שירות התעסוקה ורשות האכיפה והגבייה במיזם משותף עם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, יצאו בשנת 2022 בפרויקט שתכליתו השבה לעבודה של תובעי הבטחת הכנסה חייבים תוך הסדרת חובם. מטרת המיזם לאפשר את שיקומם התעסוקתי של דורשי העבודה החייבים ולהבטיח השבה של חובותיהם לנושים בהתאם ליכולת ההחזר לאחר השתלבותם מחדש במעגל העבודה. מהנתונים עולה כי כשליש מהמשתתפים בו (כ-600 חייבים) כבר הסדירו את חובותיהם וחזרו לעבודה.
חייהם של רבים מן החייבים בהוצאה לפועל מלאי אתגרים המקשים עליהם הן בפריסת החובות והן בחזרה למציאות חיים-כלכלית מאוזנת. זאת, נוכח העובדה שרבים מהם מתמודדים בו זמנית עם מספר תיקי חוב, ובנוסף מוטלים עליהם ועל הכנסותיהם האפשריות הגבלות ועיקולים המקשים עליהם להתנהל במסגרת עבודה מסודרת. כתוצאה מכך, לא מעט מהם נמנעים מחזרה לעבודה וחרף זאת נשענים על קצבאות סוציאליות. למעשה, החוב מהווה חסם משמעותי בפני חזרה לעבודה, כי בשל ההגבלות אין לחייב תמריץ לשוב לעבודה שעה שהוא יודע שהכנסותיו ינוכו אוטומטית לטובת השבת החוב. ואכן, כשליש מבין תובעי הבטחת ההכנסה הרשומים בשירות התעסוקה, שהם דורשי העבודה המתמודדים עם החסמים היותר משמעותיים בפני חזרה לעבודה, הם חייבים בהוצאה לפועל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"חובות מהווים חסם לתעסוקה"
הרציונל לפיו פועל המיזם הוא לפעול לסייע לדורשי עבודה שדיווחו על חובות כחסם בפני חזרה לעבודה במסגרת תהליך השיקום התעסוקתי שלו. במהלך 2022 כ-2,500 דורשי עבודה, שהם תובעי הבטחת הכנסה, דיווחו על חובות כחסם בפני חזרה לעבודה ועבורם הוצע תהליך של הסדרת חוב בכפוף לשיקום תעסוקתי. כ-1,800 החלו בתהליך של הסדרת חוב ושיקום תעסוקתי. יצוין שסך חובותיהם המשותפים של המשתפים עומד על כ-870 מיליון שקל, ובממוצע כל אחד מהם חייב כ-500 אלף שקל המורכבים משישה תיקי חוב שונים.
מהנתונים עולה כי עד כה, כשליש מבין כ-1,800 דורשי העבודה שהחלו בתהליך השיקום התעסוקתי והסדרת החוב, כבר נקלטו בעבודה. מדובר בהישג לא מבוטל מאחר שמדובר באנשים שהיו נתונים בעומק אבטלה; הם שהו בממוצע כ-18 חודשים מחוץ למעגל העבודה בארבע השנים שחלפו ומרביתם תובעי הבטחת הכנסה. כמו כן, עבור יותר ממחצית תיק החוב הראשון בהוצאה לפועל נפתח לפני יותר מעשר שנים - משמעות הדבר היא שככל הנראה, חובותיהם לא היו מושבים מעולם.
כיצד זה עובד? מדובר בתהליך שתחילתו בפניית שירות התעסוקה לדורש העבודה החייב ומציע לו סיוע בטיפול בחובותיו על מנת לשוב לחיים עצמאיים. לאחר מכן, השירות מפגיש אותו עם רשות האכיפה והגבייה, שם מציגים לחייב את כל האפשרויות העומדות בפניו על פי חוק, מסייעים לו בפריסה של חובות המרכז לגביית קנסות ברשות, פונים לנושה או בא כוחו בתיק לבקש הסדר פריסה ומצמצמים את הבירוקרטיה שחייבים רבים מתקשים עמה. במידת הצורך מופנה דורש העבודה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים על מנת לקבל ייצוג משפטי לצורך הסדרת החובות. במקביל, שירות התעסוקה מסייע לו במסגרת תכנית "מעגלי תעסוקה" לשוב לשוק העבודה ע"י שיפור מיומנויות, ייעוץ קריירה, קורסים ועוד - עד להשמה בעבודה.
מנהל רשות האכיפה הגבייה, אורי ולרשטיין: "אנו רואים חשיבות רבה מאוד לסייע לחייבות וחייבים להשתלב במעגלי התעסוקה. אנו מודעים לכך שחובות מהווים חסם משמעותי בחזרה לעבודה, בין מצד מעסיקים ובין בשל חשש מצד החייבים והמטרה היא להביא לשילובם של חייבים בעבודה ובצמיחה, לצד יצירת הסדרים אישיים לכל אחת ואחד מהם להחזר חובותיהם".
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "כשלדורש עבודה יש מוטיבציה, אין חסם שאי אפשר להסיר, אך גם כשאין מוטיבציה אנחנו לא אומרים נואש וחותרים להפיח אותה. זה הרציונל של כל עבודת שירות התעסוקה, מול כל דורש עבודה, ובוודאי מול דורשי עבודה מרובי חסמים. זה מה שמנחה אותנו במיזם. רציונל שהוכיח את עצמו גם הפעם עם הסדרת חובות שהיקפם הכולל מתקרב למיליארד שקל והחזרתם לחיים של כ-600 דורשי עבודה שהכל סגר עליהם".
מנהלת מחוז תל אביב ברשות האכיפה והגבייה, סיגל בן חור, הממונה על הפרויקט מטעם הרשות: "אנו רואים חשיבות רבה לשיתוף הפעולה של שלושה גורמים ממשלתיים המשלבים ידיים לטובת החייב דורש העבודה, כחלק משיקומו הכלכלי והתעסוקתי".
מנהלת התחום האזרחי בסיוע המשפטי, במשרד המשפטים עו"ד מרב שיבק: "חובות מהווים חסם לתעסוקה, אך תעסוקה היא אמצעי קריטי להשבת חובות. את הקשר הגורדי הזה בא שיתוף הפעולה הזה לפתור. הסיוע המשפטי מעמיד לדורש עבודה המשתתף בפרויקט ועומד בתנאי הזכאות, עורך דין המייצג אותו בהליכים להסדרת החובות שתאפשר לו להשתלב מחדש במעגל העבודה. ההשתלבות בעבודה מאפשרת לדורש העבודה להחזיר חובות ומעניקה לו אופק ותקווה ליציאה ממעגל החובות והעוני".
