"בעל מחסן בבית משותף לא זכאי לאותן תמורות שמקבלים בעלי דירות במסגרת תמ"א 38", כך קבע לאחרונה המפקח על המקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת, שדחה התנגדות של בעל מחסן בעיר לתמ"א בבניין. לצד זאת קיבל המפקח את דרישת בעל המחסן לקבל שכירות חודשית על הנכס במהלך ביצוע העבודות.
מדובר בבניין בן ארבע קומות ברחוב היבנר בפתח תקווה שבו שש דירות ומחסן. באפריל 2020 נחתם בין ששת בעלי הדירות לבין יזמית נדלן הסכם לביצוע עבודות תמ"א. בין היתר נקבע שרק שש הדירות יקבלו תוספת שטחים בדמות הוספת ממ"דים ומרפסות. בעל המחסן, שלא אהב את מידורו מהטבות הפרויקט, סירב לשתף פעולה.
בתביעה שהגישו נגדו בעלי הדירות הם טענו שמדובר בדייר סרבן שלמרות כל ההצעות שניתנו לו – כמו שיפוץ הנכס או רכישתו על ידי היזמית במחיר אטרקטיבי – מתעקש שלא לחתום על ההסכם. לטענתם, בשל סירובו העיקש מוצדק להסמיך את בא-כוחם לחתום בשמו על הסכם התמ"א, ובכך לקדם את הפרויקט.
בעל המחסן טען מנגד שסירובו מושתת על הפגיעה הקניינית שתיגרם לו אם ימומש הסכם התמ"א. לעמדתו, כשם שבעלי הדירות עתידים לקבל במסגרת הפרויקט תוספת שטח, כך גם לו מגיעות זכויות בנייה יחסיות בהתאם לגודלו של המחסן. בתוך כך הנתבע דרש שתשולם לו שכירות חודשית עבור המחסן במהלך ביצוע עבודות התמ"א.
המפקח פורת דחה את הטענה שלפיה הפרויקט המתוכנן מקפח את בעל המחסן. הוא הדגיש שאת הבחינה לפגיעה בשוויון יש לבצע תוך השוואה בין שווים, ולא בין מי שקיים שוני מהותי ביניהם. תוך ציטוט מהפסיקה הסביר שדין מחסן אינו כדין דירה לעניין השוויון בתמורות בפרויקט תמ"א, כאשר עצם השוואה בין שני הנכסים הללו מנוגדת לעקרון השוויון.
עו"ד בעז עמירלירז גידו"אמנם מחסן יכול להיחשב כ'דירה' לעניין חוק המקרקעין", כתב, "אך אין בכך כדי להשפיע על התמורה המתקבלת מכוח חוק החיזוק. שכן, ככלל, מחסן לא זכאי מתוקף תוכנית תמ"א 38 לזכויות בנייה, ואלו מוענקות עבור דירות המגורים ולא עבור מחסן, אף אם הוא רשום כיחידה עצמאית נפרדת. נושא זה אינו במחלוקת".
בשולי הדברים ציין המפקח כי הגם שבעל המחסן אינו זכאי לתמורות מכוח תמ"א 38, היזמית במקרה זה הלכה לקראתו והציעה לו הצעות נדיבות כמו שיפוץ המחסן או רכישתו על ידה בסכום גבוה. למרות זאת, הוא נותר בסירובו העיקש.
בנסיבות אלה דחה המפקח את טענת בעל המחסן לפיה הסכם התמ"א עליו הוא מסרב לחתום אינו שוויוני. בהתאם הוא דחה את טענתו שלפיה מגיעה לו תמורה זהה לזו שמקבלים בעלי הדירות במסגרת ההסכם. לצד זאת הוא קיבל את דרישתו לדמי שכירות במהלך העבודות, אז תימנע ממנו הגישה לנכס. הוא העמיד את גובה התשלום על 500 שקל לחודש וחייב את בעלי הדירות, באמצעות החברה היזמית, לשאת בו.
נקבע שבא כוח בעלי הדירות ימונה לצורך חתימה בשם בעל המחסן על הסכם התמ"א לצורך קידום הפרויקט. בעל המחסן חויב לשלם לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל, והוחלט כי ניתן לקזז את התשלום למול השכירות על המחסן.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד שלומית שרדני-יצחקוב
• ב"כ הנתבע: עו"ד נעה פייס
• עו"ד בעז עמיר עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
