"השכר הגבוה של עובדים בהייטק עלול להיות הסיבה לפיטורים המאסיביים שאנחנו מתחילים לראות בענף". כך אומר מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, בהמשך לדוח תמונת המצב של ההון האנושי בהייטק הישראלי ב-2021-2022 שפורסם היום (ב'), ושמשקף את הצמיחה החזקה של ההייטק בשנת 2021 ואת ניצני המשבר ב-2022.
מהדוח עולה כי ביקוש השיא לעובדי הייטק ב-2021 הגדיל את מספר העובדים בענף ב-30 אלף, שמהווים צמיחה של 12% במצבת העובדים בשנה אחת. הצמיחה המשמעותית הייתה בחברות מקומיות שרשמו גידול של 14% בעוד שמרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות צמחו ב-5% בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
"בעבר סטארטאפים כיוונו להימכר לחברות בינלאומיות, היום חברות ישראליות גדולות צריכות גם לשווק, לעצב ולנהל את המוצר - זה מוסיף הרבה משרות לא-טכנולוגיות"
(צילום: Shutterstock)
במקביל לכך, גם המחסור בעובדים בתעשייה הצומחת גדל, במיוחד בקרב העובדים הלא-טכנולוגיים. לפי הדוח, באפריל 2022 נאמדו כ-33 אלף משרות פתוחות בהייטק הישראלי, כאשר שליש מהן משרות לא-טכנולוגיות - יותר מכפול בהשוואה לשנים האחרונות.
מספר המשרות הפנויות בתפקידים לא-טכנולוגיים עלתה מ-4.5 אלף ב-2020 (ומספר דומה גם ב-2019) ל-11.8 אלף - עלייה של יותר מפי 2.5, בעוד שמספר המשרות הטכנולוגיות הפתוחות צמח בקצב איטי יותר. יחד עם זאת, 70% מעובדי ההייטק בישראל עדיין מועסקים בתפקידים טכנולוגיים שמהווים את ליבת התעשייה. בין מסביר כי "הסיבה לעלייה במשרות הלא-טכנולוגיות היא בין השאר הצמיחה של חברות גלובליות ישראליות, שפעם היו קמות במטרה להימכר לחברות בינלאומיות, וכיום צומחות בעצמן ולכן צריכות לא רק לפתח את המוצר, אלא גם לשווק, למכור, לעצב ולנהל אותו - מה שמכניס מגוון רחב של מקצועות לתוך החברות".
המשמעות המרכזית של הגדלת המספר של עובדים לא טכנולוגיים בהייטק, במה שנקרא "תפקידי המעטפת" או "תפקידי הצמיחה" שכוללים אנשי מכירות, שיווק, עיצוב, עו"ד, מנהלי מוצר ועוד, היא הגדלת הזדמנויות התעסוקה בשכר גבוה שחברות ההייטק מעניקות לא רק לעובדים הטכנולוגיים. בתוך כך, מהדוח עולה גם כי בחברות המקומיות שיעור העובדים בתפקידים שאינם טכנולוגיים עומד על 35% לעומת 20% במרכזי הפיתוח של החברות הרב לאומיות.
"התיקון בהייטק יבוא לידי ביטוי בפיטורים נרחבים"
על אף המגמה החיובית של הכנסת עובדים מסקטורים לא טכנולוגיים לתעשייה היוקרתית של המשק, שמספקת שכר גבוה לעובדיה, גל הפיטורים בחברות ישראליות שהגיע לשיא בתחילת יולי עם פיטורים של מאות עובדים משורה של חברות עשוי להפוך את המגמה - לפחות לטווח הקצר.
"אנחנו עדיין מקווים שבדיעבד לא נקרא למה שאנחנו רואים עכשיו 'משבר', אבל בינתיים זה מתחיל להיראות כמו אחד כזה", מסביר אורי גבאי, מנכ"ל Institute Policy Nation Up-Start. "בכל מקרה, ברגע שנכנסים לסוג של משבר אחרי תקופת האצה וצמיחה כל כך משמעותית כמו זו שנרשמה כאן בשנה שעברה, ההערכה שלנו היא שכן נראה תיקון משמעותי וזה יבוא לידי ביטוי בפיטורים נרחבים יותר ממה שראינו עד כה.
אורי גבאי, מנכ"ל SNPIצילום: מיכה לובטון"גם אם ה'ברקס' שאנחנו חווים עכשיו לא יהיה ממושך, יהיו לזה השלכות על הביקוש והשכר של העובדים, גם הטכנולוגיים וגם הלא טכנולוגיים. צריך לזכור שבתקופות מיתון שמגיעות אחרי תקופת האצה, ובמיוחד כזאת שבה החברות שילמו לעובדים שכר גבוה יותר ממה שהן היו רוצות, הדרך של החברות להתמודד עם זה היא בדרך כלל בפיטורים, ולא בהורדת שכר לעובדים שמקבלים למעשה שכר שכבר לא מתאים לתקופה. זה כמעט בלתי אפשרי לפתוח משא ומתן על השכר מול העובדים גם מבחינה משפטית וגם מבחינה פסיכולוגית, הרבה יותר קל לפטר".
עוד מוסיף גבאי כי במצב כזה, "הליבה הטכנולוגית היא בדרך כלל האחרונה שנפגעת. דווקא המגמה המבורכת של כניסה של עובדים לא טכנולוגיים עלולה להתהפך. אנשי מכירות למשל ייפגעו מהר יותר, במיוחד אם הם נכנסו בתקופת הגאות במשכורת ששיקפה את השיאים שנרשמו אבל כעת היא כבר לא ריאלית. עם זאת, עדיין הייתי ממליץ לכל מי שיכול להיכנס לעולם ההייטק לעשות זאת, כי בטווח הארוך אין ספק שהביקוש יגדל".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנותצילום: חנה טייבמנכ"ל רשות החדשנות מוסיף כי "ההייטק הישראלי יודע להתאושש ולהתאים את עצמו לשינויים, ויכול להיות שהתיקון ייחשב בסוף כתיקון בריא, שבו חברות שהן פחות טובות ישחררו כוח אדם לחברות הטובות יותר שיש להן סיכוי אמיתי להצליח".
לא רק באקדמיה: איך נכנסים לתפקיד טכנולוגי בהייטק?
ממצא נוסף שעולה מהדוח הוא שינוי התמהיל של ההכשרה שעברו העובדים הטכנולוגיים בהייטק. מהדוח עולה כי האקדמיה היא עודנה שער הכניסה המרכזי לתעשייה, כאשר קרוב ל-80% מהעובדים בתפקיד ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית ו-70% מהעובדים האלה הם בעלי תואר במקצועות המדע והטכנולוגיה.
עם זאת, מודלים של הכשרה חוץ אקדמית כמו סדנאות תכנות, הכשרות מקצועיות ולימודי הנדסאים, צברו תאוצה בשנים האחרונות והם מהווים כיום ערוץ כניסה נוסף להייטק - כ-13% מהעובדים כיום נכנסו לתעשייה עם הכשרה חוץ אקדמית במקצועות ההייטק - 9% מהם דיווחו כי זו ההכשרה היחידה שעברו בעוד ש-4% נוספים עברו הכשרה כזו בנוסף להכשרה האקדמית.
"אם בעבר הנחת העבודה הייתה שמי שרוצה לעבוד במשרה טכנולוגית עם שכר גבוה בהייטק חייב לעבור באקדמיה, עכשיו אנחנו רואים עלייה משמעותית בכניסה לתעשייה דרך הכשרות קצרות יותר וכאלה שלעיתים מותאמות יותר לאופי של המועמדים לכניסה להייטק", מסביר בין. "צריך להבין שבעבר היה מדובר על שברירי אחוזים שנכנסו לתפקידים טכנולוגיים בהייטק ללא לימודים מתאימים באקדמיה, כעת מדובר על אחוז משמעותי".
עוד נתון שעולה מהדוח הוא שככל שחברה גדולה יותר כך נתח בעלי הכשרה אקדמית במקצועות ההייטק גדול יותר ובעלי הכשרות ההייטק הלא אקדמיות קטן יותר. באופן דומה, מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות מעסיקים אחוז גדול יותר של בעלי הכשרה אקדמית במקצועות ההייטק, ומהדוח עולה כי חברות אלה יותר אטרקטיביות עבור אקדמאים עם הכשרת הייטק או לחילופין מסוגלות להתחרות בהצלחה רבה יותר על עובדים אלה.
בנוגע להשוואה בין אוניברסיטאות למכללות, מהדוח עולה כי ישנם פערים ניכרים בין שני סוגי המוסדות בתפקידי כניסה להייטק: מעל 60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים מגיעים מהאוניברסיטאות לעומת 36% בלבד מהמכללות - וזאת למרות שמספר בוגרי מקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות דומה. נתון זה מלמד על קושי של בוגרי מכללות להיכנס לתפקיד טכנולוגי בהייטק וככל הנראה שיעור גבוה של בוגרים אלה משתלבים בתפקידים טכנולוגיים מחוץ להייטק או בתפקידים שאינם טכנולוגיים בהייטק.
"שיעור גבוה של נשים בחברה מעיד על התנהלות עסקית בריאה"
מבחינת גיוון, בהייטק עדיין נשמר רוב גברי-יהודי-לא חרדי מובהק. על פי הנתונים בדוח, שמתמקד השנה ספציפית בשילוב נשים בתעשייה, בתקופה 2020-2012 אחוז הנשים בהייטק מתוך כלל השכירות במשק עלה ב-0.7%, בעוד שאחוז הגברים עלה ב-2.6% - כמעט פי ארבעה. בשנת 2021 עמד שיעור הנשים בחברות ההייטק על 25%-30%, כאשר לפי הדוח, היעדר השיפור הנתון זה הוא אחד החסמים העיקריים להגדלת כמות עובדי ההייטק במשק. גם החרדים והערבים נותרו בתת ייצוג משמעותי ביחס לחלקם באוכלוסייה, כאשר משקלן של שתי הקבוצות ביחד הוא פחות מ-5%.
עוד עולה מהדוח כי בחברות קטנות שיעור הנשים נמוך יותר, בעוד שחברות בתחום מדעי החיים מאופיינות בשיעור נשים גבוה יותר. בחברות הרב לאומיות יש שיעור גבוה יותר של נשים בתפקידי ניהול מו״פ ובחברות שהציגו צמיחה בכמות העובדים בשיעורים גבוהים (מעל ל-20%) ב-2021 אופיינו בשיעור נשים גבוה יותר.
"באופן כללי אפשר להגיד שאחנו רואים בדוח שנשים עושות טוב לחברות הייטק", אומר גבאי. "בין השאר, אחוז המתפטרים במחצית השנייה של 2021 היה מאוד גבוה והגיע לכ-10%, וראינו שבחברות שבהן אחוז הנשים גבוה יותר שיעור ההתפטרות של כל העובדים, גם הגברים, יותר נמוך. בנוסף ראינו גם שחברות שמציגות צמיחה משמעותית מעסיקות יותר נשים.
"אמנם אי אפשר לדעת מהמחקר שערכנו מה השפיע על מה - נוכחות הנשים על התנהלות החברה, או הצמיחה של החברה שאיפשרה לה לגוון יותר בעובדים שלה ובהתאם לכך להעסיק יותר נשים - אבל לאורך כל המחקר ראינו ששיעור גבוה יותר של נשים בחברה מעיד על התנהלות עסקית בריאה יותר של החברה".
