אביגדור ליברמן וניצן הורוביץ על תקציב המדינה, לפני ישיבת הממשלה
(צילום: גיל יוחנן)
שלוש שנים מאז שאושר התקציב האחרון, הממשלה דנה היום (א') בטיוטת התקציב וחוק ההסדרים שהגיש האוצר. בדיון הוסכם בין היתר כי משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקבל תוספת של מיליארדי שקלים בשנת התקציב הבאה. יצויין כי הדיון הופסקת בשעות הצהריים למשך שעות ארוכות והתחדש לקראת השעה שמונה בערב.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסגרת ההסכם עם האוצר, סוכם כי תקציב התוכנית לביטחון תזונתי יעלה ליותר מ-100 מיליון שקל; 105 מיליון שקל יתווספו לתוכנית הבין משרדית למאבק באלימות במשפחה; 230 מיליון שקל יועדו לשיפוץ ולבניית מעונות ומסגרות רווחה וסיוע בשיפוץ לשכות הרווחה ו-60 מיליון שקל יתווספו לפיתוח שירותים לאזרחים ותיקים.
טרם הופסק הדיון, אמר שר האוצר, אביגדור ליברמן, כי "בתקופה האחרונה היה הרבה דיסאינפורמציה ופייק ניוז מסביב לתקציב. אין כאן גזירות אלא ניסיון לשנות דפוסי התנהגות".
ליברמן אמר עוד כי "קודם כל לגבי משקאות ממותקים, ישראלים צורכים הרבה סוכר. מי שחולה סכרת יכול לסיים עם קטיעת גפיים, ודווקא בשכבות החלשות יש צריכה גבוהה של סוכר. אותו דבר לגבי כלי פלסטיק - הצריכה בישראל היא פי 5 מהצריכה במדינות המתקדמות. לכן גם כאן אנחנו צריכים לתקן את המצב". השרה איילת שקד קטעה אותו ושאלה: "אם ככה אז מדוע להטיל מס על קולה זירו?".
ליברמן: "אין פערי תיווך בחקלאות, זו אגדה"
בנוגע לרפורמה בחקלאות אמר ליברמן כי "החקלאות היא ערך ציוני. היום רשומים 13 אלף חקלאים בישראל, אבל בפועל יש פחות מ-7,000 חקלאים פעילים. צעירים פחות מצטרפים לחקלאות. בעשור האחרון היו עליות מחירים דרמטיות וזה פוגע ישירות בשכבות החלשות. אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שהוצאנו את החקלאות מהסטאט-אפ ניישן - בהולנד, בדונם אחד, מגדלים פי 8 עגבניות מבישראל. הבעיה שלנו היא שעולם שלישי נכנס לחקלאות, ואם לא נכניס סטארט-אפ ניישן לחקלאות - פשוט לא תהיה חקלאות בישראל".
עוד אמר ליברמן כי "קראתי דו"ח של רשות התחרות בנוגע לחקלאות - אין פערי תיווך, זו אגדה. כשאנחנו מדברים על פערי התיווך ע"י רשתות השיווק, זה לא כפי שהחקלאים צועקים, ואני מתבסס פה על דו"ח של רשות התחרות. לכן, מי שרוצה לשמור על החקלאות, צריך להבין שללא חדשנות וצעירים החקלאות לא תשרוד. בגלל הסיבה הזאת, מה שנתנו לחקלאים הוא קודם כל השקעה מאסיבית בחדשנות ובמו"פ, שנית - תמיכה ישירה, שלישית - אישרתי להביא 6,000 פועלים זרים לחקלאות, רביעית - החלטנו שנטפל במחירי המים, ובנוסף, למרות שיש כבר דו"ח של רשות התחרות, נמנה שוב צוות שיבדוק את סוגיית פערי התיווך".
עוד אמר ליברמן כי "הממשלה הזו קמה ביוני ועכשיו אנחנו באוגוסט. תוך פרק זמן קצר היינו צריכים להביא תקציב והסדרים לשנתיים ובתוך כך העבדנו קשה מאוד את משרד המשפטים. אנשים עבדו לילות כימים. אני מלווה תקציבי מדינה משנת 96' ואני לא זוכר כזו עבודה עניינית. היו דרמות באמצע ואנחנו עוד נראה דרמות בהמשך, אבל בסוף מחר בבוקר יהיה לנו תקציב חדש, ובאותו רגע נתחיל ספירה של 4.5 שנים קדימה. ברמה הממלכתית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שלא יהיה תקציב, גם גורמים בינלאומיים אומרים זאת".
מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב, אמר כי "החוב לתוצר גדל ביותר מ-20% לעומת לפני הקורונה. יש כאן רפורמה מקיפה בתחום הייבוא. יש קבוצות לחץ גדולות. יש רפורמה גדולה בתחום הרגולציה. יש תוכנית מטרו גדולה, ואנחנו מניחים שתהיה כאן עסקת חבילה עם ההסתדרות. היא תעסוק בשכר מינימום, הסכמי עבודה ועוד".
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר: "קודם כל טוב שסוף-סוף הגיע תקציב. היעדר התקציב בשנים האחרונות פשוט פגע בכנסת. המשק הישראלי והעולמי מתאוששים, אך עם זאת, תוואי ההתאוששות לא חלק. יתר על כן, ההתאוששות עדיין נשענת על מדיניות מוניטרית מרחיבה. היציאה מהמשבר במרבית המדינות המפותחות מלווה באינפלציה".
"דיאודורנט לא עולה 17 שקל, תתעוררו"
במהלך הדיון התנהל ויכוח סוער בין השרים על רפורמת התמרוקים. שר הבריאות, ניצן הורוביץ, התנגד להצעת האוצר להוריד את הרגולציה על יבוא תמרוקים בישראל. אנשי האוצר טענו כי הורדת הרגולציה תוריד את מחירי הדיאודורנטים למשל מ-17 ל-10 שקלים, בדומה לחו"ל.
3 צפייה בגלריה
"יש דברים יותר חשובים משמפו". שר הבריאות, ניצן הורוביץ, באולפן ynet
(צילום: קובי קואנקס)
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, התערבה ואמרו: "דיאודורנט לא עולה 17 שקל. הוא עולה הרבה יותר. 30 שקל. איזה 17? תתעוררו". השרים המשיכו להתווכח ביניהם כמה דיאודורנט עולה.
רה"מ בנט תמך בהשארת התמרוקים ברפורמה. שרת הפנים איילת שקד פנתה לבנט ואמרה לו: "ראש הממשלה, הפקידים של משרד הבריאות מונעים את זה שנים". ניצן הורוביץ הגיב: "עם כל הכבוד, יש דברים יותר חשובים משמפו. מיטות אשפוז, בריאות הנפש, תקנים, מתמחים". השרים תקפו את הורוביץ בחזרה ואמרו לו שאין קשר בין הדברים. המטרה היא לשלם פחות על מוצרים שכולם משתמשים בהם. אולם, הורוביץ לא השתכנע: "אז לי יש דברים שחשובים לי, ועם כל הכבוד לקרם גוף שלכם זה לא הדבר הכי דחוף בתקציב".
בוטל הפטור מרכש גומלין לפרויקט המטרו
עוד סוכם במסגרת הדיונים על ביטול הפטור מרכש גומלין לפרויקט המטרו, כפי שקבע תקציב המדינה המקורי ונחשף ב-ynet.
באוצר ביקשו לבטל את חובת רכש הגומלין, שלפי הערכת התאחדות התעשיינים תכניס לכלכלה המקומית בין 22 ל-33 מיליארד שקל, בנימוק שזו תייקר את הפרויקט ותעכב אותו.
היום, בעקבות דרישת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, הסכימו שר האוצר ליברמן ומנכ"ל משרדו, רם בלניקוב, על ביטול הפטור לפרויקט שצפוי לעלות למדינה יותר מ-150 מיליארד שקל.
מנתוני הרשפ"ת (הרשות לפיתוח תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשייה), בשנת 2020 נהנו 961 חברות ישראליות מכספי רכש גומלין, מתוכן, 356 מהחברות הישראליות זכו לראשונה לשיתופי פעולה עם ספקי חוץ המחויבים ברכש גומלין. 243 חברות קטנות ובינוניות מכרו לספקים חיצוניים בסך כולל של כ-954 מיליון דולר. 81 מפעלים המצויים בפריפריה נהנו מרכש גומלין בסך כולל של כ-550 מיליון דולר.
מהלך הדיון שצפוי להימשך עוד שעות ארוכות כאמור ידוע מראש: השרים דורשים תוספות תקציביות של 12-14 מיליארד שקל בשנה, מותחים ביקורת על סעיפים שונים, אבל בסופו של דבר התקציב חייב להיות מאושר בממשלה. בתחילה תוכנן להמשיך את דיוני התקציב ביום חמישי, אבל שר האוצר, אביגדור ליברמן, התעקש שהתקציב יאושר על ידי הממשלה עד מחרתיים כדי שלא לאבד את המומנטום.
השרים עצמם יודעים: אם התקציב - המוגש לאישור הממשלה לאחר שנתיים ו-8 חודשים שבהן לא אישרו הממשלות הקודמות תקציב שנתי רגיל - לא יאושר, הם יכולים להתחיל ולארוז את תיקיהם. מאחר שאף אחד ואחת עוד לא הספיקו לממש את האג'נדה הפוליטית, הכלכלית, החברתית ועוד, הם לא ימהר לוותרו על הסקודה סופרב שקיבלו ממינהל הרכב הממשלתי.
השתתפו בהכנת הכתבה: הדר גיל-עד ואודי עציון
פורסם לראשונה: 13:50, 01.08.21
