בצל המחסור החמור בעובדים מיומנים בהייטק, רשות החדשנות הודיעה היום (א') על קול קורא חדש במסגרת מסלול קרן ההון האנושי שבו היא מציעה להעניק כ-30 מיליון דולר לגופים שיציעו מודלים שיביאו להגדלת היצע העובדים לתעשיית ההייטק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הקול הקורא מכוון בעיקר לחברות אבל גם לעמותות, בתקווה שאולי הן יצליחו להגות רעיונות חדשניים שעשויים לפתור את בעיית העובדים בארץ, שהיא אחת הבעיות המרכזיות ביותר כיום בתעשייה. ההצעות צריכות להתמקד בעיקר בהשמת ג'וניורים בתעשייה (כולל OJT), upskilling של עובדי הייטק לשעבר על מנת לאפשר שילובם מחדש בהייטק (לדוגמא בני גיל 45 ומעלה, נשים) והסבת אקדמאים למקצועות ההייטק.
בנוסף, ההצעות יכולות להתמקד באיתור, הכשרה והשמה של עובדים בהכשרה חוץ אקדמית למקצועות ההייטק, שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשייה ועובדים בפריפריה גאוגרפית וחברתית והתאגדויות של מעסיקים מתעשיית ההייטק בתוכניות להשמת ג'וניורים בתעשייה או לשם הרחבת הידע של עובדים קיימים בטכנולוגיות מתקדמות בתחומי ידע חסרים, כגון: Semiconductors & VLSI, Bio- Convergence, Quantum ,AI, אקלים.
עוד יכולות ההצעות להתמקד בפתרון לאיתור והשמה של הון אנושי מחו"ל, שכולל עולים, זכאי חוק השבות, ישראלים חוזרים ומומחים זרים. זאת בהמשך לפרסום המהלך של שרת המדע והחדשנות, אורית פרקש-הכהן, שהנחתה לאחרונה את רשות המיסים לקדם הבאת עובדים מחו"ל לתעשייה הישראלית.
אניה אלדן, סמנכ"לית ואחראית על תחום ההזנק וההון האנושי ברשות לחדשנות, אמרה ל-ynet כי הדגש בקול הקורא הוא לשלב את התעשייה בארץ בכל נושא ההכשרות של העובדים. "הקול הקורא פתוח גם לעמותות וגם למעסיקים, אבל הכי חשוב לנו לערב את התעשייה בנושא, כי החברות בישראל מתעסקות בהכשרת עובדים מעט מאוד בהשוואה למדינות אחרות. המטרה שלנו היא לא להחליף את השוק הפרטי, אלא לעודד חדשנות ויצירתיות בתחום ההכשרות אצל החברות עצמן, שיבצעו את ההכשרות בעצמן, כי הן נמצאות בשטח ויודעות הכי טוב מה הן צריכות".
אניה אלדןצילום: חנה טייבלדבריה, הקול הקורא הנוכחי נועד להביא פתרונות משני היבטים: "מצד אחד, שהחברות יפתחו פלטפורמות מבוססות AI (אינטיליגנציה מלאכותית) שיעשו את החיבור בין מה שהחברות צריכות לבין האנשים שמחפשים עבודה וההכשרות שצריך לעשות, ומצד שני, שהחברות יקימו בעצמן או בשיתוף פעולה עם עמותות שעוסקות בעניין מערכי הכשרות 'קלאסיים', שיפעלו בתוך החברות".
עוד אומרת אלדן כי מבצעי קול קורא קודמים שהוציאה הרשות יצרו שיתופי פעולה מעניינים בין חברות עסקיות לעמותות בכל הקשור להכשרת עובדים, ומעבר לזה ההצלחה הגדולה מבחינת רשות החדשנות הייתה שחברות רבות יותר החלו לעשות הכשרות בעצמן בלי לבקש כסף מהמדינה.
"צריך לזכור שמשהו השתנה בהייטק הישראלי - במקום שחברות ימכרו את עצמן, הן מעדיפות להמשיך לצמוח, מה שיוצר עוד משרות ועוד מקצועות שהציבור הישראלי יכול להיכנס אליהם. החשש הוא שחברות יחפשו יותר ויותר עובדים בחו"ל ויוותרו על שוק העובדים בארץ, ולכן יש פה דחיפות מאוד גדולה כי מדובר בהזדמנות היסטורית של ישראל שחשוב מאוד לא לפספס אותה", אומרת אלדן.
במסלול שמציעה רשות החדשנות יינתנו שני סוגי מענקים:
- לתקציב מבוקש של עד מיליון שקל - הרשות תשתתף בשיעור של עד 70% מהתקציב המאושר.
- לתקציב מבוקש של 1-15 מיליון שקל - הרשות תשתתף בעד 50% מהתקציב המאושר ובמקרים חריגים עד 70% מהתקציב המאושר.
מסלול ההטבה יפעל לתמוך בפרויקטים מסוגים שונים (בתחום פיתוח הון אנושי - כגון הכשרה, התמחות, השמה, שדרוג, איתור פוטנציאל ועוד) על-ידי הגדרת האתגרים ולא הפתרונות, ובחינת הצעות שיעלו "Bottom-up" מהשטח אל מול אמות מידה אחידות, כגון תוספתיות של כוח אדם מיומן לתעשייה בשכר גבוה, מידת החדשנות של התוכנית המוצעת, היבטי עלות/תועלת, יכולת לגייס שותפים ולהביא את התוכנית ל-SCALE ועוד.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההייטק הישראלי הפגין עמידות גבוהה למשבר הקורונה הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. יתרה מכך, בשנה האחרונה גיוסי ההון בתעשיית ההייטק שברו שיאים והצורך בגיוס עובדים מיומנים גדל משמעותית, מה שהעצים את תופעת המחסור הכרוני של עובדים בתעשייה. נוסף על כך, צמיחה מהירה של מספר רב של חברות העלה דרמטית את הצורך בהון אנושי טכנולוגי ועסקי. המחסור בכוח אדם הוא האתגר המשמעותי ביותר להמשך הצמיחה המהירה של תעשיית ההייטק בישראל ולשמירה על מובילות ותחרותיות בינלאומית. אנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף פעולה עם התעשייה ליצירת פתרונות חדשניים שיועילו וייטיבו את מצבה".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "אני מברכת את רשות החדשנות על פרסום קול קורא חשוב זה שיתמקד בבעיית ההון האנושי וכוח האדם החריפה שמתקיימת בתעשיית ההייטק בישראל, שהוא אתגר לאומי לכלכלת ישראל כולה. תוכנית חשובה זו תקדם בחודשים הקרובים מענים דחופים לבעיית הג'וניורים בתעשייה, תמריצים להכשרות מקצועיות לתחומי ההייטק על גווניהם ושילוב אקדמאים, מועסקים מהפריפריה, מבוגרים ואוכלוסיות נוספות המיוצגות בחסר היום בענף ההייטק.
"זהו צעד נכון וחשוב לטיפול באתגר אסטרטגי זה בטווח הקרוב של החודשים הקרובים - והוא מצטרף לשורה של צעדים שכבר התנענו כממשלה: תכנית חומש לשילוב המגזר הערבי בענף ההייטק, אשר תוקצבה בתקציב האחרון שעבר בממשלה: תכנית חינוכית לאומית ללימודי הייטק, שתטמיע לימודי הייטק כלימודי חובה באופן מדורג בבתי הספר, בחינה שמתקיימת בימים אלה על ידי רשות המיסים לגיבוש תמריצי מס לעידוד הגעת הון אנושי להייטק מחו"ל לפרק זמן שייקבע, והסרת חסמים נוספים שיקלו על חברות הייטק ועל קליטתם של עובדים נדרשים בתעשייה. הטיפול באתגר זה מורכב, והוא דורש תכנית כוללת לטווח ארוך, בלי לוותר על צעדים מידיים, דוגמת קול קורא זה".
