הפגיעה הכלכלית במשק בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה בגין היעדרות עובדים היתה שווה ל- כ-2.3 מיליארד שקל בכל שבוע, שהם שווי ערך ל-6% מהתוצר השבועי. כך עולה מניתוח של מחלקת המחקר של בנק ישראל. בבנק ישראל מניחים ירידה מסוימת בפגיעה מהשבוע הרביעי בשל פתיחה חלקית של מערכת החינוך - אבל גם אם מניחים ירידה כזו, הפגיעה הכלכלית במשק בחמשת השבועות הראשונים של המלחמה הגיעה לפי הניתוח הזה לכעשרה מיליארד שקל.
החישוב של בנק ישראל מתבסס על התחשיב הבא: היעדרות העובדים בשל הסגירה המלאה של מוסדות החינוך - 1.25 מיליארד שקל, היעדרות בשל פינוי תושבי קווי העימות בדרום ובצפון - 0.6 מיליארד שקל, ובשל הגיוס נרחב של אנשי מילואים - 0.5 מיליארד שקל. הסכום מתקבל לאחר קיזוז כפילויות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התחשיב מנתח עלות כלכלית לא במונחי תוצר אלא במונחי עלות העבודה. אובדן התוצר גדול בהרבה. הניתוח מניח שהעלות שווה לשכר ועוד 20% עלויות שכר. הונחו עלויות נמוכות בשל הגיל הצעיר יחסית של העובדים הנעדרים מעבודתם. הניתוח אינו כולל את עלות העובדים הרבים שהוצאו לחל"ת וכן אינו כולל את הפגיעה במשק בשל היעדרות עובדים פלסטינים ועובדים זרים.
הפגיעה בתוצר בשל מערכת החינוך התבססה על ההנחה של 310 אלף הורים שנעדרים מעבודה בשל הצורך להיות עם הילידים בבית ויעילות מופחתת של 210 אלף נוספים. החישוב אינו כולל משקי בית שבהם יש ממילא הורה שאינו עובד, משקי בית שבהם יש הורה שיכול לעבוד מהבית וכן כאלה שיש בהם אח מבוגר יותר שיכול להשגיח על הילדים. כן הונחה כמות של משפחות שבהן נמצא פתרון אחר דוגמת אחד הסבים והונח שההורה שיישאר בבית יהיה בדרך כלל בעל המשכורת הנמוכה יותר. עוד מציינים בבנק ישראל שסביר שהפתיחה החלקית של מערכת החינוך צמצמה בינתיים את העלות.
חישוב הפגיעה הכלכלית בשל גיוס המילואים התבסס על הנחה שצה"ל לא גייס את מלוא 360 אלף אנשי המילואים שהממשלה אישרה לו ושחלקם עובדים מרחוק. לכן הובאו בחשבון כ-200 אלף עובדים מנוטרלים בשל המילואים. כן הונח ש-144 אלף עובדים נעדרים מעבודתם משום שפונו או התפנו מיישובי הדרום. הנזק כולל את מי שאינם יכולים לעבוד מרחוק וירידה של 50% ביעילות של מי שיכולים.
