בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי רשת הדיור המוגן "בית בלב" לא יכולה להתנגד לצוואה שבמסגרתה הורישה דיירת ערירית ואמידה את נכסיה בשווי מיליוני שקלים למנהל הסניף של הרשת בעיר. השופט נפתלי שילה אמנם הסכים של"בית בלב" יש אינטרס להצטרך להליך כדי להגן על דייריה ועל המוניטין שלה, אולם קבע שהוא ממילא יתנהל באמצעות האפוטרופוס הכללי ומתנגדים אחרים לצוואה.
ב-2015 הרשת פיטרה את המנהל לאחר שגילתה שהקשישה מינתה אותו כמיופה כוח לענייניה וחתמה על צוואה שהפכה אותו ליורש היחידי של רכושה ששווה מיליוני שקלים. כעבור כמה שנים המנוחה נפטרה והמנהל ביקש לקיים את הצוואה לטובתו, אבל הרשת הגישה התנגדות וטענה שהצוואה פסולה מאחר שנערכה תחת השפעה לא הוגנת על המנוחה ותוך מעורבות פסולה מצד המנהל לשעבר.
המנהל, בתגובה, ביקש לסלק את ההתנגדות על הסף. טענתו המרכזית הייתה שהרשת לא רשאית לנהל הליך כזה לפי החוק, מאחר שהיא לא יורשת על פי דין או על פי צוואה אחרת, כך שאין לה שום אינטרס בעיזבון והיא לא תירש דבר גם אם ההתנגדות תתקבל.
אלא שבית המשפט למשפחה דחה את בקשתו. בהחלטה נקבע שממילא אין שום משמעות לדחיית ההתנגדות מאחר שהאפוטרופוס הכללי הודיע על הצטרפותו להליך בשל האינטרס הציבורי שיש בו. כלומר, גם אם הבקשה הייתה מתקבלת - ההליך היה ממשיך להתנהל מול האפוטרופוס.
עו"ד גיא אבידןמעבר לכך ולגופו של עניין נקבע כי לפי החוק כל מי ש"מעוניין בדבר" רשאי להתנגד לצוואה. בתחילה הפסיקה פירשה שהכוונה היא רק למי שעשוי לרשת את העיזבון אם ההתנגדות תתקבל (כמו יורשים על פי דין), אבל בהמשך קשת האנשים הורחבה ונקבע שגם מי שיש לו אינטרס עקיף רשאי להתנגד. במקרה הנוכחי, ל"בית בלב" יש אינטרס כזה שכן המטרה של ההתנגדות היא להגן על דייריה ולמנוע ניצול שלהם ופגיעה במוניטין שלה.
המנהל לא השלים עם ההחלטה ובקשתו לערער עליה התקבלה לאחרונה. שופט המחוזי בתל אביב נפתלי שילה קבע כי בנסיבות חריגות בהחלט אפשר להרחיב את מעגל ה"מעוניינים" כדי למנוע נוכלויות ורמאויות. אבל במקרה הנוכחי אין צורך לבחון זאת כלל לנוכח המעורבות של האפוטרופוס הכללי והעובדה שבהמשך הצטרפו ארבעה מתנגדים נוספים שהיו הזוכים בצוואות קודמות שערכה המנוחה.
"לו לא היו מתנגדים אחרים לצוואה, ניתן היה בהחלט לשקול בחיוב את צירופה על מנת שניתן יהיה לברר האם הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה, שהרי חובתו של בית המשפט לדאוג כי רצונו האמיתי של המנוח ימומש ו'הלקוח' המרכזי שלו הוא המצווה", כתב.
במקרה הנוכחי, הבהיר השופט, מאחר שיש מי שינהל את ההתנגדות וידאג שבית המשפט יברר מה היה רצונה האמיתי של המנוחה, אין סיבה שהרשת תיקח בה חלק. בהקשר הזה הוא הוסיף כי את המידע שיש לרשת אפשר יהיה לחשוף גם אם לא תהיה מעורבת כצד באמצעות זימון נציגיה לעדות וקבלת מסמכים שיוגשו כראיות.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש (מערער): עו"ד שרון ליכט פטרן ועו"ד רעות דניאל
• ב"כ בית בלב: עו"ד גלית בונה
• ב"כ האפוטרופוס הכללי: עו"ד בת אל צידון
• ב"כ המתנגדים הנוספים: עו"ד אייל בן יהודה באום
• עו"ד גיא אבידן עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
