המס על משקאות ממותקים שהוטל בתחילת השנה הביא לירידה כמותית בנפח הרכישות שלהם בליטרים של כ-12% לנפש לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות. כך לפי חטיבת המחקר בבנק ישראל שמתבסס על נתוני חברת סטורנקסט והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הרכישות פר ליטר לנפש של משקאות עתירי סוכר, עליהם הוטל מס גבוה יותר בגובה 1 שקל לליטר, פחתו ביותר מ-30%. יחד עם זאת, הירידה בכלל המשקאות הממותקים הייתה נמוכה יותר ועמדה על כ-12%.
בניתוח שנערך בבנק חושבו השינויים ברכישת המשקאות הממותקים בכל אחת משתי מדרגות המס ושל משקאות שלא מוסו. יחד עם זאת, לא נבדקו המכירות ברוב המגזר הערבי וברוב נקודות המכירה של "השוק הקר": מסעדות, בתי קפה, מלונות, מקומות עבודה ופיצוציות.
בתחילת 2022 הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 שקלים לליטר על משקאות עתירי סוכר עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר; ו-0.7 שקל לליטר על משקאות מופחתי סוכר: המכילים ממתיקים מלאכותיים ("דיאט") ועל מיצים טבעיים.
בניתוח חושבו השינויים ברכישה (בליטרים) של המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו (מים מינרליים וסודה).
השינויים ברכישה נבחנו בין נובמבר 2021 עד אוקטובר 2022 - התקופה בה חל המס והחודשיים שקדמו לה, אז כבר היה ידוע שהמס יוטל וייתכן וחלה אגירה של מוצרים שיצרכו ב-2022 - לבין שתי תקופות קודמות: שנת 2019 כולה ונובמבר 2020 - אוקטובר 2021. הבחירה להשוות ל-2019 נובעת מכך שב-2021 עדיין היו מגבלות הקשורות למגפת הקורונה וקרוב לוודאי שדפוסי הצריכה של הציבור לא היו כבימי שגרה. בתקופת שיא מגפת הקורונה צריכת המשקאות כמו כלל מוצרי הצריכה עלתה מאוד.
מאידך, מסרו בבנק כי שנת 2021 קרובה יותר לתקופה בה חל המס על המשקאות הממותקים, ומתחילת 2020 חלה חובה לסמן במדבקות אדומות מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, מהלך שעשוי היה בפני עצמו לצמצם את הרכישות של משקאות ממותקים אך מבדיקות עולה כי השפעת המדבקות מתונה.
תזכורת: אושר סופית המס על המשקאות הממותקים
(צילום: משי בן עמי)
במקביל, בדצמבר 2021 הוחל פיקדון בגובה 30 אגורות גם על בקבוקי שתייה גדולים בנפח של 5-1.5 ליטרים (לצד הפיקדון הקיים על בקבוקי שתייה קטנים). הפיקדון ייקר את המשקאות עוד יותר וגם זה עשוי לצמצם את הרכישות, אם כי הוא הוטל גם על בקבוקי מים מינרליים.
מנתוני סטורנקסט עולה כי בתקופה שלאחר הטלת המס ניכרת ירידה חדה ברכישה של המשקאות עתירי סוכר, בד-בבד עם עלייה ברכישה של משקאות מופחתי סוכר ויציבות יחסית ברכישה של משקאות לא ממוסים.
לפי הניתוח, הרכישה של משקאות מופחתי סוכר הושפעה משני כוחות מנוגדים: החלת המס פעלה להפחתת הרכישות (השפעת המחיר העצמי); ובנוסף הוטל מס גבוה יותר על משקאות עתירי סוכר ולכן ירד המחיר היחסי לצרכן של המשקאות מופחתי הסוכר והגדיל את הביקוש אליהם (השפעת התחלופה). הממצאים הללו עשויים להעיד שהשפעת התחלופה הייתה חזקה יותר.
ירידה של כ-20% ברכישה לנפש של משקאות ממוסים
עוד נכתב בדו"ח כי שתי קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת: בקבוצת הגיל 64-55 - כ-32% מהאוכלוסייה הערבית סובלת מסוכרת וכ-16% מהאוכלוסייה החרדית; לעומת כ-12% מהיהודים הלא-חרדים. אותו יחס שכיחות קיים יחסית בסדר גודל דומה גם בקבוצות גיל נוספות של בוגרים.
2 צפייה בגלריה
ירידה בצרכית המשקאות הממוסים במגזר החרדי. בני ברק, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
(צילום: יריב כץ)
למרות זאת, כאמור בנתוני סטורנקסט מופיעות מעט מאוד חנויות המשרתות בעיקר את המגזר הערבי, משום שהרשתות במגזר לא מנויות לסטורנקסט.
בבנק מציגים עקב כך את עיקרי הממצאים לגבי הרכישות בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי (התמונה במגזר היהודי הלא-חרדי דומה מאוד לזו בסך האוכלוסייה). זה גם המגזר שבכוחו הפוליטי לשנות את המצב בימים אלה ולבטל את המס.
חלה ירידה בצריכת המשקאות הממוסים במגזר החרדי וכן עלייה של ממש ברכישה של משקאות לא ממוסים. בשנים 2019-2015 חלה ירידה שנתית ממוצעת של כ-5% ברכישה של משקאות עתירי סוכר וירידה מתונה יותר, של כ-1% לשנה ברכישה של משקאות מופחתי סוכר ומיצים טבעיים.
בהשוואה בין התקופה נובמבר 2021-אוקטובר 2022 לבין שנת 2019 כולה - חלה ירידה בפועל של כ-20% ברכישה לנפש של משקאות ממוסים, השקולה לירידה של כ-12% בניכוי המגמה: צמצום של כ-31% ברכישה של משקאות עתירי סוכר לעומת עלייה של כ-13% ברכישה של משקאות מופחתי סוכר. ניתן לראות כי הציבור בכללו צורך פחות משקאות מבוקבקים: במשקאות הלא ממוסים חלה ירידה של כ-7% לפי אותו תחשיב.
גם בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה ירידה ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר והלא-ממוסים באותם שיעורים כמו אלו לעיל, אולם במקביל חלה גם ירידה של כ-6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר, ומכאן שבמגזר החרדי השפעת המחיר העצמי גברה על השפעת התחלופה, בניגוד למגזר הכללי.
אומנם חלה עלייה ברכישות של משקאות מאז הירידה החדה ברבעון הראשון של שנת 2022, אך זוהי עלייה עונתית בעיקרה, שקשורה בקיץ; בחינה של הרכישות ביולי-אוגוסט 2022 או ספטמבר-אוקטובר 2022 לעומת הרכישות בתקופות המקבילות ב-2019, העלתה כי שיעורי השינוי דומים לאלו שבשאר חודשי השנה.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, אמר בתגובה לדוח כי "מס המשקאות נכשל כשלון חרוץ. כל ניסיון להציג את הנתונים באופן אחר חוטא למציאות ולעובדות ולצערנו בנק ישראל ממשיך להציג נתונים לא נכונים ולא מדויקים. נתוני סטורנקסט קובעים בוודאות כי קיימת ירידה של כ-3% בממוצע בכל שנה בעשור האחרון בצריכת המשקאות הקלים ללא כל קשר למס. מס המשקאות רק תרם לעלייה ביוקר המחייה ויצר דרך חדשה לשאיבת מאות מליוני שקלים מהציבור לקופת המדינה, לצד עידוד תופעת ההברחות הלא חוקיות למדינת ישראל. הכנסות המדינה מהמס יגיעו בסוף השנה למיליארד שקל ולא ל-380 מיליון שקל כפי שהתחייב משרד האוצר מול ועדת הכספים".
