ח"כ אפרת רייטן, יו"ר ועדת העבודה היוצאת ומי שנלחמה רבות ב"עסקת החבילה" שנחתמה בין האוצר להסתדרות והמעסיקים וקבעה עליה מדורגת בשכר המינימום, התייחסה בראיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, לזינוק האסטרנומי הצפוי בשכר השרים, חברי הכנסת וכל נושאי המשרה הבכירים בעוד חודש עליו פורסם אתמול לראשונה ב-ynet, וגם לעלייה הצפויה בשכר המינימום באפריל בשל ההצמדה לשכר הממוצע.
לפי עסקת החבילה שנחתמה בשנה שעברה אך לא הגיעה לידי יישום בחקיקה בשל התנגדות מפלגת העבודה מתוך הממשלה, שכר המינימום היה אמור לעלות במאה שקלים לחודש כבר בחודש אפריל האחרון, ובמאה שקלים נוספים באפריל הקרוב. במקום זאת, השכר נותר על קנו עד עכשיו, אך בגלל ההצמדה שלו לשכר הממוצע - שעלה לכ-12,000 שקלים, הוא צפוי לעלות ב-330 שקל עד 5,660 שקל לחודש באפריל הקרוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"שכר המינימום הוא על פי חוק 47.5% אחוזים מהשכר הממוצע", מסבירה רייטן. "באו האוצר וההסתדרות וארגוני המעסיקים והחליטו להקפיא את המנגנון הזה של ההצמדה במשך ארבע שנים, ובמשך ארבע השנים האלה לזרוק נדבות. ישבנו מולם, הראנו נתונים והראנו שהחוק אומר שיש הצמדה של כאמור כמעט חמישים אחוז, ואנחנו יודעים שהשכר הממוצע הולך ומזנק".
אבל באיזשהו שלב הם אמרו בוא נעלה את זה ב-200 שקל בשנה.
"הלוואי וזה היה כזה פשוט. כל דבר שקרה במו"מ היה בדם, יזע ודמעות. הם רצו להגיע ל-6,000 שקל בארבע שנים. והיום יש יותר מזה, אני יודעת על ההסתדרות שהולכת ונלחמת והיום העלו בבת אחת ובפעימה אחת ל-6,000 שקל מול הרבה מאוד מפעלים".
את חושבת שזה חכם לעלות בפעם אחת את שכר המינימום ל-6,000 שקל?
"תראה מה שקרה במהלך הדיונים, זה שבאו מעסיקים ופטרו את עצמם, הם אמרו אנחנו ממילא משלמים 6,000 שקל, אז שאלתי למה אתם כל כך נלחמים נגד ההעלאה הזאת, ולמה היום אני שומעת על מפעלים שסוגרים בפעימה אחת 6,000 שקל. אז מה קרה שם? למה רציתם לפרוס את זה על ארבע שנים? לבטל את ההצמדה? למה רציתם לשים שעון גמיש שנותן זכות למעביד ולא לעובד עצמו מתי הוא מקצר את היום ומתי לא?".
אבל בסוף, הייתה לכם ממשלה ופספסתם את ההזדמנות. את עסקת החבילה שיביא שר האוצר החדש כנראה תאהבי פחות.
"בימים האחרונים לפני שהעסקה הזו נסגרה, כבר קידמתי פשרה שהייתה מקובלת על חלק מהגורמים ועל חלק מהאוצר. אפילו אני וליברמן הוצאנו הודעה משותפת שמצאנו פתרון, ואז הגעתי לוועדה אחרי שבנט פיזר את הכנסת ומי שישב ומנע את הפשרה הזו היו החברים מהציונות הדתית. כלומר כבר אז אמרו אנחנו לא מוכנים".
מה הייתה הפשרה?
"לא לפרוס את זה לארבע שנים, להפוך את זה לשנתיים וחצי של העלאה ולעשות שינויים בשעון הגמיש, עשינו פשרה שאתה מוצא איזושהי פשרה לכל הגורמים כולם, לכן זו הייתה עבודה שנמשכה ארבעה חודשים, שיום יום נפגשתי עם הגורמים כולם שתראה את האינטרסים של כולם. זה הסכם בין הסתדרות, למעסיקים לאוצר, זה צריך להיות משהו שמקובל על כל הצדדים, ולא סתם לעשות משהו אלים וכוחני נגד צד מסוים, וכן לשמור על זכויות של העובדים. לא ראיתם שאף אחד הרים את הדגל הזה חוץ ממי שכיהנה באותה תקופה כיו"ר העבודה והרווחה".
אבל הממשלה הנוכחית יכולה לבטל גם את ההצמדה לשכר המינימום.
"אם הממשלה הזו תהיה כל כך אכזרית ותקפיא את שכר המינימום אז בסוף הציבור יראה את זה ויתחשבן איתה בבחירות הבאות".
"שכר הבכירים? הממשלה החדשה רוצה לעשות שינויים, אז בבקשה"
אם שכר הח"כים והשרים יעלה ב-15% בינואר, מישהו מהציבור יתחשבן עם חברי הכנסת והשרים?
"כל פעם שמעלים את השכר זה באמת מאוד צורם. אני יכולה להגיד לך שבפעם הקודמת כשהוועדה הציבורית החליטה להעלות ב-900 שקל אני מיד פרסמתי שזה לא ראוי ולא לעניין. השיעור הגבוה הוא כמובן בגלל אותה הקפאה של השכר הממוצע. לכן אנחנו חוזרים שוב לאותו הדבר. לא ייתכן שהדברים נעשים בכזו הלימה באותה תקופה באותו זמן, שאתה רואה מסביב אזרחים שלא יכולים לגמור את החודש, לא מעלים את שכר המינימום וכן מעלים את השכר של כל הבכירים, לא רק ח"כים. יש פה ממשלה חדשה שבאה ואמרה אני חברתית רואים את הציבור נעשה סדר ורואים את יוקר המחיה. אתה יודע יש להם קואליציה, הם לא צריכים אותי. הכוח בידם. הנטל הוא עליהם. הם היו כל כך חברתיים ראו את הציבור רצו לעשות שינויים מקצה לקצה, בבקשה".
האיוש המסתמן בתפקידים הכלכליים, אריה דרעי חצי קדנציה עם בצלאל סמוטריץ, איך את חושבת שזה יעבוד? גפני חוזר לוועדת הכספים, מה דעתך על הסידור המסתמן?
"כרגע ממה שאני שומעת מדובר בהסכמים קואליציונים שלא נועדו להביא משילות ויציבות. מה זה משילות, שתהיה ממשלה לאורך זמן ותוכל לעשות רפורמות ומדיניות. אני לא צריכה להדגיש את השוני בתפיסות העולם בין חה"כ והשר המיועד דרעי לשר המיועד סמוטריץ".
אבל אולי דרעי קצת יותר קרוב אלייך.
"לא אבל אתה רוצה לעשות רפורמות כלכליות ומדיניות שזה לא בא ביום. לוקח חודשים ולפעמים שנים כדי לעשות פה שינויים קטגוריים. יבוא שר אחד שנתיים עם תפיסה ליברטריאנית קפיטליסטית ממש מוקצנת ואז יבוא שר סוציאליסט. איזה משילות? אתם משגעים פה את המדינה. משגעים את האזרחים. אנחנו רואים שלא מדובר כאן על מטרה שההסכמים הקואליציוניים נועדו לייצר פה. אלא כדי לייצר פה מהר מהר קואליציה כי יש פה מטרות אחרות".
מרב מיכאלי, יו"ר המפלגה שלך, תקפה את הליכוד על התגובה הרפה על הפיטורים של 900 איש בנהריה. איפה אתם? פעם בפיטורים כאלה כל מפלגת העבודה הייתה עולה לנהריה.
"אנחנו ראשית עומדים לצידם ואנחנו נילחם ונעלה את זה לסדר היום הציבורי. כשאתה מפנה אליי את השאלה, הלוואי והייתי בקואליציה הבאה כדי למצוא לזה פתרונות".
זה קצת מצחיק שהשרה מיכאלי תוקפת את הממשלה שעדיין לא קיימת.
"אנחנו נמצאים בתקופה שכבר נחתמים הסכמים קואליציוניים אז בוא לא ניתמם. יש כאן עמידה מאוד ברורה שלנו, ואנחנו רואים את זה ואנחנו איתם. כמו בעוד הרבה נושאים אחרים ושמעתי את אורנה ברביבאי ושמעתי בקולה שהיא שרת הכלכלה והיא אחראית על זה והיא אומרת שהיא תמצא לזה פתרונות. אז בהחלט שיש פה אנשים בקואליציה שערים לזה".
יש לך איזה רעיון לפתרון שם?
"צריך לבדוק מהם הדברים ולמצוא להם כמובן או פתרון בתוך המפעל או תעסוקה אחרת. כל הדבר בעיניי בין מי שמדבר על שוק חופשי. זה שוק חופשי. התוצאות של זה. זורקים בלי שום אחריות מדינתית 900 עובדים, אותם ואת המשפחות שלהם. עכשיו השאלה אם יש אחריות למדינה, אם היא צריכה להתערב, ולהגיד לא זה ג'ונגל זה שוק חופשי המפעל היה בהפסדים ושבני האדם יסתדרו איש איש לגורלו. אני בתפיסה שיש כאן בסופו של דבר ערבות הדדית, שאנחנו חברה שצריכה לדאוג אחד לשני, זה העמדה שלי, של מפלגת העבודה שהייתה מאז ומתמיד. אני חושבת שכשנראה את שר האוצר נכנס והוא בדיוק דוגל בזה שזה לא מעניין ואיש איש לגורלו, אז אנחנו נראה הרבה יותר הפקרה של אזרחים. אתה הסתדרת בחיים דאגת לעצמך, אז כמו לאמץ את הגישה של ארה"ב".
