בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד קיבל לאחרונה עתירה שהוגשה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומושב שילת, שעסקה במגרש של 2,500 מ"ר שמיועד להקמת שטח מסחרי בסמוך לתחנת דלק קיימת. אף שהמגרש אינו חלק מהמושב, נמנעת רמ"י מלשווק אותו לציבור מתוך כוונה לשקול את בקשת שילת לקבל את השטח בפטור ממכרז. השופט צבי דותן קבע שאין בסיס לפטור ממכרז במקרה זה והורה לרמ"י להוציא את המגרש למכירה.
תוכנית מפורטת מ-1986 חלה על שטח של 4,000 מ"ר במושב שילת ומטרתה לייעד את המגרש להקמת תחנת דלק. השטח חולק למגרש א', בגודל של 1,500 מ"ר, שלגביו חתם המושב ב-1991 חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל למטרת תחנת דלק; ומגרש ב', בגודל של 2,500 מ"ר, שלגביו חתם המושב ב-1994 חוזה פיתוח עם רמ"י, למטרת שטח מסחרי לתחנת דלק.
תקופת הפיתוח הסתיימה, לפי חוזה הפיתוח, ב-1995 מבלי שבוצעו העבודות, ובאותה שנה ביטלה רמ"י את העסקה מול המושב. בשנים שלאחר מכן פנתה רמ"י למושב על מנת שיפנה מבנים שהוקמו בשטח ללא היתר.
העותרים הם בעלי זכויות בחלקה שנמצאת בסמוך לתחנת הדלק. באמצעות עו"ד עמיר דרורי הם טענו כי בחלוף 30 שנה מאז הוצע מגרש ב' למושב בפטור ממכרז, חייבת רמ"י מכח האינטרס הציבורי להסדיר את השימוש במגרש למטרת שטח מסחרי לתחנת דלק. לדבריהם, חלה על רמ"י החובה לשווק את המגרש לאלתר בדרך של מכרז, הואיל וזהו נכס של הציבור, ועליה לממש את הזכויות הממוניות שניתן להפיק ממנו לטובת כל הציבור.
רמ"י, שיוצגה על ידי עו"ד שרון לייב פלג, טענה בין היתר כי לא ניתן לשווק את המגרש במכרז במצבו הנוכחי. לדבריה לא נפל פגם בשיקול דעתה שלא לפרסם מכרז בשלב זה, והיא רשאית לשקול אם ניתן להיעתר לבקשת המושב להקצות לו את המגרש בפטור ממכרז. לשיטתה הפטור ממכרז נובע מקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל.
המושב, שיוצג על ידי עו"ד שי רוה, טען כי המגרש כבר הוקצה לו בעבר ולכל אורך הדרך נשמרה זכותו של המושב לשוב ולהתקשר בחוזה לרכישת המגרש בפטור ממכרז.
השופט צבי דותן הבהיר כי החזקה המשפטית היא שחלה על רמ"י חובת מכרז, והנטל להצדיק התקשרות ללא מכרז מוטל על רמ"י. ואולם, אין בכתב ההגנה של רמ"י כל אמירה או פירוט מדוע ומכח איזו תקנה מתקנות הפטור, קיים, לשיטתה, פטור ממכרז, במקרה זה. גם בדיון היא לא ידעה לומר מכח מה היא טוענת לפטור.
השופט הוסיף כי התקנה היחידה שעשויה להיות רלוונטית, המעניקה פטור ממכרז במקרה של התקשרות בעסקה עם מי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין, אינה חלה במקרה זה. הוא ציין שהמגרש איינו חלק מ"המשבצת" של המושב וגם לא חלה על המושב החלופה שנוגעת ל"מי שהיה צד לחוזה פיתוח" שכן זה בוטל לפני עשרות שנים.
בפסק הדין הודגש כי הדין הקובע את חובת המכרז, והפטורים ממכרז, הוא חוק חובת המכרזים ותקנות חובת המכרזים, ולא החלטות מועצת מקרקעי ישראל. בסיכומו של דבר התקבלה העתירה ונקבע כי על רמ"י לפרסם מכרז למכירת הזכויות במגרש. רמ"י והמושב חויבו כל אחד בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד עמיר דרורי
• ב"כ רמ"י: עו"ד שרון לייב פלג
• ב"כ המושב: עו"ד שי רוה
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
