איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים הודיע למפקח על המחירים כי נתוני הרווחיות שחויבו יצרנים ויבואנים להגיש לו הם סודיים ואינם ניתנים לפרסום, כפי שהתחייב, לטענתם, המפקח בפני בית המשפט.
האיגוד פנה במכתב למפקח ד"ר יונתן בצלאל וגם לעו"ד יהונתן ברמן, סגן בכיר במחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה, זאת בעקבות התבטאויות פומביות של שר הכלכלה ניר ברקת שאמר כי "זכותו של הציבור לדעת מי עושק אותו". החברות חוששות כי נתוני הרווחיות היתר יועברו לידיעת הציבור, וכך הוא יוכל "להעניש" אותן באי-קנייה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדיון האחרון בבג"ץ, שבו התבקשו החברות למשוך את העתירה נגד המפקח, וכך עשו, התחייב עו"ד ברמן כי המידע שיימסר למפקח על ידי החברות יישמר בסודיות גמורה וישמש רק להבטיח את ביצועו של חוק הפיקוח על המחירים, כלומר רק לצורך קבלת המלצה אם להכניס מוצר לפיקוח או לא.
במכתב, האיגוד צוין כי "התבטאויות שר הכלכלה בתקשורת בימים האחרונים אינן תואמות את ההתחייבות המפורשת של המפקח. משכך מצאנו לנכון להבהיר לשר הנכבד כי הנתונים והמידע שיימסרו למפקח חייבים להישמר בסודיות גמורה, וכל שימוש שיוכל המפקח לעשות במידע ובנתונים - יהיה לצורך ביצועו של חוק הפיקוח בלבד".
כזכור, השר ברקת הודיע כי ידרוש מ-17 חברות שהעלו מחירים לאחרונה - קוקה קולה ישראל, ויסוצקי, שטראוס, אסם, סוגת, סנו ועוד - נתונים מפורטים לגבי שיעור הרווחיות של מוצרים מתוצרתן, במטרה לקבוע מי מהן בעלת רווחיות יתר במוצרים מסוימים, שאותם ישקול המפקח להכניס לפיקוח מחירים.
המשמעות היא שהחברה לא תוכל להעלות מחירים על דעת עצמה, אלא יהיה מחיר מפוקח כמו שקיים, למשל, בליטר חלב בקרטון, בתבנית ביצים ועוד. החברות סירבו בטענה כי לא מדובר בסמכותו של המפקח על המחירים ועתרו לבג"ץ, שייעץ להן למשוך את העתירה.
יצוין כי המפקח רק ממליץ על הכנסה לפיקוח של מוצרים, אך ההחלטה כפופה לאישור ועדת מחירים בין-משרדית בראשות האוצר, וכן לחתימת השר בצלאל סמוטריץ'. משרד האוצר, נזכיר, מתנגד לשיטת פיקוח המחירים בטענה שהיא פוגעת בתחרות ואינה יעילה.
כמו כן, מוצרים רבים שמחירם עלה הם אינם מוצרי יסוד, וקשה להניח שהוועדה תאשר לדוגמה את הכנסת משקה כמו קוקה קולה לפיקוח.
תזכורת: גל עליות המחירים
(צילום: ירון ברנר)
