בית המשפט למשפחה בירושלים חישב מחדש מזונות שמשלם אב לשניים בעקבות הסכם גירושין, לאחר שהתרשם שחל שינוי בנסיבות. השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט קבעה שלפחות חלק מהקצבאות שמקבלת האם מביטוח לאומי נחשבות כהכנסה, ולכן – במקביל לירידה בשכרו של האב - דמי המזונות שהוא משלם הופחתו מ-4,400 שקל בחודש ל-3,000.
האם היא המשמורנית העיקרית ולאב נקבעו זמני שהות. ב-2015 נקבעו מזונות זמניים בסך 4,400 שקל לשני הילדים ובהמשך הדברים עוגנו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. האם, שסובלת ממחלה, מקבלת קצבאות נכות של הביטוח הלאומי והשאלה אם הקצבאות נחשבות כחלק מהכנסותיה נותרה פתוחה.
ב-2018 הגיש האב בקשה להפחתת מזונות בטענה שחלה ירידה ניכרת בהכנסותיו. לטענתו, הוא החליף עבודה ומשכורתו ירדה מ-15 אלף שקל ל-7,500 שקל בלבד, וגם נולדה לו בת נוספת שהוא משלם עבורה מזונות.
הוא הוסיף כי הוא שקוע בחובות של 400 אלף שקל, ונאלץ לפנות להליך של חדלות פירעון. לדבריו, יש לו הוצאות מרובות והוא מתגורר בבית הוריו. לעומת זאת, טען, הכנסותיה של האם מעבודתה ומהקצבאות, גבוהות משלו. לטענתו יש להחיל את הלכת בע"מ 919/15, שלפיה חיוב המזונות יקבע בהתאם ליכולות הכלכליות של ההורים וזמני השהות.
האישה טענה מנגד שיש דווקא להגדיל את סכום המזונות כיוון שהילדים גדלו וחלה עליה משמעותית בהוצאות עבורם. לטענתה, האב עושה שימוש ציני בהליך פשיטת הרגל וכושר ההשתכרות שלו גבוה אך הוא לא ממצה אותו. לדבריה היא נושאת בעיקר נטל הגידול והוצאותיה גדולות יותר משל האב. היא הוסיפה שהקצבאות אינן חלק מהכנסותיה ומשמשות עבור הוצאותיה הרפואיות הנובעות ממצבה הרפואי.
השופטת דבירי-רוזנבלט ציינה שעצם קיומו של הליך פשיטת הרגל אינו מהווה שינוי נסיבות המצדיק שינוי במזונות, אולם היא התרשמה שהכנסות האב פחתו.
עו"ד דוד ברקוביץהיא בחנה את כושר השתכרותו והעמידה אותו על 10,000 שקל. לאחר שהפחיתה את סך הוצאותיו - שכוללות מזונות לבתו הנוספת, תשלומים חודשיים להוצאה לפועל ועוד - היא קבעה שהכנסתו החודשית הפנויה עומדת על 5,600 שקל.
הכנסתה החודשית של האם לעומת זאת, שכוללת משכורת וקצבאות ביטוח לאומי, עומדת על סכום כולל של 15,800 שקל. עם זאת, השופטת קבעה שמסך כל הקצבאות שמקבלת האם, יש להביא בחשבון הכנסותיה רק את הקצבאות שמטרתן השלמת הכנסה, ללא קצבאות אחרות שנועדו לכיסוי הוצאות רפואיות.
לאחר חישוב הוצאות האם קבעה השופטת שהכנסתה הפנויה של האם היא 4,460 שקל. בשקלול צורכי הילדים, זמני השהות אצל כל אחד מההורים, והכנסות כל אחד מהם נקבע שעל האב לשלם לאם מזונות בסך 3,000 שקל לחודש. המזונות ישולמו עד גיל 18 או גיוס לצה"ל (לפי המאוחר), אז יוקטן הסכום בשליש.
עוד נקבע כי הוצאות חינוך והוצאות רפואיות ישולמו על ידי שני ההורים, כל אחד ביחס להכנסתו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד רחל אייבס
• ב"כ האם: עו"ד שחר פדה
• עו"ד דוד ברקוביץ עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
