איש העסקים נחום ביתן ורעייתו נורית ביתן, המייסדים של רשת "יינות ביתן" המחזיקים כיום 49.5% מהרשת, תובעים את בנק הפועלים ואת בנק מזרחי טפחות. זאת, בטענה כי הבנקים ניצלו כביכול את מצוקתם בעבר של בני הזוג.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בני הזוג ביתן טוענים באמצעות עו"ד רון ברקמן כי שני הבנקים הנתבעים ניצלו את מצבם בעבר כדי לקבוע בהסכם מימון מול הבנקים משנת 2020 - שנוצר לאחר שהרשת היתה נתונה במצוקה תזרימית קשה - "תנאים חריגים ובלתי סבירים".
נחום ונורית ביתן הם המייסדים של חברת יינות ביתן שהינה מרשתות המרכולים הגדולות במדינה. עד למאי 2021 בני הזוג החזיקו במלוא מניותיה של יינות ביתן. נחום ביתן החזיק ב-99% ממניותיה ורעייתו באחוז הנותר. כיום, נטען בתביעה, לאחר השלמת הסכם השקעה שנערך במאי 2021 עם אלקטרה מוצרי צריכה, בני הזוג ביתן מחזיקים יחד ב-49.5% ממניות יינות ביתן ואלקטרה צריכה מחזיקה ב-50.5% הנותרים.
מהתביעה עולה כי בשנת 2017 התקשרה חברת יינות ביתן עם שני הבנקים הנתבעים בהסכמי מימון, במסגרתם ניתן לה אשראי שהיה דרוש לה בשל מצוקה תזרימית שבה היתה נתונה באותה העת. בין יתר הבטוחות להסכמי מימון אלה, ניתנו גם ערבויות אישיות של התובעים, ומניותיהם ביינות ביתן שועבדו לטובת הבנקים.
בתביעה נטען כי בשנת 2019 העבירו הבנקים הנתבעים את הטיפול ביינות ביתן למחלקת אשראים מיוחדים. לאור זאת, עלה חשש, כי הבנקים הנתבעים יעמידו את האשראי מכוח הסכמי המימון משנת 2017 לפירעון, ובכך יביאו את יינות ביתן לכדי חדלות פירעון, ולמימוש ערבותם האישית של בני הזוג ביתן.
על הרקע זה, החלו בתחילת שנת 2020 בני הזוג ביתן ויינות ביתן ביישום תוכנית מקיפה לייעול שיפור וחיזוק מצבה של החברה. תוכנית ההתייעלות כללה גם תוכנית מימון וזו חייבה הגעה להסדר עם הבנקים הנתבעים לגבי האשראי שניתן על ידם מכוח הסכמי המימון משנת 2017. עוד נטען כי ביישום התוכנית פעלו בני הזוג ביתן בהתאם לדרישות הבנקים ונחום ביתן אף ויתר על תפקידו כמנהל הכללי של יינות ביתן.
"הבנקים ניצלו את מצוקתנו עד תום"
במסגרת התביעה נטען כי באוגוסט 2020 נחתם הסכם מימון אשר תנאיו כללו מתן אשראי בסך 150 מיליון שקל בשלוש פעימות. בתביעה נטען כי האשראי שניתן מכוח הסכם המימון נועד בעיקרו לפירעון האשראי שניתן בעבר על ידי שני הבנקים הנתבעים, ובגינו נטען הועמדו בעבר בטוחות הולמות. עוד נטען, כי לדרישת שני הבנקים בני הזוג ביתן חיזקו את הבטוחות שהועמדו וערכו שינויים מבניים בהתאם לדרישת הבנקים.
2 צפייה בגלריה
"תביעה שכולה כפיות טובה כלפי הבנקים". סניפים של בנק הפועלים ושל בנק מזרחי טפחות
(צילום: אביב גוטליב, יובל חן)
הסכם המימון, כך לפי התביעה, אף כלל העברה בפועל של השליטה ביינות ביתן מידי הבנקים, שהחזיקו כאמור באותה עת במלוא מניות החברה, לידי שלמה רודב, שמונה ליו"ר דירקטוריון החברה. פרט לכך, הסכם המימון קבע כמובן את אופן השבת האשראי שהוענק ועוד.
"אלא שבכל אלה לא היה די מבחינת הבנקים הנתבעים", טענו התובעים. "הם לא הסתפקו בהעמדת אשראי. הם גם לא הסתפקו בחיזוק הערבויות האישיות שניתנו על ידי בני הזוג ביתן ובהגדלת היקף הבטוחות. הבנקים הנתבעים ניצלו עד תום את כוחם הרב ואת מצוקת בני הזוג ביתן ומעבר לדרישות בנקאיות מקובלות למתן אשראי (גם אם נוקשות) ומעבר לדרישות להעביר את ניהול החברה בפועל לידי רודב, לחזק את הבטוחות שהועמדו ולערוך שינויים מבניים, הסכם המימון כלל גם תשלום נוסף חריג וקיצוני ביותר רק עבור עצם הסכמת הבנקים הנתבעים להעמיד את האשראי מכוח הסכם המימון".
בתביעה עוד נטען כי "תשלום נוסף זה ניתן באמצעות הענקת אופציות לכול אחד מהבנקים הנתבעים למניות יינות ביתן או מגה, שהיא חברה בבעלותה המלאה של יינות ביתן, לפי בחירת הנתבעים, בשיעור של כ-9% מההון המונפק של החברות לכול אחד מהבנקים.
"הבנקים הנתבעים לא שילמו מאומה עבור האופציות שקיבלו. התובעים נאלצו להעניק אותן חינם אין כסף. מאחר ובני הזוג ביתן החזיקו באותה תקופה במלוא מניותיה של יינות ביתן, המשמעות היא שהבנקים קיבלו, חינם אין כסף, אופציות למניות שבבעלות התובעים, שעם מימושן יקנו לכל אחד מהם 9% ממניות החברות על חשבון אחזקת בני הזוג ביתן. מניות בעלות שווי פוטנציאלי עצום".
אולם, בני הזוג ביתן טוענים בתביעה כי "גם בכך הבנקים הנתבעים לא הסתפקו. הם הוסיפו וקבעו בהסכם המימון, כי שווי המניות שימומשו מכוח האופציות לא יפחת ממאה מיליון שקל, כאשר אם שוויין יפחת ממאה מיליון שקל, בני הזוג ביתן בעצמם, יחד עם קבוצת ביתן, ישלימו לבנקים את ההפרש בין שווי המניות בעת המימוש למאה מיליון".
עוד טענו התובעים כי "מדובר בהתנהלות קיצוניות ביותר ובניצול ציני של המצוקה בה היו שרויים בני הזוג ביתן ויינות ביתן באותה העת. הבנקים דרשו וקיבלו מבני הזוג ביתן הטבה בשווי מינימלי של 100 מיליון שקל באופציות, הניתנות למימוש מידי, רק עבור עצם הסכמתם להעמדת האשראי. זאת מעבר לכל יתר תנאי הסכם המימון, ובהם כמובן ריבית, החזר האשראי ובטוחות לכך.
"אופציות אלו ניתנו לבנקים הנתבעים ללא כל תשלום, ומבלי להוות חלק מהחזר האשראי. אופציות אלה ניתנו לבנקים הנתבעים בניגוד לדין, תוך ניצול מצוקת בני הזוג ביתן. עם השלמתה של עסקת ההשקעה על ידי אלקטרה, ומשעוצמתה של הכפייה הכלכלית שהופעלה עליהם הופחתה משמעותית, בני הזוג ביתן הודיעו לבנקים הנתבעים כי הסכמי הענקת האופציות בטלים, אולם הנתבעים דחו את הודעות הביטול".
במסגרת התביעה, מבקשים בני הזוג מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי יצהיר שהסכמי האופציות שנחתמו בין בני הזוג ביתן לשני הבנקים בטלים והבנקים לא זכאים לקבל את האופציות.
מבנק הפועלים ומבנק מזרחי טפחות נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה שכל כולה כפיות טובה כלפי הבנקים, לאור העובדה שהם אלה שהעמידו מימון שמנע את קריסתה של יינות ביתן ואפשרו לה להמשיך ולהתקיים על אף מחדליהם החמורים של התובעים. את תגובתם המפורטת לתביעה מופרכת זו יתנו הבנקים בבית המשפט".
