדורגת במקום ה-68 במדד האוניברסיטאות בארה"ב ובמקום השני אחרי ברקלי, בלימודי הסייבר", היא מתגאה במוסד האקדמי, בו היא מלמדת, מנהלת ומובילה שינוי. "אני מקווה לראות בו כמה שיותר סטודנטים וסטודנטיות מישראל בעתיד הקרוב".
ישיבה יוניברסיטי (YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886. תוכניות הלימוד לתואר ראשון משלבות את ערכי האורתודוקסיה המודרנית בארה"ב, "תורה ומדע", כשמסלולי הלימודים נפרדים לנשים ולגברים. בתארים המתקדמים לומדים כבר הסטודנטים בכיתות מעורבות. "השם ישיבה ניתן לאוניברסיטה כיוון שהיא הוקמה בשנים בהן לא נתנו ליהודים ללמוד באוניברסיטאות בארה"ב, אבל זה לא בית ספר חרדי אלא כזה שיש בו הווי ציוני, ולומדים בו סטודנטים מכל העולם, גם שאינם יהודים", היא מסבירה. "אני מביאה איתי לאוניברסיטה עולם ערכים שקיבלתי והפנמתי עוד באולפנה. למשל, כשלומדים גמרא, לומדים לחשוב ולדקדק בפרטים, וזה מועיל גם בעולם הסייבר. זה אותו ספר חוקים".
אגב, האוניברסיטה ידועה גם בקבוצת הכדורסל שלה, ולפני תחילת כל משחק מנוגנת 'התקווה'. חלק מבוגרי האוניברסיטה מתגוררים ועובדים בישראל, ונשיאה, הרב ד"ר ארי ברמן, מגדיר אותה כאוניברסיטה ציונית. לאחרונה הוקמה בה קרן בסך 10 מיליון דולר לתמיכה בחברות סטארט-אפ מישראל.
"נשים משקיעות פחות בחברות של נשים אחרות"
תעשיית הסייבר ידועה כאחת התעשיות, שמציגות נוכחות נשית דלה ביותר, מדברים על כ-20% במקרה הטוב מכלל העובדים בה. את מרגישה יוצאת דופן, שאת מביאה בשורה?
"מעולם לא ראיתי בעובדה שאני אישה חיסרון או יתרון. לצערי, לאורך התהליך המקצועי שעברתי וגיוסי ההון, הרגשתי את החוסר הנשי בתחום. גם בצד של המשקיעים כמעט ואין נשים, וגם נשים נוטות להשקיע פחות בנשים אחרות. בגלל שנשים נוטות לקחת פחות סיכונים, כשרואים אישה יזמת, חוששים לקחת איתה סיכון. ככה נוצרת שרשרת, שמקשה על נשים לפרוץ קדימה. כך גם בעולם היזמות, כמעט ואין נשים יזמיות, בוודאי בתחום הסייבר, שנחשב תחום גברי לחלוטין. לעומת זאת, אני מקיפה את עצמי בנשות מקצוע בתחומים שונים, ומנטרלת רעשי רקע, וברמה היומיות פעילה בחשיפה של נשים וקידום נשים בסייבר. אני כל הזמן חושבת איך אפשר להנגיש סייבר לאנשים שלא מהתחום, שמגיעים מתחומים כמו ניהול סיכונים או מהצד של הביזנס, וגם איך אפשר להגביר את הנוכחות הנשית בתחום. עבורי, זו שליחות ומשימה".
איך היא באה לידי ביטוי במעשה?
"לאחר שעברתי לניו יורק הצעתי תוכנית לימודים בתחום הסייבר לבתי ספר תיכון, והראשון שאימץ אותה היה תיכון חרדי לבנות במנהטן. פעם ראשונה שהציעו בעיר שיעור חובה לתלמידות בכיתות יא'- יב', בזכות המנהלת המדהימה של התיכון. הקמתי גם את קהילת 'סייבר ליידיס ניו יורק', ובכובע שלי כראשת הפקולטה לתואר שני באוניברסיטת 'ישיבה', אני משקיעה מאמצים רבים בעידוד נשים להצטרף ולרכוש השכלה אקדמאית בתחום, תוך פיתוח הקריירה שלהן".
איך מגיעים לתחום בישראל?
"רוב האנשים בישראל, כולל אותי, שעוסקים בתחום, נחשפו אליו בצבא, שאימן אותנו בנושא. בראייה רחבה, חייב להיות קשר בין התעשייה לאקדמיה, ובארץ, לצערי, יש פער גדול בין שני התחומים. מערך סייבר בארץ מנסה לקדם כל מיני תוכניות לתיכונים ולהכשיר אנשים ללימודי תעודה ולא לתואר, וזו בעיה. כי עם כל הכבוד לניסיון הצבאי, יש ערך מוסף עצום לסטודנטים שלומדים לתואר שני בסייבר כשהם מגיעים לשוק העבודה. הקשר בין העולם המעשי, עולם העבודה, לאקדמיה, הוא הכרחי. כשהגעתי ל'ישיבה' אמר לי הדיקאן שהוא מבקש שאנהל את תוכנית הלימודים כמו שאני מנהלת את הסטארט-אפ שלי, שאקח אותה לשלב הבא, ולא אתן לאקדמיה לנהל אותי. זה נכון כי התעשייה הזו משתנה ללא הרף, ולא אוכל לחנך את הדור הבא של מומחי הסייבר אם לא אהיה גם בשטח, אלו שני צדדים משלימים".
עולם הסייבר מתעמק היום בעיקר בהגנה, אבל ההתקפות נעשות תכופות יותר ומתוחכמות יותר. אפשר יהיה לעצור את הסייבר ההתקפי או לפחות לצמצם את הפער בין ההתקפה להגנה?
"ככל שמפתחים הגנות יותר מתקדמות, יפותחו מתקפות יותר מתקדמות. אנחנו במלחמה בתחום הזה, כמו מרוץ התחמשות. בסוף, כל צד רוצה שידו תהיה על העליונה. צריך להישאר כל הזמן עם היד על הדופק, כשאחת השיטות היא הגנה לעומק, שכבות הגנה. גם אם שכבה אחת נפגעת, עדיין יהיו תחתיה שכבות הגנה. היום, כל הארגונים בעולם משקיעים תקציבים בסייבר התקפי. גם כשהמצב לא טוב בשוק ההייטק בסייבר לא מקצצים, ומפנים לזה הרבה משאבים, כי יש לזה השלכה ישירה על ההמשכיות העסקית של הארגון, ועל חיי אדם. כשהתקפת סייבר פוגעת במקום כמו בית חולים או ברכבת, זה עלול לעלות בחיי אדם. לצערי, יש מחסור בטאלנטים בעולם הסייבר, ומדובר בתופעה כלל עולמית. חייבים להקים תוכניות לימוד כבר בתיכונים, כדי לחנך את הדור הבא. אחרת לא נהיה מסוגלים להילחם".
עד כמה עבודה מהסוג הזה מכניסה אותך לסטרס, לא מניחה לך לישון בשקט?
"לעבוד בסייבר זה לעבוד באחד התחומים הכי קשים שיש, זה חיים עם המון סטרס. מי שלא היה בזה, לא יכול להבין את זה כמה מדובר בתפקיד קשה, שצריך לקבל בו החלטות נכונות במהירות מיטבית. בסוף, עובד סייבר, אם לא מנע מתקפת סייבר בזמן אמת, עלול לשלם את המחיר על בעיות האבטחה של החברה כולה".
איך את פורקת את המתחים?
"אני רצה, ועושה סאפ על נהר ההדסון. לאחרונה גם הצטרפתי לקהילת גולשים. ניו יורק היא עיר בלי הפסקה, עיר רועשת ולא קלה. לגלוש על הסאפ זה מדיטציה אקטיבית בשבילי. קשה להיות בכמה כובעים מלחיצים במקביל. יש לי חברה למנכ"ל, פקולטה לנהל, וכמובן, שאני גם אמא".
אמא לאחר גירושין.
"את יודעת, בארה"ב אף אחד כמעט לא מדבר על מודל המשפחה שלו, זו בחירה חופשית של אדם. בעלי לשעבר הוא אדם מדהים ואבא מדהים, והחלטנו להפריד כוחות מסיבות שלנו. כאמא, אני נוהגת לקחת את ארבל איתי לכל מקום. היא מאוד מעורבת בחיי המקצועיים וגם מתלהבת מהם. היא יודעת בדיוק מתי יש לי ישיבת דירקטוריון, יודעת מה קורה בשיעורים, וכבר רוצה להקים חברה משלה".
היא רצינית?
"לא מזמן היא אמרה לי את זה, כמובן כרעיון של ילדה, ששותפה לדרך החיים של אמא שלה. אמרתי לה לכתוב תוכנית עסקית והתכוונתי לזה. מאוד משמח אותי שארבל נחשפת לתחום בגיל כ"כ צעיר ומתחברת אליו, מעבר לזה שחשוב לי כאמא שהיא תהיה מעורבת. אני מודעת לעובדה, שאני לא אמא סטנדרטית, ולא אחת יש לי רגשות אשם, אבל אני עושה את המיטב שהיא תוכל להרוויח. נראה לי שזה מצליח".