בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה של צעיר ערבי חסר מעמד בארץ לקבל אזרחות ישראלית. השופטת מיכל אגמון-גונן דחתה את טענת משרד הפנים שלפיה על הבן להוכיח תחילה באמצעות בדיקת אבהות שהוא בנו של אזרח ישראלי שהיה נשוי בעבר לאימו הפלסטינית.
ההורים התחתנו ב-2002 ולאחר כשנה נולד הבן בבית החולים איכילוב. כעבור כמה שנים הורשע האב בהתעללות בבנו ונידון למאסר ממושך. בינתיים האישה התגרשה ממנו והכירה גבר אחר. אלא שבגלל תקלה הבן מעולם לא נרשם כבנו של אביו, ונותר חסר מעמד בישראל. הוא טען שהיעדר האזרחות מקשה עליו, ובין השאר הוא לא זכאי לביטוח רפואי ונבצר ממנו להתגייס לצה"ל.
לפני כשנתיים הוא פנה עם אימו לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים בבקשה להעניק לו אזרחות. הרשות בתגובה התנתה את הטיפול בבקשה בהמצאת פסק דין הצהרתי מבית המשפט למשפחה שיאשר את הקשר הביולוגי. טענת הבן, שאין היגיון בדרישה שיצור קשר עם אביו המתעלל אחרי 20 שנות נטישה, נפלה על אוזניים ערלות. משכך הוא פנה בינואר אשתקד לבית המשפט.
לדבריו, החלטת משרד הפנים לקתה בחוסר סבירות והגינות קיצונית, שכן הוא המציא לה מסמכים רבים המאמתים שהוא בן של ישראלי, כמו תעודת נישואין של הוריו. לדבריו ההחלטה גוזרת עליו להישאר חסר מעמד, בלי מקום בעולם שבו שהייתו תהיה חוקית, תוך שהוא חשוף לשלילת החירות, מעצר וגירוש. רשות האוכלוסין, מנגד, עמדה על דרישתה להוכחת קשר הורות באמצעות בדיקה גנטית.
אבל גם השופטת אגמון-גונן מצאה את הדרישה כחסרת הגינות. לדבריה, הרשות בחרה להתעלם ממסמכים רבים המאששים את גרסת הבן באופן שמייתר את עריכת בדיקת הרקמות. כך למשל, הצעיר ואימו הציגו הודעה מזמן אמת מבית החולים איכילוב, שלפיה הוא נולד לאביו הישראלי. יתרה מכך, הוצגו תעודות הנישואין והגירושין של ההורים, וכן פסק דין של בית הדין השרעי שחייב את האב לשלם מזונות לצעיר ואימו.
בפסק הדין צוין כי בעת שהעותר היה בן 5 פנה האב לרשות האוכלוסין על מנת לרשום אותו כבנו. אמנם גם אז ביקשה הרשות בדיקת אבהות כתנאי לרישום, אלא שלדברי השופטת מדובר בראיה המחזקת את גרסת העותרים שכן היא מצטרפת ליתר הראיות המלמדות על קשר ההורות.
"מקרה זה הוא מקרה קשה, ייחודי ומורכב, של בחור צעיר, שנולד בבית החולים איכילוב, שאביו המתעלל נטש אותו ונכלא, בחור צעיר שגדל בישראל והיה חלק ממערכת החינוך ששלה, וכן טופל במערכות הרווחה, ועד היום אין לו כל מעמד לא בארץ ולא בכל מקום אחר בעולם. אני סבורה כי בנסיבות מסוימות אלו, יש מקום להכיר בעותר כאזרח ישראלי", כתבה השופטת. היא החליטה שתוענק לו אזרחות באופן מיידי, וכי הרשות תישא בהוצאותיו בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד הגר שחטר ועו"ד עדי לוסטיגמן
• ב"כ המשיבה: עו"ד עמיקם אשל מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
• עו"ד אליהו עטר עוסק באזרחויות ואשרות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
