הם מביאים משלוחי מנות בפורים ומצות שמורות לפסח, מכינים עם חיוך את כל המשפחה לחגיגת בר או בת המצווה, ודואגים שהזוג הצעיר יגיע כמו שצריך לחופה. ארוחת בוקר עד הבית ליולדת לאחר לידה, נרות שבת בימי שישי, סלי מזון לחגים, הפנינג ססגוני לכל השכונה בל"ג בעומר ותקיעת שופר בראש השנה, אפילו אחרי הצהריים בפארק עם הילדים. בין המגלשה לקרוסלה. אם נתקעתם באשפוז בבית רפואה, הם כבר יבואו לבקר אתכם – ולא בידיים ריקות, ואין משפחת גיל הזהב, משפחה נפגעת טרור או אלמנות צה"ל שלא יזכו מהם לביקור מסודר לפחות פעם בכמה חודשים. גם לחקר הזהות היהודית שלכם אפשר לצלול, עם חיוך וכיבוד בשפע, בשלל שיעורים ומסגרות. בשכונת הוואלי בנס ציונה, בסביונים ביהוד, האומנים בקרית מוצקין או אגמים באשקלון – הקהילה שלכם נראית אחרת לחלוטין, כשיש משפחת שליחי חב"ד במקום. וזה לא במקרה.
שליחות לכל החיים
האדמו"ר האחרון של החסידות, רבי מנחם מענדל שניאורסון - הרבי מלובביץ', שבתאריך י"א בניסן יציינו 120 שנה להולדתו, הורה לחסידיו לשמש כתובת זמינה ואוהבת לכל עניין, בכל זמן ובכל מקום על פני הגלובוס, ולהעביר תכנים יהודיים וערכיים לצד דאגה גשמית. זאת לאור התפיסה, כי כלל עם ישראל ערב זה לזה, ומתוך הדאגה לקיומו העתידי. הרבי היה המנהיג התורני הראשון שלא נקט הסתגרות מאחורי החומות, אלא בדיוק להיפך: האמין כי העתיד היהודי טמון ביציאה אל השטח ובהפצתה של משנת החסידות. 5,384 משפחות שליחים ב־107 מדינות יש כיום לחסידות חב"ד, יותר מ־1,000 מתוכם פועלים כאן בישראל תחת המטרייה של צעירי אגודת חב"ד, והם הופכים אותה לזרם הגדול והמשמעותי ביותר ביהדות העולם ולחסידות המעורה ביותר בחברה הישראלית. השליחות, אגב, היא לכל החיים.
בהיעדר גוף גדול נוסף המתמחה בהעברת תכנים על היהדות באופן וולונטרי ואדיב בפריסה ארצית, הפכה חב"ד לקונצנזוס בתחום, בעיקר בשל היהדות הנגישה והמחויכת שהם מציעים. מלבד הנציגויות בכל רחבי העולם, נוכחותה הבולטת של חב"ד בישראל הינה הכרחית לא פחות מאשר במדינות בקצה הגלובוס: "אומנם נכון ששם, אם אין חב"ד, ברוב המקרים אין כלל יהדות, אבל פה המצב אף חמור יותר", אומר ראש מפעל השליחות של חב"ד בישראל הרב יוסף אהרונוב. "לא נעים לומר, אבל אולי יחסי הציבור הגרועים ביותר ליהדות קיימים דווקא כאן, במדינה היהודית, וזה הופך את תפקידה של חב"ד - כמגשרת בין כלל קבוצות האוכלוסייה, כמנגישה של היהדות וכשירות לקהילה - ללא פחות מקריטית".
אתגר המימון
אחד מהאתגרים הגדולים שאיתו צריכים להתמודד שליחי חב"ד הוא מימון הפעילות. כל בית חב"ד מתנהל כיחידה כספית עצמאית ואחראי למימון תקציב הפעילות שלו. "קל, זה לבטח לא. בניגוד למה שחושבים לא מעט אנשים, אין לנו איזה דוד עשיר באמריקה ששולח כל חודש העברה בנקאית למימון העשייה, וגם אין מימון ממשלתי גורף לעניין, בעיקר כי חב"ד נזהרת מאוד מהשתייכות פוליטית, בהיותה מחבקת כל אחד ואחת", מסביר הרב נפתלי ליפסקר, מנהל אגף הסניפים של צעירי חב"ד. אז מהיכן בכל זאת הכסף? מהרבה תרומות והשתתפות הציבור והתושבים שמעריכים את עבודת השליחות. "זו ממש לא מלאכה קלה, אפילו מאתגרת, אבל אין ברירה. חז"ל כבר אמרו, כי אם אין קמח - גם אין תורה".
המעורבות של משפחות השליחים בחיי הקהילה היא עמוקה, אך מכבדת ומכילה. "השליחים לא באים כדי לשנות אף אחד", מסביר דובר חב"ד, הרב מוני אנדר. "הם שם באמת רק כדי לתרום למרקם הקהילתי ולהעשירו. מדובר באנשים שפשוט קיבלו על עצמם חיים גמורים של נתינה מסביב לשעון. 24/7. כל מה שמעניין אותם זה לתת לקהילה, להיות אוזן קשבת ולתת את כל מה שיש להם כדי שלאחרים יהיו חיים טובים. לא נשכח גם שהפעילות והנתינה שלנו היא בגדר הצעה בלבד: מי שרוצה מוזמן לבוא וליטול חלק, מי שלא – כבודו במקומו מונח והכול בסדר. אנחנו לא מכריחים איש ולא כופים את עצמנו. לשמחתנו, הציבור מצביע ברגליים ולוקח חלק בהמוניו באלפי הפעילויות. לנשים, לילדים, קשישים וזוגות צעירים. אבל אנחנו כמובן ממשיכים עוד יותר להתייעל, ולהתרחב – כדי שבסוף לכולנו יהיה כאן טוב יותר".