"המקרה שבפניי הוא אחד היותר קשים ויותר חמורים שהונחו לפתחי" – כך כתב השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב, בפתח פסק דינו הנוגע לחלוקת אחריות הורית על בן 11 המצוי על הרצף האוטיסטי. על רקע "התעסקות בלתי נורמטיבית בכל קנה מידה של האב באיבריו המוצנעים של הקטין", כלשון השופט, הוא קבע שסמכות קבלת ההחלטות המהותיות על חייו תועבר לאימו בלבד.
יוזם ההליך הוא דווקא האב, פרופסור ומומחה בתחום הפסיכולוגיה. בתביעתו הוא ביקש לחדול מקיום המפגשים בין בנם לבין דודו – אחי האם – המצוי אף הוא על הספקטרום, בטענה כי הלה תקף אותו. אלא שעד מהרה התברר לבית המשפט כי הגורם האמתי שמסב נזקים לילד הוא האב בעצמו.
מהודעות טקסט שהציגה האם בתגובה לתביעה עלתה, כלשון השופט שקד, "תמונה מטרידה ביותר להתעסקות בלתי נורמטיבית בכל קנה מידה של האב באיבריו המוצנעים" של בנו, "ובעיקר בפי הטבעת שלו". מדובר בהודעות שנשלחו לאם בתדירות גבוהה ביותר, בהן ירד האב לרזולוציות הנמוכות ביותר ביחס לטיפול הראוי מבחינתו בישבן של בנו. האב לא הסתפק במלל בלבד, כשנהג אף לשלוח לאם תמונות של איבריו האינטימיים של בנם.
"ניכר לכל בר-בי-רב", נכתב בפסק הדין, "כי הודעות אלה שנשלחו על ידי האב בתדירות בלתי סבירה בעליל, על תוכנן המטריד והבלתי נורמטיבי, אינן זקוקות לפרשנות כלשהי מלבד הקביעה הברורה כי מה שהיה לא יוכל להימשך וכי אין כל היתכנות לגדל ילד תחת 'מערכת הפעלה' זו".
עו"ד דוריס מורגם חוות דעת המומחית שמונתה לצורך בירור ההליך לא הותירה מקום לספק, כי טובתו של הילד הינה הרחקתו במידת מה מאביו, הזורע בו פחדים וחרדות. המומחית מצאה שהאב לוקח את בנו לבדיקות רפואיות מיותרות, מתעסק ברמה אובססיבית בגופו, במחלות ובאיבריו המוצנעים, כאשר לדבריה "האוסף הזה של כולם משאיר ילד שהוא משותק מפחד".
היא ביקרה בחריפות את נוהגו של האב לשלוח בהודעות תמונות של איבריו המוצנעים של בנו. היא ציינה שבאחד המקרים נאלץ הילד להיות בתנוחה מסוימת ולפסק את ישבנו על מנת שהאב יוכל לצלם, כאשר לדבריה "לא מתקבל על הדעת לעשות תמונה כזו. זה השלב בו צריך להישמע 'גונג' גדול ולהגיד שלא תקין".
המומחית העירה כי התנהלות האב משפיעה לרעה גם על האם, שחיה תחת ניסיונות שליטה של בעלה לשעבר הגם שחלפו שנים מאז גירושיהם, ומבלה זמן רב בניסיון להדוף את החודרנות שלו לחייה – המתבטאת בעיקר בהתכתבויות אינסופיות הכוללות הצבת דרישות ביחס לבנם, גם כשהוא אצלה.
לדברי השופט, מדובר במקרה קיצון שבו האמת לא נמצאת באמצע או קרוב אליו, אלא בצדה של האם לחלוטין. לפיכך, ובהסתמך על חוות דעת המומחית, הוא קבע שהאם תהא המוסמכת הבלעדית על ענייני הבריאות והחינוך של בנה, לרבות בחירת המוסד החינוכי בו ילמד. עוד קבע השופט כי על הצדדים לפנות להדרכה הורית. האב חויב לשלם לגרושתו שכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד אליהו ריכטר
• ב"כ האם: עו"ד עינת סיני
• עו"ד דוריס מור עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
