חייב יכול להגיש הצעה להסדר חוב בכל שלב של הליך חדלות הפירעון – כך הדגיש לאחרונה שופט העליון דוד מינץ. בכך הוא שינה את החלטות קודמיו בבתי המשפט השלום והמחוזי, שקבעו שאין לאשר הסדר שאליו הגיעו חייבים עם נושיהם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי.
ביוני 2020 אז קיבלו המערערים, בני זוג לשעבר, צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. כשנה וחצי לאחר מכן נקבעה להם תוכנית שיקום שלפיה ב-42 חודשים הם ישלמו לקופת הנשייה סכום מסוים, ובנוסף ימומשו נכסים לא מוגנים שבבעלותם.
אחרי כשנתיים הגישו בני הזוג, שבינתיים נפרדו וחתמו על הסכם גירושין, בקשה לבית משפט השלום בתל אביב לאישור תוכנית פירעון חלופית שנטען כי זכתה להסכמתם של הנאמנת ו-97% מכלל נושיהם. על פי ההצעה, 320 אלף שקל שהתקבלו מאבי החייב ישולמו לקופת הנשייה ובכך יסתיים הליך חדלות הפירעון.
בית משפט השלום דחה את הבקשה בנימוק ש"מקום בו מוגשת בקשה לאישור הסדר חוב לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי, אין די בהסכמת הנושים כדי להביא לקבלת ההסדר". בני הזוג לשעבר ערערו למחוזי אלא שגם שם נתקלו בסירוב, בנימוק שהחוק אינו מאפשר לחייב להגיש הצעה להסדר נושים אחרי שאושרה לו תכנית פירעון והוא קיבל צו שיקום.
בערעור לעליון הם טענו שמסקנת המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם לשון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ועם דברי ההסבר לחוק. לדבריהם ההצעה להסדר מטעמם זכתה להסכמת הנאמנת, ובמידה שהיא לא תאושר - הדבר יוביל לפגיעה בנושים.
עו"ד רוית בירןברקע הדיון ניצבה הוראת סעיף 185(א) לחוק, שלפיה "אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב". השופט מינץ פסק שהלכה למעשה הסעיף אינו מגביל חייבים מלהגיע להסדר חוב גם בשלבים המאוחרים לצו פתיחת הליכים, כמו צו שיקום כלכלי.
"עיון בהוראות סעיפים אלו מלמד כי אין כל הגבלה בדבר השלב שבו החייב יכול להגיש הצעת הסדר", כתב. "בין אם טרם ניתן צו שיקום כלכלי לאחר מתן צו לפתיחת ההליכים, ובין אם הצו ניתן זה מכבר".
הוא הדגיש כי תפיסה זו באה לידי ביטוי עוד בדברי ההסבר להצעת החוק, שם נכתב: "מוצע להבהיר כי התנהלותם של הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד אינה מונעת מהיחיד את האפשרות לנסות ולגבש הסדר חוב עם נושיו בכל שלב של ההליכים". הוא הוסיף כי "לשון החוק ברורה אפוא. החוק אינו מצביע על הגבלה, ואין סיבה להוסיף כבילה מקום בו היא לא קיימת. בכך ניתן לסיים את הדיון".
ואולם, למעלה מן הצורך הובהר שלשיטתו, חסימת האפשרות לקדם הסדר המבטא את רצון החייב והנושים בכל שלב של ההליך – גם אחרי שניתן צו לשיקום כלכלי – עומדת בסתירה חזיתית לתכליות החוק. בהסכמת יתר חברי המותב, השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, הורה השופט מינץ על החזרת התיק לבית משפט השלום על מנת שיבחן את הבקשה בראי קביעה זו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד אודי קליפי
• ב"כ המערערת: עו"ד דיאנה זפרני
• ב"כ הממונה על חדל"פ: עו"ד חיים זקס
• הנאמנת: עו"ד אמירה נהיר
• עו"ד רוית בירן עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
