העבודות להקמת הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה בגוש דן תקועות לאחר שמשרד האוצר הורה לפני מספר חודשים לחברת נת"ע לא לפתוח את מעטפות המכרז של השלב השני בפרויקט בעקבות אי פינוי מספר מבנים בכפר שלם על תוואי הרכבת. הפינוי שנקבע לאוגוסט 2020 לאחר דחיות ודיונים בבתי המשפט לא בוצע לנוכח התנגדותה לפינוי בכוח של שרת התחבורה לשעבר מירי רגב. כעת, משאמור הפינוי להתחדש, התושבים טענו היום (ג') בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת כי הפיצויים שהוצעו להם לא יאפשרו להם קורת גג חלופית.
חגית קובריגה שרעבי סיפרה כי בעלה הוא דור שלישי למשפחה שהמדינה הושיבה אותה בכפר שלם בשנת 1949. "הוועדה (המורכבת מנציגי רמ"י, משרד התחבורה ונת"ע) אמרה לנו שיודעים שאנחנו משפחה שורשית אבל שעלינו להוכיח זאת במסמכים", אמרה קובריגה. "גם כשהצגנו כאלו לא קיבלו את הטענה שלנו אבל הוועדה היא גם השופט וגם התליין ואין לנו למי לפנות. אם היו מקבלים את הטענה שלנו היינו מקבלים 330 אלף שקל במסגרת מתווה הפיצוי כשיש לי ארבעה ילדים קטנים".
לדבריה, "בדרך לכאן אני מקבלת וידאו משכנים שלי ומהבת שלי שמסתובבים שוטרים ובודקים את החצרות, הם אמרו לה להתכונן לפינוי בכוח. למה הילדה שלי או כל ילד אחר במדינה צריך להיות חשוף לזה? המדינה הושיבה אותנו בכפר שלם. גדלנו כמעט בלי כלום. אנשים בנו את בתיהם מאפס, הוסיפו מקלחות ושירותים וחצרות, כפר שלם לא היה מקום ידידותי וגם היום הוא לא כזה. ביום בהיר בשנת 2018 אני מקבלת צו שמורה לי לצאת מהבית תוך חצי שנה. בבית המשפט השופט שאל למה באתי רק עכשיו אבל בכלל לא ידעתי. תושבים שהסכימו למתווה הבינו שכדאי להם כי הם לא זכאים גם ככה".
היא הוסיפה, כי "יש בכפר משפחה עם נכויות בבית מונגש עם מעלונית. 1.7 מיליון שקל שהם זכאים לקבל - מה הם יכולים לקנות בזה? רק להנגיש את הבית עולה יותר".
מנגד, במשרדי הממשלה טוענים כי חלק מאוכלוסיית כפר שלם מוגדרים כפולשים לקרקעות מדינה וכי אין להם בעלות על הקרקע, אלא חזקה בלבד. ולכן, הפיצויים שחושבו לא לוקחים בחשבון בעלות על קרקע ואינם מלאים. עו"ד תום פישר ממשרד המשפטים הסביר כי "הזכויות נגזרות ממשך השנים שמתגוררים שם ומנוכחות בקרקע שמקנה להם זכות מסוימת ולכן אנחנו בהליך ההפקעה מפצים על אותה הזכות". עוד טוענים שם כי מי שלא הוגדר כפולש, קיבל פיצוי לפי שווי שמאי.
ענבל קנקה, מנהלת אגף מקרקעין בנת"ע, אמרה כי "הליך ההפקעה מתבצע בהתאם לפקודת הקרקעות ובהתאם לתוכנית מאושרת. צו ההפקעה נדון בבית משפט מחוזי ועליון ושני פסקי הדין קבעו שצו ההפקעה חוקי ורשאים לפעול לפינוי המקרקעין שלא כולל את כל המבנים אלא חלק מהם וקבעו שנפנה 1 באוגוסט 2020 ופסק הדין לא כובד".
לדבריה, "בינואר 2020 הממשלה קבעה שמועצת מקרקעי ישראל תקבע את הקריטריונים ואת מתווה הפיצוי ובחודש מרץ 2020 ניתנה החלטת מועצה שחלה על התוואי. עוד לפני החלטת המועצה, נת"ע קבעה את הפיצוי שהיה נמוך יותר והחלטת המועצה קובעת פיצוי מיטיב יותר מאשר הפיצוי של נת"ע. החלטת המועצה קבעה גם את הפיצוי וגם את הרכב הוועדה שתבחן את הבקשות. קיימנו עשרות דיונים מעבר לזה ככל שלוועדה היה נראה שהנתונים שקיימים בפניה לא מאפשרים לתת פיצוי אפשרנו הליך שימוע. מעבר לפיצוי שנקבע נת"ע העניקה פיצוי נוסף שלא קיים שם שיאפשר קורת גג. נת"ע נותנת דמי הסתגלות של שנה ועד שלוש שנים שכירות. מי שטוען שמגיע לו פיצוי נוסף יכול לגשת לבית המשפט ולהגיש תביעת פיצויים ואם בית המשפט יפסוק כך נת"ע תשלם".
במסגרת מתווה הפיצויים הסכום המקסימלי שתוכל משפחה לקבל הוא 1.75 מיליון שקל ונוסף על כך 50 אלף שקל מדי שנה ובמשך שנה ועד שלוש שנים כדמי הסתגלות (4,100 שקל בחודש) ויש גם תושבים שכאמור קיבלו הרבה פחות וכאלו שטוענים לזכאות אף שלא עומדים בקריטריונים שנקבעו. נציגת רמ"י טענה כי עיקרם של מי שאינם זכאים הם תושבים שעזבו את מקום מגוריהם או כאלו שכבר קיבלו פיצוי כל שהוא בעבר.
תושב השכונה ליאור עומרי טען בוועדה כי הוא נולד בכפר שלם אבל מסיבות אמוניות השכיר את דירתו ועבר להתגורר בבני ברק. "בוועדה אמרו לי שעזבתי לפני עשר שנים, הסברתי שרציתי לגור בחברה חרדית אבל זה לא עניין אותם. הציעו לי 50 אלף שקל כי 10 שנים לא גרתי שם".
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טהא, טען כי העובדה שנת"ע גם מעורבת בקביעת הפיצוי, גם בהרכב הוועדה שבוחנת את הזכאות וגם הגוף שאמור לבצע את פרויקט הרכבת הקלה - בעייתית וכי הקריטריונים לא היו מספיק רגישים לאנשים אך הוא נמנע מלקבל מסקנות בשלב הדיון.
בינתיים, נותרו כ-20 מבנים לפינוי וחלק מהתושבים טוענים שנפלו בין הכסאות. מנגד המדינה תולה את פינוי המבנים בקידומה של הרכבת הקלה שמתעכבת מלתת פתרון לתושבי גוש דן הפקוק.
בחודש מרץ האחרון, בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת, נערך דיון בנושא בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ. בסיכום הדיון צוין כי נת"ע התחייבה בפני בג"ץ לפנות את כפר שלם כבר באוגוסט בשנה שעברה. במקביל, משרד התחבורה ביקש לדחות כמה פעמים את הפינוי שעדיין לא בוצע במלואו.
מנכ"ל משרד התחבורה דאז עופר מלכה ביקש בדיון לבחון שוב את מתווה הפיצויים למפונים, אך הובהר לו שלא ניתן לפתוח מחדש את המתווה. "הפינוי צריך להתבצע מהר ככל שניתן", קבע בדיון המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אך באפריל פנה מנכ"ל נת"ע, חיים גליק, למנכ"ל משרד התחבורה ולבכירי משרד האוצר, והלין על כך שלא נקבע מועד לפינוי חרף החלטתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. "לא ניתן לקבל את העובדה שפניותינו הרבות אינן מקבלות מענה", ציין גליק. "נת"ע דורשת לקבוע מועד מיידי לפינוי החלקות המופקעות בכפר שלם".
ואולם מועד כזה לא נקבע מאז. גורם המעורה בפרויקט טען אז כי "עצוב ששיקולים זרים שנוגעים למספר מצומצם של פחות מעשר משפחות, מסכנים פרויקט שאמור לשרת מאות אלפים. אותם נוסעים יחכו בגלל שיקולים פוליטיים".
