בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בני זוג מהמושב מעונה ליד מעלות שתבעו להצהיר כי בחזקתם "נחלה מייסדת" המקנה להם זכות לחלקה נוספת עבור בנם, בהתאם לנוהל הנוגע ליישובי קו העימות. השופט רון סוקול מצא שבמועד הקובע, ינואר 1970, החלקה שלהם לא הייתה ברשימת הנחלות המייסדות.
מושב מעונה הוקם ב-1949. בני הזוג רכשו את נחלתם ב-2006, וכעבור כשלוש שנים אושרו כחברי אגודה. מסיבה מסוימת רק לאחר יותר מעשור הם פנו לסוכנות היהודית בבקשה להכריז על נחלתם כ"נחלה מייסדת", לצורך קבלת זכות להכפלתה מכוח הנוהל.
פנייתם הועברה להתייחסות האגודה, שמצידה קבעה כי אין מקום להחשיב אותה כנחלה מייסדת, ובהתאם לכך הודיעה להם שבקשתם נדחית. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט בדצמבר 2021.
לטענת בני הזוג, עם רכישת נחלתם מבעליה הקודמים עברו אליהם גם כל הזכויות מכוח החזקתם בחלקה. בין זכויות אלו נכללה, לשיטתם, גם הזכות לתוספת נחלה בהתאם לנוהל ההכפלה. הם עתרו להצהיר שמדובר ב"נחלה מייסדת", ולכן עומדת להם הזכות לפתוח בהליך להכפלתה עבור בנם כבן ממשיך.
מנגד טענו אגודת המושב והסוכנות היהודית כי על התביעה להידחות משוטם שהנחלה לא נכללה ברשימת הנחלות המייסדות במועד הקובע, ינואר 1970, ועל כן לפי הוראות הנוהל אין למחזיק בה זכות להכפלה.
עו"ד אירם גלהשופט סוקול הסביר שבהוראות הנוהל נקבעו תנאים מצטברים, שרק בהתקיימם תוכר זכותו של המחזיק בנחלה להכפלה. אחד הסעיפים המרכזיים קובע שהזכות תוענק רק לנחלה מייסדת הכלולה ב"רשימת הנחלות המאושרות והמאוכלסות במושב בינואר שנת 1970, בהתאם לנתוני הסוכנות היהודית".
ואולם מרישומי הסוכנות עלה שנחלת בני הזוג הפכה למשק חקלאי רק בנובמבר 1980, כשלפני כן היא הייתה בבחינת "בית בעל מקצוע". זאת על רקע החלטת הבעלים המקורי בשנות ה-50 לזנוח את עבודתו כחקלאי ולהתמקד בעיסוקו כשוטר. גם בנו, שהנחלה הועברה אליו טרם מכירתה לתובעים, אישר שהמשק הפך לנחלה רק בתחילת שנות ה-80, וכי לפני כן נלקחו מאביו כל הזכויות החקלאיות.
"דברים אלו מחזקים את עמדת הנתבעות שלפיה בינואר 1970 נחלת התובעים לא הייתה נחלה מייסדת, אלא רק שימשה כבית בעל מקצוע עבור הבעלים המקורי ומשפחתו", כתב השופט. הוא הוסיף שעל פי הנוהל, הגודל המזערי לנחלה החדשה ולזו המקורית הוא 10 דונם, כך שברור כי החלקה של התובעים – ששטחה 7 דונם בלבד – לא עומדת בקריטריונים.
בפסק הדין הודגש כי מי שמכר לתובעים את הנחלה העיד שסיפר להם מבעוד מועד את כל תולדות המשק, ואף הבהיר להם שהאגודה אינה רואה בו כנחלה מייסדת. העובדה שהם לא העלו בפניו טענות לאי-גילוי מידע ולא תבעו אותו, מחזקת את המסקנה שגרסתו נכונה. בנסיבות אלה הורה השופט על דחיית התביעה וחיוב בני הזוג בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל לטובת הנתבעות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד דוד דהאן
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד אושי אלמליח
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד מנחם גדרון
• עו"ד אירם גל עוסק בנחלות ומשקים במושבים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
