בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה לקבלת מאות אלפי שקלים שלטענתה חייבים לה בן זוגה לשעבר והחברה שהקימו יחד עקב עבודתה בה כשכירה. השופט נוהאד חסן קבע שלא הוכחו יחסי עבודה בינה לבין העסק, ושעצם הגשת התביעה סמוך לפרידה מכרסמת באמינותה.
בני הזוג התחתנו לפני 20 שנה ובשלב מסוים אף התגרשו רשמית, אך בפועל חיו יחד והביאו לעולם ילדים. בשלהי 2015 הם החליטו לייסד את חברה העוסקת בשירותי גרירה ותפיסת רכבים בתיקי הוצאה לפועל. העסק נרשם על שם האישה כבעלת מניות יחידה, אך זמן קצר לאחר מכן כל המניות הועברו אל בן זוגה.
במהלך 2020 נפרדו בני הזוג והאישה הגישה את התביעה לבית המשפט. לטענתה היא הועסקה בחברה כשכירה למשך כ-3.5 שנים שבהן לא שולמו לה זכויות רבות כגון פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה והודעה מוקדמת. היא דרשה לחייב הן את החברה והן את בן זוגה לשעבר באופן אישי לשלם לה 307,442 שקל שלטענתה מגיעים לה בשל מעמדה כעובדת לשעבר בחברה.
לעומתה טען בן הזוג שהיא לא הייתה עובדת בחברה ולא מילאה בה תפקיד כלשהו. לדבריו התביעה היא חלק ממסע נקמה שהיא מנהלת נגדו מאז פרוץ הסכסוך ביניהם במטרה לפגוע בו ובעסקיו בכל מיני דרכים, ועל בית המשפט להימנע מלתת לזה יד.
ואכן, השופט חסן קבע שהאישה לא הוכיחה יחסי עובד-מעסיק בינה לבין החברה: היא לא הציגה הסכם עבודה המגדיר אותה "עובדת" (להבדיל מהיותה בעלת מניות ודירקטור), ולא ידעה לספר בעדותה על אודות תנאי העסקתה, היקף עבודתה ומסגרת השעות שבה הועסקה.
בפסק הדין צוין כי סממנים בסיסיים להיות אדם עובד שכיר – כמו רישום נוכחות, צבירת ימי חופשה ומחלה, קבלת דמי הבראה או ביצוע הפקדות פנסיוניות – לא התקיימו אצל התובעת, והדבר אומר דרשני. היא אמנם טענה שעצם קבלת תלושי השכר מהחברה יוצרת חזקה שהיא הייתה עובדת שכירה בה, אלא שהשופט דחה את טענתה בנימוק שצריך ראיות נוספות מלבד התלושים, המחזקות את מעמדה הנטען כעובדת.
עוד נקבע כי עיתוי הגשת התביעה מקטין עוד יותר את אמינות האישה ביחס לפועלה בחברה: "לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתביעה שלפנינו 'נולדה' בסמיכות יחסית לסכסוך בתוך המשפחה שבעקבותיו נפרדו בני הזוג. השיהוי שננקט על ידי התובעת והעיתוי שבו הועלו הטענות מחלישים במידה ניכרת את טענותיה לגבי יחסי העבודה".
השופט הבהיר שלא הוכחה מטעם התביעה פעילות פסולה כלשהי מצד בן הזוג לשעבר, כבעל השליטה הנוכחי בחברה, באופן המצדיק לנקוט כלפיו צעד דרסטי של הרמת מסך ההתאגדות, כלומר - חיובו האישי בחובות החברה כלפי התובעת, ככל שהיו כאלה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אמנון שילה
• ב"כ הנתבעים: עו"ד מוופק אבו יונס
• עו"ד ג'מיל מטאלקה עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
