חברת הבנייה והיזמות "גיא ודורון לוי הנדסה בנייה והשקעות" הגישה אתמול (שלישי) לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה בסך 26 מיליון שקל נגד מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל (מחוז מרכז) וברן ישראל. זאת, בטענה לנזקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה "מעיכוב בהקמת הפרויקט של התובעת עקב מחדליהן של הנתבעות".
לטענת החברה, היא זכתה בשנת 2020 במכרז של המדינה להקמת פרויקט מחיר למשתכן בעיר אלעד. מכוח זכייתה, התקשרה החברה לטענתה בהסכמים עם המדינה ועם ברן ישראל, החברה המנהלת מטעם המדינה, במסגרתם הוטל על הנתבעות לבצע עבודות הפיתוח הנדרשות.
עוד נטען כי חברת הבנייה שילמה עבור הקרקע ועבור עבודות הפיתוח את כל הסכומים שנדרשו ממנה במועדם. עוד נטען בתביעה כי התב"ע החלה על שטח הפרויקט קובעת כי השלמת בניית קיר אקוסטי מסוים היא תנאי לקבלת היתר בנייה לתובעת. למעשה, נטען, כי כל עוד לא הושלמה בניית הקיר האקוסטי, הרי שהתובעת לא יכולה הייתה לקבל את היתר הבנייה ולהתחיל את עבודות הבנייה.
"רק לאחר שבמשך שנים התעכבה הקמת הקיר האקוסטי, שונתה בסוף מאי 2024 דרישת השלביות באופן המאפשר לבקש היתרי בנייה בלא המשך המתנה להשלמת הקמת הקיר האקוסטי. המשמעות היא עיכוב של שנים בהקמת הפרויקט בשל אי בניית הקיר האקוסטי", נטען.
עוד נטען כי הקמת הקיר האקוסטי היא חלק מעבודות הפיתוח שבאחריות הנתבעות. "מחדלי הנתבעות באי הקמת הקיר האקוסטי מנעו את הקמת הפרויקט ויצרו עיכוב אשר גרם לתובעת להפסדים ונזקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. העיכוב גרם וגורם לתובעת לשורה של הפסדים ונזקים מסוגים שונים. כך, העיכוב גרם לכך שהבנייה תתבצע לאחר גל התייקרויות משמעותי בעלויות הבנייה. העיכוב השית, בנוסף, עלויות מימון נוספות, כבדות ומיותרות על התובעת. עיכוב זה אף גרם לדחייה בקבלת רווחי הפרויקט והחזר ההון העצמי. מדובר אם כן בעיכוב שגרם לנזקים והפסדים המצטברים לעשרות מיליוני שקלים".
עוד נטען בתביעה כי הנתבעות מנסות להתנער מאחריות בטענה כי העיכוב בהקמת הקיר האקוסטי הוא באשמת משרד התחבורה. לטענתן, האחרון השתהה בהעתקת מסוף אוטובוסים המצוי באחריותו. "אלא, שהתובעת כרתה הסכם עם המדינה כאשר ידוע לכל כי משרד התחבורה נמצא באחריותה ותחת שליטתה. ברור כי יד שמאל של המדינה אינה יכולה להסיר ממנה אחריות למחדלים ולהפרות של ההסכמים עם התובעת בטענה כי האחראית למחדלים היא יד ימין".
מהתביעה עולה כאמור כי רק במאי 2024 התקבל ערר המדינה על החלטת הוועדה המחוזית ושונתה דרישת השלביות, כך שהשלמת בניית הקיר האקוסטי אינה נדרשה עוד כתנאי למתן היתר בנייה. אולם חברת הבנייה טוענת באמצעות עוה"ד ניר רבר ואוריאל מוזס ממשרד הרצוג פוקס נאמן כי אין בכך כדי להסיר את אחריותן של הנתבעות וחובתן לפצות את התובעת. טרם הוגש כתב הגנה. טרם נמסרו תגובות מהנתבעות לכתבה.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "התביעה טרם הגיעה אלינו, עמדת הרשות תוצג באמצעות הפרקליטות במסגרת ההליך המשפטי".
