"בסוף, השורה התחתונה והמצערת היא שהציבור הישראלי לא בוחר על נושאים כלכליים. אנחנו מצביעים על אג'נדה לאומית, יהודית ודמוקרטית - לא חברתית-כלכלית". כך אמרה אתמול (שלישי) בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio ד"ר גייל טלשיר, חוקרת בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, רגע לפני פרסום תוצאות המדגמים, ותחילת ספירת קולות האמת בבחירות שהתקיימו אתמול בפעם החמישית בתוך שנתיים בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העובדה שמרבית הישראלים לא בוחרים במפלגה על סמך האג'נדה הכלכלית שלה, עומדת לכאורה בסתירה לעליות המחירים וליוקר המחיה שמשתוללים בשנים האחרונות בישראל ופעמים רבות גם תופסים את הכותרות ואת תשומת הלב הציבורית. "יש לנו סקר בחירות עצום וכששואלים אנשים מה הכי חשוב להם שהבחירות יעשו, הם עונים (להתמודד עם - ר"כ) 'יוקר המחייה'. אבל זה לא הנושא שעליו הם מצביעים", טוענת ד"ר טלשיר.
1 צפייה בגלריה
"אג'נדה חברתית" לעומת ימין כלכלי. מדוע הציבור הישראלי לא מצביע על הכלכלה?
(צילום: אבי מועלם, קובי קואנקס)
לדבריה, "אזרחים שיש להם תפיסה על ישראל כל הזמן במאבק: פעם ימין-שמאל היה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, עכשיו זה על הממשק בין מדינה יהודית לדמוקרטית. זה הקרב הגדול שעליו אנחנו מצביעים. נושאי כלכלה וסביבה לא עולים בקלפיות פעם אחר פעם.
"אם למשל ניקח את המחאה של 2011, שהייתה הכי קרובה ללהיות מחאה כלכלית-חברתית, אחת הביקורות הגדולות היא שהיא התחילה כמחאה נגד הדיור ויוקר המחיה אבל בשטח המפגינים היו בשתי קבוצות כמעט הפוכות: חלק דיברו על שוק חופשי, על תחרות ועל חיסול המונופולים וכו', והחצי השני דיבר על מדינת רווחה ועל שירותים חברתיים יותר נרחבים.
"גם מפלגה כמו ש"ס, שנתפסת כחברתית, כשאתה הולך עם הליכוד אתה הולך עם אג'נדה שהיא ניאו-ליברלית ולא כזו שנותנת צד לחלשים", הוסיפה טלשיר.
יחד עם זאת, יש מפלגות שכן חרטו על דגלן במערכת הבחירות האחרונה אג'נדה כלכלית ליברלית, בראשן מפלגת ישראל ביתנו. "אני חושבת שהפעם יילכו לליברמן קולות שפעם לא היה סיכוי שהיו הולכים אליו", אמרה טלשיר והוסיפה: "אבל מפלגת העבודה ישבה באותה קואליציה לא פחות (מישראל ביתנו - ר"כ). אם מסתכלים על הסקרים, רוב הציבור הישראלי - גם אם הוא מצביע ימין - בעד חינוך ציבורי, רווחה ציבורית ובריאות ציבורית".
עוד אמרה ד"ר טלשיר, כי "הנושאים החברתיים-כלכליים טובים לגייס את האוכלוסייה שיוקר המחיה מעיק עליה, אבל מצד שני זו לא הזירה שבה פועלת המערכת הכלכלית בישראל ולכן יש פה דיסוננס גדול. צריך לחדד עמדות חברתיות-כלכליות כדי שאנשים יבינו מה זה אומר - אתה לא יכול להיות גם וגם וגם".
