בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שהמדינה, כבעלת בית החולים "אסף הרופא" תפצה מטופל בכ-9.5 מיליון שקל בשל איחור באבחון סרטן כליות שממנו סבל. השופטת ארנה לוי העריכה שבעקבות רשלנות נותרו לתובע רק שמונה שנים לחיות.
באוגוסט 2012 הופנה התובע, הנדסאי בניין שהיה אז בן 53, לבית החולים בשל תלונות על כאבי בטן עם הקרנה למפשעה ולאשך. הוא אושפז במחלקה הכירורגית ועבר שם בדיקת סי.טי שהעלתה ממצא מחשיד לנגע סרטני בקוטר 4 ס"מ בכלייתו השמאלית. למרות זאת, הוא שוחרר יום אחד בלבד לאחר אשפוזו, ללא הנחיות מיוחדות.
יותר משנתיים חלפו והכאבים חזרו. התובע שב לבית החולים וביצע סי.טי נוסף. ממצאי הבדיקה הראו שהגידול הסרטני בכליה גדל. בשלב זה הוא עבר ניתוח לכריתת הכליה וכחצי שנה לאחר מכן הוגשה התביעה לבית המשפט.
לטענתו, התעלמות הצוות הרפואי מן הממצאים בבדיקת הסי.טי ב-2012 גרמה להתפשטות הגרורות הסרטניות בגופו. הוא צירף חוות דעת רפואית שממנה עולה שחוסר ההתייחסות מצד בית החולים לממצא המחשיד מהווה התנהלות רשלנית וכי ההמתנה ללא מעש גררה את התרחבות הנגע.
המדינה לא שללה את אחריות בית החולים לעיכוב באבחון המחלה, אולם טענה שקיימת רשלנות תורמת מצד התובע לנוכח העובדה שהוא לא העביר את סיכום האשפוז, ובו פירוט הממצא בבדיקת הסי.טי, לידי רופאת המשפחה שלו. עוד נטען שהתובע סובל ממחלות רקע שבכוחן לקצר את חייו בלי קשר לרשלנות הנטענת של בית החולים.
השופטת ארנה לוי דחתה את הטענה לרשלנות תורמת של התובע, שכן היא הטענה הועלתה רק בשלב הסיכומים ומדובר בהרחבת חזית אסורה. מעבר לכך, היא הסבירה שבנסיבות שבהן בית החולים לא הסב את תשומת ליבו של התובע לממצאי הסי.טי, לא ניתן לבוא בטענות לתובע שאינו בעל מומחיות רפואית.
לפיכך נקבע שהמדינה התרשלה והדיון עבר לסוגיית הנזק. בחלק זה התקבלה טענתה השנייה של המדינה, שלפיה למחלות הרקע הרבות של התובע יש השפעה דרמטית על תוחלת חייו באופן שמפחית מהיקף אחריותה. בין היתר ציינה השופטת כי בגיל 41 ניצל התובע במזל מאירוע לבבי חריף שבדרך כלל מסתיים במוות. בנוסף, הוא היה מעשן כבד במשך כ-20 שנה, סובל מיתר לחץ דם, משומנים בדם ומקרישיות יתר, ונוטל תרופות בקביעות.
"מצבו של התובע, עוד לפני גילוי מחלת הסרטן, עשוי היה להחמיר עם השנים ולקצר תוחלת חייו", כתבה. היא העריכה שעם המחלות האחרות התובע צפוי היה להגיע לגיל 71, ואילו בשקלול עם מחלת הסרטן חייו התקצרו בעשר שנים נוספות, (גיל 61).
בנוגע לחישוב הפיצוי ציינה השופטת שבגלל מצבו הסופני נכנס התובע לדיכאונות קשים ולחרדות, ואיבד לחלוטין את כושרו לעבוד בעבודה כלשהי. היא העריכה את נזקיו בכ-7.7 מיליון שקל בגין הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי. בנוסף נפסקו לטובתו כ-1.9 מיליון שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד דוד פייל ועו"ד שיאן קוריאט
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב עוזיאל
• עו"ד מאור עזרן עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין