בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קיבל לאחרונה עתירות נגד משרד הפנים שהגישו שתי נשים שהתגיירו ברשת "גיור כהלכה", והסתמכו על פסקי דין של העליון שהכירו בגיור של בתי דין אורתודוכסיים חרדיים ובגיור רפורמי וקונסרבטיבי לעניין חוק השבות. תמר בר-אשר קבעה שבתי הדין שבהם גוירו העותרות הם "בעלי מעמד רם, ידוע ומוכר".
חוק השבות מגדיר יהודי כמי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר. בפסק דין בעניין רגצו'בה מ-2016 קבע העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים כי משמעות המונח "שנתגייר" היא "מי שעבר גיור בקהילה מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה". עוד נקבע כי לעניין רכישת מעמד מכוח חוק השבות, לא ניתן להגביל את הגיור רק לגיור שנעשה באמצעות מערך הגיור הממלכתי ויש להכיר בגיור שנערך בבתי דין פרטיים אותודוכסיים-חרדיים.
שתי העותרות התגיירו בבתי דין אורתודוכסיים פרטיים לגיור הנמנים עם רשת "גיור כהלכה – בית דין ציוני דתי לגיור", שהקים הרב נחום אליעזר רבינוביץ ז"ל. אחת העותרות היא אזרחית גרמניה שהגיעה לישראל כתיירת והתקרבה ליהדות. השנייה היא אזרחית בולגריה שהכירה בן זוג ישראלי ונישאה לו.
בקשתן לקבלת מעמד מכוח חוק השבות לא התקבלה בתחילה בנימוק שטרם נקבעו אמות מידה ותבחינים להגדרת "קהילה יהודית מוכרת בישראל" בהתאם לפסק דין רגצו'בה. העותרות טענו כי בהתאם להלכת רגצ'ובה, לשם הקניית מעמד מכוח חוק השבות יש להכיר גם בגיור פרטי שנעשה בקהילה מוכרת בישראל.
עו"ד אהוד גריןמנגד טען משרד הפנים כי זה זמן רב נעשה מאמץ של ממש לגיבוש תבחינים להגדרת "קהילה יהודית מוכרת בישראל" לשם הכרה בגיור שנעשה בבית דין אורתודוכסי פרטי בישראל, אך מאמץ זה טרם נשא פרי. בנסיבות אלה לדבריו, אין להיעתר לעתירות הנדונות.
השופטת תמר בר-אשר קבעה כי מעת שנקבע שלא ניתן לחייב לעבור גיור רק במסגרת מערך הגיור הממלכתי וכן נקבע כי יש להכיר בגיור שנעשה בישראל בבתי דין פרטיים אורתודוכסיים-חרדים לגיור (פרשת רגצ'ובה), ואף נקבע כי יש להכיר בגיור שנעשה בישראל בקהילות קונסרבטיביות ורפורמיות (הלכת דהן שניתנה בעליון לפני כשנה וחצי), יש להכיר גם בגיור שנעשה בבתי הדין הפרטיים אורתודוכסיים לגיור של רשת "גיור כהלכה".
היא הוסיפה שככלל, קשה לחלוק על עמדת משרד הפנים שלפיה מן הראוי שייקבעו אמות מידה ותבחינים כתובים לשם יישום שוויוני של הלכת רגצ'ובה. עם זאת לדבריה, אין בהיעדרם או בכך שטרם נקבעו, כדי למנוע מהמשרד להחליט בהתאם למבחן שנקבע בעניין רגצ'ובה.
עוד כתבה השופטת כי בתי הדין שבהם התגיירו העותרות, בדומה לבתי הדין החרדיים בעניין רגצ'ובה, משתייכים לאחד הזרמים המרכזיים ביהדות והם בעלי זהות יהודית ידועה, במסגרת קבועה ובעלת שם. בסיכומו של דבר נקבע כי על משרד הפנים להכיר בגיורי העותרות לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרות: עו"ד מיכאל כהן-עד, עו"ד עדי גרינפלג, עו"ד אסף וייצן (משרד עו"ד תומר ורשה)
• ב"כ המשיב: עו"ד מיטל פוגל, עו"ד עידית צוראל (פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי)
• עו"ד אהוד גרין עוסק במשפט חוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
