שש שנים לאחר שעודכן לאחרונה שכר המינימום ועשרות שנים מאז שנחתמה לאחרונה עסקת חבילה במשק - צעדיה פורסמו היום (ד') להערות הציבור ובכך החל הליך החקיקה בכנסת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי העסקה המתוכננת, שכר המינימום יועלה בשלבים ולראשונה ב-1 באפריל הקרוב ב-100 שקל, פחות מ-2%, ל-5,400 שקל. זאת לאחר שהמדד עלה רק ב-2021 בשיעור של 2.8% וההתייקרויות הרבות במשק נמשכות.
זאת, לאחר שבחודש נובמבר האחרון סיכמו שר האוצר, אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי ונשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד"ר רון תומר, על עסקת החבילה במשק.
פרטי עסקת החבילה שסוכמו:
בכל שנת 2022 תהיה הקפאת שכר מוחלטת במשק (למעט תיקון עיוותים מעטים) - לא יהיו העלאות או הפחתות שכר במגזר הציבורי.
שכר המינימום יעלה בחמש פעימות החל מחודש אפריל 2022 - ככל הנראה ב-100 שקל בשנה הבאה, בעוד 100 שקל כעבור שנה ואחר כך ב-200 שקל ושוב ב-100 שקל עד דצמבר 2025. בכך יועלה השכר ב-700 שקל בסך הכל - מ-5,300 שקל כיום ל-6,000 שקל בעוד כארבע שנים.
החל בחודש ינואר הקרוב יינתן אישור לכל העובדים במגזר הציבורי לעבוד מהבית יום בשבוע במקצועות המתאימים (נהג לא יכול לעבוד מהבית). "זאת פריצת דרך", אמרו בהסתדרות.
לגבי תוספת ימי החופש, סוכם כי החל מהשנה הבאה יתווסף יום חופש בשנה לעובדים (13 במקום 12 ימי מינימום היום). בתמורה לא יהיה "סוף שבוע ארוך" ומספר שעות העבודה השבועיות במשק לא יקוצץ.
בנוסף הייתה מחלוקת לגבי שעות נוספות לעובדים: המעסיקים דרשו שחישוב השעות הנוספות יהיה כזה שעובד שהחסיר שעות עבודה רגילות, לא יקבל את התמורה הנוספת (כמו 150%) עבור השעות הנוספות שעבד, כל עוד לא יושלמו אותן שעות. סוכם כי אי-תשלום השעות הנוספות לפי חישוב זה יתבצע עד לתקרה בחודש של 17 שעות למשתכרים ב-8,000 שקל ומעלה. כמו כן, עובדים יומיים שעתיים לא ייחשבו להם שעות נוספות כל עוד לא עבדו במכסה של משרה.
במשק הישראלי אין למעשה הסכם שכר במגזר הציבורי מאז שנת 2017. בחודש דצמבר 2019 בוצעה הפעימה האחרונה של הסכם המסגרת הקודם, כאשר במשכורת חודש ינואר 2020, ערב משבר הקורונה, בוצעה העלאת השכר האחרונה בשיעור של 1.95%. במהלך שנת 2022 ייחתם בין הצדדים הסכם שכר חדש לשנת 2023 שבו יוסכם על תשלום תוספת שכר לעובדים בשיעור שייקבע, ככל הנראה בין 1% ל-2%.
עוד במסגרת ההסכם, הצדדים סיכמו על שמירת שקט תעשייתי בשנת 2022 על מנת לאפשר למשק להתאושש מהשלכות משבר הקורונה ולאפשר לממשלה מרחב עבודה, כאשר נושאים במחלוקת ייפתרו במסגרת ייעודית לפתרון בעיות. "הצדדים רואים חשיבות בקידום המגזר הציבורי ומערכת יחסי העבודה לטובת יצירת שיח מקצועי ואיכותי שיביא להתאמת השירות הציבורי לאתגרים של עולם העבודה המודרני והאתגרים שהביא משבר הקורונה", נטען.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר: "התחייבנו בחודש נובמבר עם החתימה על עסקת החבילה לקדם את תיקוני החקיקה - ועכשיו אנחנו מקיימים. עסקת החבילה, במיוחד בתקופת הקורונה, מעידה על שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים במשק ועל חוסנה של הכלכלה הישראלית. העסקה מביאה בשורה לעובדים בעלי השכר הנמוך במשק, מעניקה גמישות הן למעסיקים והן לעובדים ויוצרת ודאות ביחסי העבודה במגזר הציבורי - ודאות הכרחית בתקופה מורכבת זו".
אושר בוועדה: איסור על העסקת נשים בלילה
בתוך כך, ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (רביעי) את הצעת החוק של חברי הכנסת מרע"מ, אימאן חט'יב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים וווליד טאהא, שמאפשרת לאישה לסרב לעבוד בשעות הלילה, מחצות הלילה ועד 07:30 בבוקר, במקום עד חמש או שש בבוקר, הקבוע בחוק כיום. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) ציינה כי יש לבחון בזהירות הגבלה שכזו - כדי להימנע מאי-קידום נשים בעבודה.
מטרת התיקון המוצע היא להקל על נשים שהן הורה עצמאי - שמגדלות את ילדיהן ללא בן זוג, ולהרחיב את פרק הזמן המוגדר כלילה לשעות שבין 24:00 ל-07:30, והיא נועדה לסייע לנשים אשר צריכות לטפל בילדיהן עד ליציאתם לבתי הספר ומוסדות החינוך.
יאסין הדגישה כי בעיקר בגיל צעיר של הילדים, האישה היא זו שמטפלת בהם בבית, ויש לאפשר לה את מילוי תפקידה כהורה וכאם. "הדבר יביא לרווחתם הנפשית וההורית של הילדים והאימהות", ציינה. לדבריה, "ילד" הוא עד גיל 12, והחוק לא יפגע ברצון המעסיקים להעסקת-נשים כיוון שמי שלא מעוניין להעסיק אישה, ימצא סיבות אחרות.
ענת בן שבת, היועצת המשפטית של וועדה, ציינה כי החוק מתייחס בעיקר לעבודות המתרחשות בלילה, ולא למורים. בנוסף, לא ניתן לסרב לעבודת-לילה במקום המטפל בחולים, וכן במלונאות, תפקידי הנהלה שונים ומקרים נוספים שנקבעו בחוק עבודת נשים.
עו"ד תמר מתתיהו, נציגת משרד הכלכלה, ציינה את הצורך לנסח את החוק שיכלול גם גברים, ולא רק נשים, ובנוסף יש לבדוק עם המעסיקים וארגוני העובדים מה תהיה ההשלכה על העסקת גברים.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ), הדגישה כי החוק צריך להתייחס לשינויים החלים בחברה המוסלמית והמסורתית ולהערכתה החוק לא יפגע באופק התעסוקתי של נשים.
עו"ד ערן גולן מלשכת עורכי הדין, הוסיף אף-הוא את הצורך להגדיר בחוק "הורה" ולאו-דווקא נשים, כדי לשמור על ערך השוויון, ובנוסף הזהיר כי כל הגבלה תימנע העסקת-נשים בשוק תחרותי.
