מבקר המדינה על העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה

מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על היעדר שילוב ראוי של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה, ולא בפעם הראשונה: מדו"ח המבקר שפורסם היום (ד') עולה כי גם בשנת 2019 נרשמו פערים ניכרים בין יעדי הממשלה לשילוב אוכלוסיות שונות בשירות המדינה לבין המצב בשטח.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שיעור עובדי המדינה שנקלטו מקרב החברה החרדית ב-2019 עמד על 5.4% - נמוך מהיעד שנקבע (7% מהעובדים הנקלטים לשירות המדינה). שיעור עובדי המדינה החרדים עמד על 1.2%, שיעור נמוך במידה ניכרת בהשוואה לחלקם באוכלוסייה בגיל העבודה (8%). על אף השיעור הנמוך, יש לציין שמספר העובדים החרדים בשירות המדינה גדל בהתמדה בשנים 2015 - 2019, בעיקר במשרדי הממשלה והכי פחות בבתי החולים הממשלתיים.
3 צפייה בגלריה
חרדים
חרדים
חרדים
(צילום: יריב כץ)
רוב משרדי הממשלה ויחידות הסמך (רשויות עצמאיות הפועלות במסגרת הפעילות של משרד ממשלתי, כמו רשות המיסים, הנהלת בתי המשפט וכדומה) לא עמדו ביעד לייצוג הולם של ערבים, שעומד על 10% - יעד שנקבע בשנת 2007 ולא עודכן מאז - וזאת על אף שהאכלוסייה הערבית מהווה יותר מ-20% מהאוכלוסייה בארץ.
השיעור הכולל של העובדים הערבים מקרב עובדי המדינה עלה על שיעור היעד והגיע ל-12.4% - אולם זאת בעיקר בשל שיעור ההעסקה הגבוה של עובדים ערבים בבתי החולים הממשלתיים. שיעור ההעסקה של עובדים ערבים במשרדי הממשלה בשנת 2019 עמד על 11% וביחידות הסמך - על 6.4%.
משרדי הממשלה ויחידות הסמך ברובם לא עומדים גם ביעדים לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה (1.7%) ושל אנשים עם מוגבלות (5%) - וייצוג עובדים מקבוצות אלה מצומצם במיוחד בדרגי הניהול.
שיעור הייצוג של אנשים עם מוגבלות בכלל היחידות של שירות המדינה נמצא במגמת ירידה, שככל הנראה התעצמה עוד יותר בשנת הקורונה, ועמד על 3.8% בשנת 2019. זאת למרות ששיעור העובדים מאוכלוסייה זאת בקרב כלל האוכלוסייה בגילאי העבודה עומד על כ-8%.
שיעור הנשים בדרגי הניהול בשירות המדינה נמוך יחסית. אמנם שיעורם של הנשים בכל התפקידים בשירות המדינה עומד על 62%, אך במדרג הבכיר שיעורם עומד על 44% בלבד. ביחידות הסמך שיעורם של הנשים נמוך יותר, ועומד על 53% בכלל התפקידים ורק 40% במדרג הבכיר.
בכל הנוגע לעובדות מדינה מקרב החברה הערבית ומקרב יוצאי אתיופיה, מתקיים כפל של ייצוג חסר - בשל היותה אישה ובשל היותה חלק מהאוכלוסייה המצויה בתת-ייצוג בשירות המדינה, ובעיקר בדרגים הבכירים.
בתוך כך, דו"ח המבקר מתייחס גם למחויבות הנהלת הגוף הממשלתי לייצוג הולם והעסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות. גם כאן קבע המבקר כי יש מקום רב לשיפור, כאשר הדו"ח מלמד על תחושות קשות של אי-שיוויון בקרב העובדים מהאוכלוסיות המגוונות.
75% מקרב העובדים מהחברה הערבית, 75% מקרב עובדים יוצאי אתיופיה ו-71% מקרב העובדים מהחברה החרדית דיווחו שנתקלו בגילויי גזענות או בהערות פוגעניות בגופים הממשלתיים, במידה כזו או אחרת.

"שירות המדינה צריך להיות נושא הדגל בעניין השילוב"

לסיכום, קובע המבקר, כי מידת המחויבות של הנהלות הגופים הממשלתיים לייצוג של מגוון אוכלוסיות משתקפת במידה רבה בנתוני הביצוע שלהם. מהממצאים עולה שמידת המחויבות של רוב הגופים להקפיד על ייצוג הולם של קבוצות אוכלוסייה הזכאיות לכך, בהתאם ליעדים שנקבעו לכך, לא מספקת. לכן, קובע המבקר, יש חשיבות גדולה לנקיטת אמצעי אכיפה לשם הבטחת העמידה של הגופים ביעדי הייצוג ההולם. את המשימה הזו מטיל המבקר על נציבות שירות המדינה.
"שיפור בנתוני התעסוקה בחברה הערבית, בחברה החרדית ובקרב אנשים עם מוגבלות, ושיפור איכות התעסוקה של יוצאי אתיופיה, עשויים להועיל לציבור ולמשק כולו", קובע המבקר. "יש מקום ששירות המדינה יהיה נושא הדגל בכל הנוגע לשילוב עובדים מקרב קבוצות אוכלוסייה אלו, בכל זרועותיו ובכל הדרגים שבו. משימה זו מוטלת על כל הנהלה של ארגון בשירות המדינה ועל נציבות שירות המדינה, בהיותה האחראית לניהול ההון האנושי בשירות.
"מומלץ כי נציבות שירות המדינה תקבע יעדים מעודכנים לייצוג הולם של קבוצות אוכלוסייה הזכאיות לכך ותבהיר לגופים הממשלתיים כי היעדים מחייבים כל גוף בנפרד, וכן תנקוט פעולות אפקטיביות כדי להבטיח עמידה ביעדים. על הנהלות הגופים הממשלתיים, בהובלת הנציבות, לנקוט פעולות יסודיות כדי לשפר את האופן שבו עובדים נוהגים בעמיתיהם השונים מהם מבחינה זו או אחרת, וכן כדי להבטיח תחושה של סביבת עבודה מכילה ומכבדת לכלל הרבדים של החברה הישראלית".
עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי, מסר בתגובה לדו"ח כי: "מדובר בקריאת השכמה דחופה למשרדי הממשלה ונציבות שירות המדינה להתעשת וליישם תכניות ייעודיות המותאמות לאורח חייו של ציבור החרדי, כאשר רק לאחרונה גיבה בית המשפט העליון את המשך הפעלת התוכניות הנפרדות מתוך הבנת הצורך האקוטי שבמתן הזדמנויות לכלל חלקי החברה והחרדים בתוכם.
"המענה הנכון והראוי לפער העצום שבין שיעור החרדים בגילאי העבודה לבין שיעור הייצוג הנמוך שלהם בשירות המדינה בכלל ובמשרות בכירות בפרט, הוא פתיחה מחודשת של תוכנית 'משפיעים', אשר הוכיחה את יכולתה לאתר ולשלב חרדים וחרדיות איכותיים מהמיינסטרים החרדי ולשלבם בצורה טובה בתוך משרדי הממשלה והשלטון המקומי".