החוק החשוב ביותר להקטנת הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2025 - חוק מיסוי הרווחים הכלואים - יגיע מחר (ג') לראשונה לדיון לקראת אישורו בוועדת הכספים של הכנסת. ראש הוועדה, ח"כ משה גפני, הקצה לדיון יומיים, אולם ספק אם הוועדה תוכל לאשר את החוק בשל שלל ההתנגדויות להפעלתו מצד כל נציגי הארגונים והמוסדות המייצגים את בעלי 140 אלף החברות שעשויים לשלם מיסים גבוהים בגין החוק החדש.
במשרד האוצר אומדים את ההכנסות מחוק הרווחים הכלואים בשנת התקציב 2025 בעשרה מיליארד שקלים, כמעט שליש מכל המיסים והקיצוצים בתקציב לשנה הבאה שמסתכמים כעת ב-35 מיליארד שקל, לאחר שביטול חלק מהגזירות כמו תרומת עוד יום הבראה על ידי כל העובדים במשק וויתור האוצר על פגיעה בקרנות ההשתלמות הורידו את סכום ההתאמות שנדרש לצמצום הגירעון ל-4%, מ-40 מיליארד ל-35 מיליארד שקלים. בעקבות הוויתורים והלחצים על האוצר כבר גדל יעד הגירעון המתוכנן ל-4.4% ובשל שינויים נוספים כמו הקטנת העלאת המיסוי על רכבים חשמליים והדוח הצפוי של ועדת נגל שתגדיל מאוד את תקציב הביטחון - ההערכות הן שהגירעון יוגדל לכ-5%.
רווחים כלואים הם רווחים שחברות פרטיות צברו לאורך השנים אך לא חילקו לבעליהן דיבידנד. על רווחים אלה כבר שולם מס חברות בשיעור הנוכחי של 23% אולם לא שולם מס דיבידנד שמגיע לשיעור של 33% נוספים.
כעת משרד האוצר מבקש לגבות את המיסים הגבוהים האלה ומנסה לחייב את החברות למשוך את הרווחים ולשלם עליהם מס מלא של 33% ולא לאפשר באמצעות מבצע, שאותו דורשים מייצגי החברות, רק מס של 25%, כמו בשני מבצעים קודמים בתחום הרווחים הכלואים. האוצר אף קבע מס חדש בחוק במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025 ולפיו חברה שלא תמשוך את הרווחים מהחברה תשלם מדי שנה 2% מס על הסכום הנצבר, למשל 600 אלף שקל על רווחים כלואים של 30 מיליון שקל, וזאת למשך כל השנים של הסכום שנצבר.
יצוין שרוב החברות שקשורות בחוק החדש הן חברות אחזקה של עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, רופאים ומקצועות חופשיים נוספים. כאמור, מייצגי בעלי החברות הללו מתנגדים בתקיפות רבה לחוק החדש וכבר הבהירו כי ייאבקו בו "בכל הדרכים החוקיות האפשריות".
באוצר לא מתכוונים לוותר
גורם בכיר במשרד האוצר הבהיר כי האוצר לא מתכוון לשנות את החוק ובוודאי לא באופן מהותי. הגורם אמר ל-ynet: "גם בעלי ההון והחברות הללו חייבים לתרום לצמצום הגירעון בדיוק כמו שציבור השכירים יתרום מיליארדים. לצערנו מדובר בהתנגדות לא קבילה ובאחדים מהמתנגדים שהם אמידים אבל בכיינים כאשר מבקשים ליטול מס מרווחיהם הגדולים". גורם בכיר באוצר אמר מפורשות ל-ynet כי אם החוק לא יעבור כלשונו, "נאלץ להטיל מיסים חדשים וכואבים על כלל הציבור - ואת זה צריך להפנים".
לעומת זאת, טוענים המייצגים וראשי הארגונים הכלכליים הגדולים, כי אין תקדים לחוק מהסוג הזה בעולם וכי ייאבקו בו כולל במקרה הצורך בעתירות לבג"ץ. לטענתם, מדובר בחוק שיפגע בצמיחה במשק שכן כספים שיוצאו מהחברות לא ישמשו בעתיד כלל להשקעות במשק וחלקם אף יועברו להשקעות בחו"ל.
המתנגדים: "ההצעה - אסון כלכלי"
לקראת הדיון מחר פנה ynet לכל ראשי המתנגדים שישתתפו בדיון בכנסת. אחד מבכירי המתנגדים, נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר ל-ynet כי יקיים ביממה הקרובה מגעים רצופים עם משרד האוצר לשינוי נוסח החוק המוצע: "אני מקיים שיח רצוף עם אגף תקציבים, רשות המיסים ונגיד בנק ישראל, על מנת להגיע להסכמות שתכליתן בעיקר לעודד צמיחה ולא להטיל קנס או מס שתכליתו לצבור מזומנים. בכוונתי להגיע להסכמות עוד טרם הדיונים שיתחילו מחר בוועדת הכספים בכנסת".
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העיסקי אמר ל-ynet: "הצעות החוק לטיפול ברווחים בלתי מחולקים היא מרשם לאסון כלכלי ופגיעה נוספת בהשקעות בתעשייה ובמשק. הבסיס להצעה הוא הנחה שגויה שרווחים צבורים - הכספים שנותרים בחברות לאחר תשלום מיסים - הם בעיקר כלי להתחמקות ממס. האמת רחוקה מכך: רווחים אלה הם חמצן כלכלי המאפשר לחברות להשקיע בטכנולוגיות חדשות, לממן התרחבות ולשרוד תקופות משבר. הגבלת יכולתן של חברות לנהל את המזומנים שלהן היא התערבות בוטה בשיקול הדעת העסקי, שתוביל להחלטות פיננסיות מעוותות.
"מאחורי מסך העשן שמציג משרד האוצר מסתתרת פגיעה קשה בעמוד השדרה של הכלכלה הישראלית – העסקים היצרניים עם פעילות עסקית ריאלית, אלו המייצרים מוצרים ושירותים, משקיעים במחקר ופיתוח ומעסיקים עובדים רבים. תזמון היוזמה גרוע במיוחד. בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' המשק הישראלי מתמודד עם זעזועים חריפים: ירידה בהשקעות זרות, עלייה בפרמיית הסיכון, והאטה ביצוא. בתנאים אלה, צבירת מזומנים אינה רק אסטרטגיה עסקית - היא מנגנון הישרדות".
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, אמר ל-ynet כי "הגשנו הצעה למשרד האוצר שבה אין פגיעה בשיטת המיסוי הדו-שלבית שהיא זו שמשדרת לעולם העסקי בארץ ובעולם על יציבות מערכת המיסוי הישראלית ושמירה על מנועי הצמיחה. החוק המוצע של האוצר מסרס מנועי צמיחה ואם לא די בכך שאין בתקציב מנועי צמיחה, האוצר שולף מסרס צמיחה.
"הצענו שקו פרשת המים של רווחי החברה יהיה השנה השישית. עד השנה החמישית, אין מיסוי עודף ואין כפייה של מימוש דיבדנדים, מפני שזה מנוע הצמיחה של החברה - פיתוח עסקי כמו רכישת ציוד או כוח אדם, עתודות לשנים קשות, איתנות פיננסית וקבלת אשראי מהבנקים בתנאים טובים".
תורג'מן הוסיף כי "לפי הצעתנו ברווחים שנוצרו לפני שש שנים ומעלה, ניתן יהיה לכפות מימוש דיבדנדים עד 75%, בניכוי כרית הוצאה שנתית בעסק בשלוש השנים האחרונות. זה נותן מענה לאגירה של חברות שלא למטרת צמיחה.רווחים שמורים ולא כלואים, נשמרים להשקעות וצמיחה בטווח 5 שנים. רק מעבר ל-5 שנים, הרווחים נקראין כלואים".
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, אמר ל-ynet: "אנחנו מאמינים שבעת הזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם צרכי התקציב היא הדיבידנד המוטב. האוצר מחפש דרכים למסות את הרווחים הכלואים, אבל יש הצעות חילופיות שגיבשנו, לשכת רואי החשבון יחד עם המגזר העסקי. לדעתנו האוצר מביא הצעה גרועה, ונטולת כל היגיון כלכלי. לכל טריק שינסו לעשות בכדי לפגוע דווקא בחברות האחזקה או בשותפויות של רואי החשבון ועורכי הדין תימצא הדרך לאחר מכן לעקוף אותו, ולכן אנחנו בלשכת רואי החשבון הצענו כבר לפני חודשים ארוכים לבצע מחדש מודל של 'דיבידנד מוטב' (הפחתת המס מ-33% ל-25% - ג.ל.) כפי שהתרחש בשנים האחרונות והניב לקופת המדינה סכומי כסף רבים.
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי. אמר היום ל-ynet, כי "חקיקת האוצר אינה מטפלת ברווחים הכלואים, מטעים כאן את הציבור והכנסת. החקיקה מטילה קנסות על רווחיהן הצבורים של החברות, גם אם החברות כבר השקיעו את הרווחים האלה במשק וקנו באמצעותם נכסים. בנוסף מוחבאת בתוך החקיקה הטלת מס של 50% על חברות במקום 23%, דבר שאין לו כל קשר לרווחים כלואים. המשמעות של שתי הגזירות הבלתי הגיוניות והלא מקצועיות הללו זאת פגיעה של ממש בהון העצמי של החברות ובכמות הכסף הפנוי שלהן להשקעות במשק, דבר שיצמצם את הפעילות הכלכלית בישראל ויפגע משמעותית בצמיחת המשק שלנו, ובהתאם לכך בגביית המס שממן את כל השירותים שהציבור מקבל".
