אם שנת 2021 זכורה כשנת הפריצה של מכירות הרכב החשמלי בישראל, הרי שהשנה, 2022, המגמה התחזקה. לפי הנתונים, ב־2021 נמכרו בישראל כ־10,000 רכבים חשמליים, והשנה צפוי המספר להיות לפחות כפול מזה. הוכחה נוספת למהפכת הרכב החשמלי רואים ביותר ויותר עמדות טעינה, שמותקנות בבנייני משרדים, באתרי חברות ובחניונים של בתים משותפים.
מדי חודש נמכרים בישראל אלפי מכוניות חשמליות, כשלשוק הרכב מגיחים עוד ועוד דגמים חדשים של חברות שונות. אומנם, מחירן של המכוניות החשמליות אינו זול, אבל השימוש בהן הופך את המוצר לכדאי. כשחושבים על העלייה הגדולה במחירי הדלק בישראל, הרי שבזכות ההתקדמות הטכנולוגית בפיתוח שלהן, הסוללות של הרכב החשמלי כיום חזקות יותר וקטנות יותר, וכשמחשבים את ההוצאה החודשית על דלק למול השימוש בסוללות, הרי שמגיעים להבדל כספי אדיר, עוד לפני החישוב של הוצאות הטיפולים השוטפים, שיופחתו בעתיד. סיבה מרכזית נוספת לשימוש במכוניות חשמליות היא העלאת המודעות לחשיבות השימוש באנרגיה ירוקה.
רשימת הרכבים החשמליים הולכת וגדלה. ביניהם נמצאת, כמובן, טסלה, שהמהפכה רשומה על שמה, ומותגים ידועים, פחות או יותר, בהם ג'ילי, דאצ'יה, יונדאי, קיה, מרצדס, לקסוס, אודי, יגואר, וולוו ועוד, חלק מהדגמים יגיעו רק בשנה הבאה, 2023 ואף אולי ב־2024.
מה לגבי המחיר? כאמור, מכוניות חשמליות יקרות יותר, יחסית, למכוניות המסורתיות, שנוסעות על דלק. טווח המחירים רחב, בהתאם למותג הרכב, שמוכר כפשוט או יוקרתי. מחיר מכונית יחסית "זולה", כדוגמת דאצ'יה, עומד על כ־120,000 שקל, והיקרות, אם הן באות ברמת גימור גבוהה, יכולות לחצות את מיליון השקלים. מחיר הדגמים השונים של טסלה נע בין 250,000 שקל ועד 850,000 שקל, מחיר התחלתי של יגואר חוצה את ה־500,000 שקל, ואם במרצדס עסקינן, הרי שהמחירים מתחילים בכ־900,000 ואף מגיעים ל־1,400,000 שקל, בהתאם לדגם ולרמת הגימור.
באשר לעלות צריכת החשמל להטענה ביתית, הרי שעלות צריכה ביתית של עמדת טעינה עומדת על כחצי שקל לקוט"ש על פי תעריף חברת החשמל הנוכחי, ועלות צריכת החשמל להטענה ציבורית משתנה בהתאם לסוג המנוי, מיקום והשעה, תעריף יום או לילה.
חשיבה ירוקה
כאמור, את שיווק המכוניות החשמליות מלווה אג'נדה ירוקה, לפיה שימוש בכלי רכב חשמליים, נתמכים בתשתיות טעינה מתאימות, יביא להפחתה משמעותית של טביעת הרגל הפחמנית שלנו. עוד יש לציין, שהמכוניות החשמליות הן ירוקות לא רק בגלל שהן לא פולטות C02, אלא גם כי בעזרתן אפשר לייצר פחות חשמל מזהם ברמה הלאומית. לכן ובאופן טבעי המגמה הזו היא כבר מזמן לא טרנד, אלא צו השעה, כשהמטרה היא להפוך את כדור הארץ לירוק יותר, גם למעננו, ובעיקר למען הדורות הבאים.
השימוש ההולך וגדל במכוניות חשמליות מעלה שאלות, ועם הזמן התשובות עליהן מופנמות יותר ויותר. למשל: מתי הכי רצוי להטעין את הרכב החשמלי. על כך משיבים רוב יצרני הרכב, שכדאי להטעין את הרכב החשמלי למשך הלילה באמצעות עמדת טעינה ביתית מאחר וסוג טעינה זה שומר בצורה הטובה ביותר על אורך חיי הסוללה.
ובהתקרב החורף, שאלה רווחת, האם יש חשש להתחשמלות בטעינה של רכב חשמלי בגשם. התשובה החד משמעית היא שאין חשש, שכן רכבים חשמליים מותאמים לשימוש ולטעינה בתנאי מזג אוויר משתנים. מערכת החשמל של הרכב מבודדת ושקע הטעינה מוגן בפחת נגד התחשמלות.
בואו נשנן: עשרה מושגי יסוד בעולם הטעינה החשמלית
1. רכב חשמלי: רכב שההנעה שלו היא חשמלית בלבד (EV), ללא מנוע בנזין. אינו פולט גזים מזהמים ולא צורך דלק, לכן נחשב לחסכוני יותר מאשר רכב בנזין. סוללת הרכב נטענת באמצעות כבל מטען נייד או עמדת טעינה ביתית או ציבורית.
2. קצב הטעינה של רכב חשמלי: תלוי בקיבולת הסוללה של הרכב. במרבית המקרים ייקח כמה שעות להטעין רכב חשמלי בטעינה רגילה (AC) בעמדת טעינה ציבורית, ולילה שלם בעמדת טעינה ביתית, בהתאם לסוג הרכב. בעמדת טעינה מהירה (DC) ייקח לרוב בין 20 דקות לשעה לטעינה של 80% מהסוללה.
3. וולט: יחידת מידה של מתח ופוטנציאל חשמליים. מסמנים באות V.
4. אוהם: יחידת המידה להתנגדות חשמלית. מסומנת באות R.
5. וואט: היחידה הבינלאומית למדידת הספק. מסומנת באות W.
6. אמפר: יחידת המידה של הזרם החשמלי. את האמפר מסמנים באות A.
7. מהפך זרם: מפסק אוטומטי מגנטי תרמי, סוג של מבטח. רכיב חשמלי שנועד להגן מפני קצר או עומס יתר.
8. טעינה איטית: טעינה רגילה AC. לוקחת לרוב מספר שעות, בהתאם לקיבולת הסוללה של הרכב וההספק המקסימילי אותו הרכב יכול לקבל לשעה.
9. טעינה מהירה, DC: טעינה בהספק של 50 KW או יותר המתבצעת בעמדות טעינה ציבוריות.
10. סוללת ליתיום יון: סוללה נטענת המבוססת על ליתיום וקובלט. כלי רכב חשמליים פועלים על סוללה כזו.
