בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום (שלישי) הגשת תביעה ייצוגית נגד חברת ג'יטי גטאקסי סרוויסס ישראל המפעילה את היישומן Gett. התובעת ביקשה לתבוע בשם כל מי שהזמין נסיעה במונית באמצעות אפליקציית Gett וששילם עבורה סכום גבוה מכפי שהופיע במונה הרץ עקב עיגול הסכום כלפי מעלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השופטת שושנה אלמגור קבעה כי "לא זו בלבד שהמשיבה (גט, ל.ד) לא תכנתה את היישומון כך שתישלל מהנהגים היכולת להזין לתוכו מחיר גבוה מהמצוין במונה, היא אפילו לא ניסתה לבדוק, באמצעים העומדים לרשותה, אם מדובר בטעויות אקראיות או בהתנהגות שיטתית. גם לאחר שקיבלה את ההתראה לפני הפתיחה בהליך וגם לאחר שנפתח. העלמת עין מהיקפה –זאת של התופעה היא, לכאורה, מדיניות מכוונת שבה המשיבה בוחרת".
החלטת בית המשפט ניתנה בהמשך לבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה בשנת 2020 חברה המשתמשת בישומון באמצעות עו"ד אורלי בן עמי.
גט כפרה באחריות לעיגול מעלה של סכומי הכסף המשולמים בעד הנסיעה במונית. לדעתה לא די בראיות שהוצגו בבקשה, הנסמכות על שלושה מקרים שקרו רק למבקשת מתוך המוני נסיעות. גט ציינה כי עשויים לקרות מקרים שבהם המחיר מעוגל בגלל טעות בהקלדה או בהסכמת הנוסע, שחפץ למשל לתת לנהג תשר. אך מזה, היא סבורה, אין להסיק על מדיניות או על התנהגות שיטתית.
כך או אחרת, גט הוסיפה כי היא אינה יכולה ואינה מורשית לשלוט במונה או לפקח עליו. לכן היא אינה מסוגלת לדעת אם הסכום שנהג המונית רושם ביישומון בסוף הנסיעה נכון, לטענתה. עוד טענה כי בו ברגע שהנוסע מקבל ביישומון הודעה אוטומטית שבה מופיע אותו סכום, ובד-בבד נשלחת אליו גם קבלה בדואר האלקטרוני. מכך יש להסיק, לתפיסת גט, שהיא מעמידה לרשות הנוסע את כל הכלים לבדוק בזמן אמת את אמיתות החיוב.
בכלל, בעיני הנתבעת אין היא יותר ממתווכת בין המשתמשים בשירות ובין הנהגים, שכפופים לאסדרה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. היא אינה מעסיקתם של הנהגים, ואם נגרם נזק הם האחראים לו.
מנגד, טענה התובעת כי הפקעת המחירים מתאפשרת מפני שכרטיס האשראי מחויב בסכום שהקליד הנהג ביישומון. למעשה מי שגוָבה ומקבלת את התשלום העודף מהנוסע היא הנתבעת, לכן באחריותה לוודא כי הנהגים פועלים כדין, ולשם כך עליה להפעיל אמצעים של פיקוח ושל בקרה. לדוגמה, בסוף אחת הנסיעות גילתה התובעת כי כרטיס האשראי שלה חויב ב-45 שקל, 1.60 שקלים יותר מהסכום שצוין בחשבונית שהפיק הנהג מהמונה.
השופטת קבעה כי הנתבעת גט "יצרה, באמצעות היישומון, זיקה ישירה בינה כספקית שירות ובין הנוסעים במוניות שנהגיהן משתמשים ביישומון, והמבקשת בכללם. השליטה על היישומון, דרכי הפעלתו וחיוב הנוסע לפיו יוצרים את חובת הזהירות המושגית בין המשיבה כבעלת השליטה בו ובין הלקוח המשתמש בו, בהרשאתה".
עוד קבעה השופטת כי "בזמן שפיתחה את היישומון ובזמן השימוש בו היה עליה לצפות אי-התאמה אפשרית בין הסכום שבמונה לסכום שעליו ידווח הנהג, ולסכלהּ באמצעים טכנולוגיים. באין חוות דעת של מומחה או ראשית ראיה בנושא מטעם המשיבה, לא נוכחתי כי מניעת הפער אינה אפשרית. המשיבה (גט, ל.ד) לא הציגה ראיה לנוהל סדור לבירור מקרים של הפקעת מחירים בידי הנהגים ואכיפה של קיום הדין".
