מה מותר ומה אסור למעסיק לשאול עובדים באופן אישי? איפה נגמרת הזכות הניהולית של המעסיק ואיפה מתחילה הזכות לפרטיות של העובד? ynet ו"ממון" באמצעות עו"ד דלית בן-ישראל, ראש מחלקת IT ופרטיות במשרד נשיץ ברנדס אמיר, עו"ד אילן וינדר, שותף במחלקת דיני עבודה בנשיץ ברנדס אמיר, ועו"ד דנה זיגמן-בירנד, שותפה במחלקת הפרטיות במשרד, מנסים לעשות סדר בנושא.
מה אסור למעסיק לשאול מועמד בראיון עבודה?
קיימות מגבלות על מה שניתן לשאול מועמד בראיון עבודה על פי חוק שיוון ההזדמנויות בעבודה 1988, שמפרט שורה ארוכה של נתונים שלקיחתם בחשבון מהווה אפליה (מין, נטייה מינית, היריון, טיפולי פוריות, גזע, דת, לאומיות, מקום מגורים, עמדה פוליטית, שירות מילואים וכיו"ב).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מעסיק שישאל שאלות בנושאים רגישים אלה במסגרת ראיון עבודה, עלול להיחשף לטענה מצד מועמד שלא התקבל כי התשובה לשאלות אלה היא הסיבה לאי קבלתו ובעקבות זאת להיות חשוף לתביעה בעילה של אפליה. בהליכים אלה נטל הראיה יכול לעבור למעסיק שיצטרך להוכיח שלא הייתה אפליה. על כן, מוצע למעסיק לשאול רק שאלות שהן רלוונטיות לתפקיד עצמו. למשל, במקום לשאול מה הגיל או אם יש למועמד ילדים מתוך חשש של אי זמינותו לשעות העבודה, אפשר לשאול במישרין האם המועמד/ת סבור/ה שהוא/היא יכול/ה לעמוד בדרישות שעות העבודה מדי יום. במקום לשאול על מוצא או דת, ניתן לשאול על שליטת המועמד בשפה, אם בדיבור אם בכתיבה (ככל שרלוונטי למשרה כמובן). כלומר, לשאול לגופו של עניין ולא לגופו של עובד.
קיימים בישראל חוקים ספציפיים נוספים המגבילים את מה שניתן לשאול מועמדים לעבודה בראיון עבודה, כמו חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, חוק נתוני אשראי ועוד.
אם יש חשד שעובד מעביר מידע מסחרי למתחרים, האם מותר לחפש בטלפון, בתיבת הדוא"ל או במחשב שלו כשהם ניתנו לו על ידי המעסיק?
פס"ד איסקוב של בית הדין הארצי לעבודה קבע את ההלכה המנחה לגבי מגבלות חדירה של המעסיק למרחב הווירטואלי הפרטי של העובד, אשר על אף היותו וירטואלי (כגון חדירה לתיבת מייל) כמוהו כחדירה למרחב הפיזי האישי שלו. כך שחדירה לתיבת מייל שנועדה גם לצרכים אישיים ופרטיים תיחשב כחדירה בלתי מורשית למחשב של העובד, כ"חיטוט בחפציו האינטימיים" של בעליו וכפגיעה בזכותו החוקתית לפרטיות.
אולם, מסבירה עו"ד דלית בן-ישראל, בית הדין הארצי מבחין בפס"ד איסקוב בין תיבת מייל פרטית לתיבת מייל שהוגדרה מראש על ידי המעסיק "כתיבה מקצועית" בלבד ושהעובד מיודע והסכים לכך. ניטור של תיבת מייל מקצועית מותר על ידי המעסיק, ובלבד שיידע את העובד מראש וקיבל את הסכמתו לכך. פסק הדין מגדיר גם "תיבה מעורבת" ככזו שהמעסיק מאפשר לעובד לנהל בה גם מידע מקצועי וגם אישי וחיפוש בתיבה מסוג זה טעון הסכמת העובד לפני החיפוש.
על בסיס פס"ד איסקוב נקבע בפסיקה כי תפיסת מכשיר טלפון של עובד ללא רשות, פוגעת גם בזכות של העובד לעשות שימוש בטלפון ומשולה לאיום לחדירה אסורה למרחב הפרטי הפיזי של העובד. גם אם יימצאו ראיות בחיפוש שלא כדין – לא ניתן יהיה להסתמך עליהן . את אותם המבחנים יש להחיל גם במקרה של חיפוש במקומות שבהם יש לעובד ציפייה סבירה לפרטיות, כגון לוקר אישי או מגירה נעולה. מנגד, יש גזירה שונה כאשר מדובר במרחב הציבורי במקום העבודה או בציוד משותף שאינו ציוד שהועמד לשימוש פרטי של עובד ספציפי.
לכן, מסבירה עו"ד דנה זיגמן-בירנד, יש חשיבות להסדיר במקום העבודה נהלים בנושא – אם במסגרת מדיניות פרטיות לעובדים ואם בהסכם העסקה, וליידע מראש בדבר ניטור תיבת הדוא"ל המקצועית והציוד שניתן על ידי המעסיק, לרבות במקרה של חשד להפרות משמעת או ביצוע עבירה ולקבל הסכמת העובד בעת הקבלה לעבודה. לדוגמא, מסבירה עו"ד זיגמן-בירנד, "עובדת שהועסקה במשרד עורכי דין כמתמחה ולאחר מכן כעו"ד, התפטרה בטענה כי לא שולמו לה זכויות סוציאליות והגישה תביעה על כך לביה"ד לעבודה. עורך הדין המעסיק טען כי שימוש בתוכנת פיקוח וניטור העלה שהעובדת עשתה עבודות פרטיות ופוליטיות בזמן העבודה והגיש נגדה תביעה שכנגד. העובדת הגישה תביעה נוספת על הפרת פרטיות. ביה"ד פסל את הראיות שהציג המעסיק לאור הלכת איסקוב, שכן המעסיק לא קיבל את הסכמת העובדת מראש למעקב אחר פעילותה ולא הודיע לה על אמצעי הפיקוח שהתקין במחשב המשרד ולכן הפר את הזכות שלה לפרטיות. בית הדין פסק לעובדת פיצוי של 50,000 שקל שלאחר מכן הופחת בערעור ל- 30,000 שקל".
עו"ד אילן וינדר מסביר כי במקרים שבהם יש למעסיק חשדות שבוצעה עבירה על ידי העובד או פגיעה בקניין של המעסיק (כגון על פי חוק עוולות מסחריות), ונדרש לבצע חיפוש ותפיסה של נכסים במרחב אישי של העובד במקום העבודה, יש להתייעץ אם נדרש לפנות לבית הדין לקבל צו אשר יאפשר זאת. כדאי לשים לב שמדובר בסעד אגרסיבי שמבוקש במעמד צד אחד ונדרש שלמעסיק תהיה מטרה לגיטימית וחשד מבוסס דיו לקבלת הצו.
האם מותר לחייב מועמד לעבודה או עובד לעבור בדיקת פוליגרף?
לא ניתן לחייב מועמד או עובד לעבור בדיקת פוליגרף. אולם, ישנם מקרים רלוונטיים שבהם עשויה להידרש בדיקת פוליגרף (למשל, במקרה של משרה בגוף של רשות ביטחונית, או כאשר יש חשדות מבוססים לביצוע דבר עבירה במקום העבודה). במקרים אלה סירוב של מועמד או עובד לבצע את הבדיקה יכול להוות משקל מסוים נגדו במסגרת קבלת ההחלטה בעניינו. צריך גם לזכור שבדיקת פוליגרף כשלעצמה איננה ראיה קבילה בהיעדר הסכמת הצדדים.
האם מותר לקנוס עובד או להשעות אותו?
במערכת יחסים של עובד-מעביד לא ניתן לקנוס עובד על הפרת נהלי העבודה, שכן קנס או השעיה הינם סנקציה משמעתית ובהעדר הסכם קיבוצי ספציפי המתיר זאת, לא ניתן לעשות כן. תחת זו ניתן לשקול לזמן לשיחת הערכה או שימוע, ולהוציא את העובד לחופשה בתשלום, כמובן בכפוף לשיחה ולבירור המקרה. ישנם מקרים שבהם ניתן לשלול פיצויי פיטורים בהתאם לסעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים - בדרך כלל כאשר התקיימו עבירות משמעת חמורות ועבירות פליליות שבוצעו על ידי העובד וגרמו נזק למעביד.
האם מותר למעסיק להשתמש במצלמות סמויות כדי לבדוק חשדות שיש לו כנגד עובדים?
על פי הנחיית הרשות להגנת הפרטיות המסדירה את הכללים להצבת מצלמות מעקב במקום העבודה, אין איסור להציב מצלמות סמויות במרחב הציבורי, אולם יש להצביע על סיבות לגיטימיות להתקנה ולשימוש במצלמות נסתרות, וליידע על עצם השימוש העקרוני במצלמות נסתרות במרחב הציבורי מראש (בלי לציין כמובן מתי והיכן יוצבו) - כך, למשל, אם הדבר נדרש כדי למנוע גניבות במתחם קבלת לקוחות מזדמנים, יש ליידע את העובדים (והלקוחות) על הפעלת מצלמות סמויות. ניתן ליידע על כך במדיניות הפרטיות או במסגרת מדיניות מצלמות לעובדים.
על אף האמור, אין לבצע צילום נסתר במקום שבו לעובד יש זכות לפרטיות במקום העבודה, כגון באיזור מנוחה של העובד (להבדיל מהמרחב הציבורי), שבו אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו, ובאיזורים פנימיים במקום העבודה יש להצביע על הצדקה לצילום ובכפוף למגבלות הכיסוי בצילום ובזמן. יש לזכור שצילום נסתר הוא חריג יוצא דופן ויש לנקוט בו רק לתכלית ראויה ובאופן מידתי, וכדאי לבחון כל מקרה לגופו. השימוש בצילומים יהיה אך ורק למטרה הספציפית שבגינה הוצבו המצלמות. שימוש במצלמה נסתרת אשר מאפשרת גם הקלטת קול, נוגד את הוראות חוק האזנת סתר שהפרת הוראותיו היא עבירה פלילית.
