"מבלי להטיל ספק בכישוריו הרבים של מר עמיר פרץ ובתרומתו המשמעותית ורבת השנים לחברה הישראלית, אין בניסיונו ובכישוריו כדי לענות על דרישת חוות הדעת, וזאת כאמור בשים לב לצרכי החברה בעת הזו ולטובתה". כך קובעת קובעת ועדת גלאור למינויי בכירים בשירות הציבורי במכתב ששלחה ליועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהתברר כי שר הביטחון בני גנץ מתכוון לעקוף את המלצותיה ולהביא את המינוי לאישור הממשלה, שאישרה אותו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המכתב צורף לתגובת המדינה היום (ב') לעתירה שהגיש נגד המינוי עו"ד אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון. המדינה דורשת לדחות את העתירה מטעמי אי-מיצוי הליכים ומשום שלטענתה החלטת הממשלה מקיימת את מבחן הסבירות.
אולם, מכתב הוועדה מגלה עד כמה חריג המינוי של פרץ. הוועדה מציינת כי ניתן ללמוד על הניסיון הנדרש מיו"ר חברה ביטחונית מהסתכלות אל מקבילות של החברה בעולם. לפי בדיקת הוועדה, היו"רים המכהנים ב-40 המתחרות העולמיות הגדולות של התעשייה האווירית בארה"ב ובאירופה וחברות מקבילות בגודלן, הם אנשי עסקים, חלקם בעלי ניסיון ביטחוני. רק יו"ר של חברה מקבילה אחת הוא גורם בעל עבר פוליטי, ללא ניסיון עסקי משמעותי.
"יו"ר לא אמור להחליף את המנכ"ל, אבל על מנת לגבש ולהוביל אסטרטגיה של חברה עסקית, ודאי שבחברה גדולה ומורכבת הפועלת בשווקים בינלאומיים תחרותיים אול מול אתגרים רבים, כמפורט בהרחבה בתחילת מסמך זה, נדרש לעמדת הוועדה ניסיון ניהולי-עסקי משמעותי", מציינת הוועדה.
הוועדה מציינת עד כמה התקופה הנוכחית כי קריטית לחברה, הזקוקה למנהיגות עסקית. לדבריה, תע"א פועלת בשוק הביטחוני העולמי המתאפיין בתחרות גוברת בשל הנטייה בשווקים כמו ארה"ב והודו להגן על חברות מקומיות ומאמציה של סין להתבסס כשחקן מרכזי בשוק, מה שיחייב את תע"א לבצע רכישות ומיזוגים כדי לשמר על מעמדה ולאחר הנפקתה לקבל החלטות קריטיות לעתידה לגבי השימוש בכסף שתקבל בתמורה.
מחוות הדעת המלאה של ועדת גלאור שצורף לתשובה עולה כי עם השכלה אקדמית המסתכמת בתואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה, פרץ אינו עומד בדרישות ההשכלה לתפקיד לפי החוק. במקרים חריגים אפשר גם מועמד שאינו עומד בדרישה, אם כיהן לפחות שש שנים בניהול גופים בהיקף שאינו נופל מזה של החברה שבה הוא מיועד לכהן.
תע"א מכרה ב-2020 ב-4.2 מיליארד דולר ולפי הנתונים שנמסרו לוועדה מעסיקה 14.5 אלף עובדים. פרץ היה שנה וחודשיים שר הביטחון, משרד עם תקציב של 60 מיליארד שקל בשנה, והיה עשר שנים יו"ר ההסתדרות, שמעסיקה 2,000 איש ויש לה הכנסות של 550 מיליון שקל. אולם הוועדה הקלה עם פרץ והכירה באותה תקופה כניהול גוף שווה ערך לתע"א בגלל מעמדה של ההסתדרות כגוף בעל השפעה גדולה וחריגה במשק.
הוועדה קבעה כי פרץ עומד בדרישות לשמש כחבר דירקטוריון וכיו"ר, אבל לא הוכיח כישורים מיוחדים שיסייעו לו להתגבר על מחסום הזיקה הפוליטית. לפי הוועדה, יש לפרץ זיקה חזקה לגנץ, לאחר שרק לפני כמה חודשים סיים לכהן בממשלת נתניהו לצידו.
המדינה מזכירה כי הוועדה סברה כי אין די בניסיונו של מר פרץ ועשייתו הציבורית כדי להוות תרומה בעלת משקל סגולי מכריע לחברה אשר גוברת על זיקתו הפוליטית החזקה. יחד עם זאת, המדינה טוענת כי השר גנץ הבהיר כי הוא "מסתייג לחלוטין" מטענת ועדת גלאור לפיה אין לפרץ ניסיון עסקי מספק וכי מבחינתו כישוריו הנוספים, לרבות הניסיון הניהולי והמדיני, מומחיותו בתחום יחסי העבודה ויכולתו המוכחת בהובלת תהליכים רחבי היקף - יש כדי להתגבר על הזיקה הפוליטית שבמינויו ולהוות "כישורים מיוחדים" כנדרש בחוק.
